בתשובה לניצה, 14/06/05 0:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגבי הפסקה הראשונה: תגובה 308430 . לגבי השניה, מאחר ונציגי הפוליטיקאים הם שני שרים, ח"כ מהקואליציה וח"כ מהאופוזיציה, אז גם לממשלה יש (תאורטית) שלושה קולות בטוחים בעד מועמדיה שלה. גם בהנחה שנציג האופוזיציה חובר אוטומטית לשופטים יש עדיין שני נציגים ללשכת עורכי הדין. אני לא יודע מה קורה שם כיום, אבל לאורך שנים ארוכות שני הנציגים היו עו"ד חוטר ישי, שהיה ידוע כמתנגד תקיף לאהרון ברק, ועו"ד נוסף מקורב אליו. ניתן להניח שלאורך השנים הרבות שהימין היה בשלטון, היה אפשר למנות כמה וכמה שופטים על אפם ועל חמתם של אהרון ברק ומלחכי פנכתו ולמרות זה, לטענתך, זה לא קרה. למה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הדיונים של הועדה למינוי שופטים הם חסויים. אנחנו יכולים רק לראות את התוצאות הסופיות. התוצאות מורות שאלו שנבחרים לבית המשפט העליון שייכים בדרך כלל ל''ציבור הנאור'', וכפופים למרותו של אהרון ברק. לא הגיוני שכך יתרחש במערכת פתוחה, בה השופטים נבחרים בגלל כישוריהם. כאשר מישהו מצוי בעמדת כוח כל כך גדולה, כמו זאת של נשיא בית המשפט העליון, זה לא קשה לו לנתב את הדברים כך שרצונך יקויים. במיוחד כאשר הכל חסוי, ואין קרני שמש שמחטאות את התהליך. המעט שניתן לנו לראות בתהליך בחירתה של עדנה ארבל (הסחר-מכר הגלוי על התמיכה בה, תמורת מינוי של שופטת אחרת למינוי זמני), הריח מאוד פוליטי ומאוד לא ענייני. אי אפשר לטמון את הראש בחול, ולא לחוש את הניתוק ההולך ומחריף בין בית המשפט העליון, לבין חלקים מאוד רחבים בעם. אפשר אמנם לטעון שחלקים רחבים בעם אינם מעריכים התנהלות תקינה. ובית המשפט שנוא על ידיהם, כי הוא מציל אותם מעצמם. אבל זה טיעון מאוד מאוד לא דמוקרטי, ומאוד מתאים למצב בו אוליגרכיה מנסה לשמור על שלטונה, על ידי דה-לגיטימציה משפטית של היריבים הפוליטיים שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, בהעדר מנגנון שיסביר איך מיעוט של שלושה כופה את דעתו על רוב מתוך תשעה, אני לא אשתכנע שאהרון ברק קובע את הרכב בית המשפט העליון. סחר-מכר הוא בדיוק הדרך הנכונה להרכיב את בית המשפט העליון: נציגי הקואליציה יתמכו במועמד של השופטים והשופטים יתמכו במועמד של הקואליציה. לחילופין, אפשר להחליף את אחד מהצדדים בלשכת עורכי הדין. גם אני הייתי מעדיף שהדיונים יהיו גלויים לציבור, אבל מאחר וארבעה מהגוף הבוחר הם נבחרי ציבור, אני מסתפק בזאת. לתחושתי, החלקים הרחבים בעם ששונאים את בית המשפט הם אותם חלקים שחושבים ששלטון החוק והדמוקרטיה צריכים להתכופף בפני ההלכה היהודית. במצב הזה קשה לי להזדהות איתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיון שהכל חסוי אני יכולה רק להציע מנגנונים. לכהונת שר המשפטים, שהוא חבר בועדה, נבחר רק מי שמסוגל להיות מושפע מרצונם של השופטים העליונים, ומקבל את "אישור" המערכת המשפטית. עיין ערך עו"ד יעקב נאמן המקצועי והעצמאי, שהוחלף על ידי האשמת שווא (בניצוחה של עדנה ארבל שקיבלה תמורה לאגרה על ידי מינוי לעליון בזמן המתאים) בצחי הנגבי שהיה הרבה פחות מבחינה מקצועית, אבל היתה לו קופה נאה של שרצים שהפכה אותו ממושמע מאוד. זו רק דוגמא לשיטה בה על אף שכביכול יש לפוליטיקאים בלתי תלויים מה לומר לגבי המינויים, יש דרכים למנוע את זה מלבוא לידי ביטוי. מכל מקום כאשר יש חסיון על הדיונים אין כל בעיה לדמיין הרבה תרחישים בהם יש השפעה לא כשרה או כשרה למחצה על ההצבעות. אבל כיון שאני לא רוצה להפליג על כנפי הדמיון, אני עושה את מבחן התוצאה. ולפי מבחן התוצאה פרופיל השופטים רחוק מאוד מלשקף את פרופיל ההשקפות המצוי בעם. יש הטייה ברורה מאוד לקבוצה מסויימת שנותנת את הטון, והופכת את הפסיקות של הבג"ץ לצפויות מראש, גם בשביל מי שהוא חסר כל השכלה משפטית, כמוני. מספיק לי לדעת איפה מצוי האינטרס של "הציבור הנאור". המשפט האחרון שלך שווה התייחסות ארוכה. אבל מאוחר אז אומר בקיצור שמערכת דמוקרטית, שמראש, מוציאה מהלגיטימיות המשפטית שלה מערכת ערכים המקובלת על קבוצה משמעותית במדינה, היא פגומה מאוד. הרי גם ל"ציבור הנאור" יש מערכת ערכים המצויה *מעל* החוקים שמתקבלים לפי החלטות הרוב. על פי ערכים אלו, השופטים קובעים מה "מידתי", מהי "מטרה ראויה", היכן גבולות חופש העיסוק, הדיבור ושאר חופשים למיניהם. להחליט שזה פסול שלשופט תהיה מערכת ערכים יהודית, שעל פיה הוא יקבע את עמדתו לכל המושגים האמורפיים הללו, במקום הערכים האחידים של ה"ציבור הנאור", זה בדיוק הדבר עליו אני מלינה. זה בעצם מוציא מחוץ ללגיטימיות ציבור שלם, שערכיו כאלו. האם זה מפתיע שהציבור הזה חש אי אמון כלפי המערכת? האם זה לא ברור שהוא יחשוב שכאשר יש ויכוח משפטי בינו לבין "הציבור הנאור", בית המשפט אינו אובייקטיבי, אלא הוא חלק מהקבוצה היריבה? האם לא מגיע לציבור גדול כזה, מערכת משפטית שהוא ירחש לה אימון? הרי מערכת משפטית היא אחד היסודות של הדמוקרטיה, וכאן נמנעת הזכות הבסיסית הזאת, למשפט הוגן, מציבור ענק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. האם שמת לב שהחלפתו של יעקב נאמן בצחי הנגבי היא החלפה של ימני אחד בימני אחר, תחת הכותרת על "השמאלנות" של בית המשפט העליון ושל הפרקליטות דאז? ב. האם זה מפתיע שנשים (חילוניות, לפחות) לא ייתנו אמון רב בשופט שמוציא אותן מן הלגיטימיות המשפטית משום שלדעתו דעתן קלה והן פסולות לעדות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ימני, מקצועי בעל בטחון עצמי, ובלי קופת שרצים הוא מסוכן. ימני שרק גמר משפטים, עם חטוטרת של כמה תיקים הוא "נוח לעיבוד". (ואכן צחי הנגבי לא שינה כלום במשרד המשפטים, וקיבל זיכוי על "דרך צלחה"...) ב. האם זה מפתיע שאנשים שגרים ביש"ע לא ייתנו אמון רב בשופט שחושב שהם פושעים בעצם היותם מתנחלים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את באמת מסוגלת להשוות בין יחס של שופטים דתיים לנשים, שהוא מעוגן בהלכה ובדעת הרבנים - לבין יחס של שופטים ש*את* החלטת שהם שמאלנים (איש מהם לא הצהיר על זה, וכידוע לך - לא מעט אנשים דתיים וימניים זכו אצלם בדין צדק)? אולי תטלי קורה מבין עינייך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צחי הנגבי לא זוכה מפרשת ''דרך צלחה''. הוא בכלל לא הועמד לדין ע''י היועץ המשפטי, שמונה ע''י הממשלה בה היה חבר. אני יותר מודאג מהמצב ההפוך - שפוליטיקאים ממנים משפטנים שמוציאים אותם נקיים מכל עסק מסריח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, הפרקליטות קבעה שאין להעמיד אותו לדין. אני מניחה שעד שהיא הוציאה את הנייר הזה, השר הממונה היה צייתן מאוד.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא ברור, אם נכון היה להמיר את הדמוקרטיה הג'פרסונית הישנה, שבה העם הוא הריבון, בדמוקרטיה החדשה של ברק, שבה הריבון הוא מסדר סגור של שופטים עליונים." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פה 4 עניינים שהקשר ביניהם בעיקרו אסוציאטיבי. 1. האם ראוי שמר ברק וביה"מ העליון ינצלו את חולשת הרשויות האחרות כדי לבסס את תפיסת "מלוא כל הארץ משפט". 2. טענתו של מר שביט "בבית המשפט העליון שמשאיר ברק אין אנשי מעלה כאלה. ... אין בהם אנשי רוח, מורי מוסר, עילויים". טענה שנראית לי קצת משונה (האם ביה"מ אמור להיות מוסד דמוי האקדמיה הצרפתית?). 3. ישנה הטענה שביה"מ צריך להיות חתך מייצג של הריבון (העם). 4. ישנה טענה שהיות ואין ייצוג ראוי לחובשי כיפות, חסידי א"י השלמה יש משהו פגום בלגיטימיות של ביה"מ העליון. האיזכור של ג'פרסון, מערבב את כל 3 הטענות הראשונות. ג'פרסון אמנם לחם בהרחבת סמכויות של ביה"מ העליון ע"ח הרשויות האחרות (M. Marbury case), אבל הוא גם קבע בסעיף השלישי של החוקה את בחירת השופטים העליונים ע"י הנשיא (ואישור ע"י בית הנבחרים) ולא בבחירה ע"י העם ובניגוד לשיטת השפיטה ע"י שווים (מושבעים) המקובלת בבתי המשפט האחרים. הטענה הרביעית באה ממקום אחר לגמרי שביחס אליו הטענה של איזי מדוייקת וקולעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן עוד דוגמה לכך שארי שביט מוכה ברק. גם אהוד ברק נראה לו עילוי שלא ייאמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסרב לדון בתאוריות קונספירציה. אני רק מחכה ליום ששר המשפטים יקליט ויפרסם איך שופט עליון סוחט אותו (ולו ברמז). הפסקה האחרונה שלך לחלוטין לא מקובלת עלי בעיקר משום שאני לא מקבל את התאוריה שלך (ושל דב אנשלוביץ) לפיה ''בית המשפט אינו אובייקטיבי, אלא הוא חלק מהקבוצה היריבה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להטמין את הראש בחול ולהאמין שהכל בסדר. יש הרבה שעושים זאת. זה שיש כאלה ששרדו עד היום, אומר שכנראה לגישה הזאת יש יתרון אבולוציוני כלשהו.... זה לא תאוריה ש''הם שייכים לקבוצה היריבה''. זה ברור מעל לכל ספק שרוב השופטים שייכים ל''ציבור הנאור'' ולערכיו. השאלה שנשארת היא האם הם מערבים את ערכיהם בשפיטתם. כאשר השפיטה היא בנושא טכני, אפשר לקבל את הרעיון שהם יכולים לשפוט בלי תלות בערכים שלהם. אבל כאשר מדובר על שפיטה ערכית (לבג''ץ יש ללא ספק שטח נרחב של שפיטה ערכית בפרשנות שלו את החוק), בה הערכים המתנגשים הם של ''הציבור הנאור'' עם הציבור הלאומי, למשל, אין שום סיבה לחשוב שהשופטים שלנו הם סכיזופרנים, ויצליחו לבודד בשיפוטם את ערכיהם האנושיים מהאישיות השופטת שלהם. במיוחד שאין עליהם ביקורת חיצונית משום סוג, כי התקשורת, ברובה, גם היא שותפה לערכים שלהם. אי אפשר שרק אוהדי הפועל יהיו השופטים בדרבי עם מכבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי ספק שהשופטים אכן מערבים את ערכיהם האישיים בפסקי דינם. אני רק לא חושב שהם שייכים לאיזו ''קבוצה יריבה''. השופטים, חוץ מהיותם משפטנים בעלי מעמד מקצועי, נבחרו לתפקידם בהליך שנותן יצוג הולם לנבחרי העם ולשני צידיו של אולם הדיונים. גם אם הייתי מסכים לכך שרוב השופטים שייכים ל''ציבור הנאור'' ולערכיו (ובעיני חלק לא קטן מהם הם שמרנים ולא ממש נאורים) לא הייתי רואה בכך בעיה, שכן מהליך הבחירה שלהם נובע שאלו הם השופטים ש(גם) רוב הציבור (באמצעות נבחריו) רוצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחן התוצאה שלך הוא בעייתי - האם מכך שיש פחות אלופים שמאלנים מאשר חלקם בעם אני צריך להסיק שהרמטב"ל ממנה מטכ"ל פוליטי? האם מהעובדה שאין מספיק נשים בכנסת נסיק שיש אפליה מתוכננת נגד נשים? ואולי יש אפליה נגד אנשים נמוכים בקבלה למכבי תל-אביב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר האפליה אינה עניינית, היא בעייתית. אם רוב החיילים הם שמאלניים ורוב האלופים הם ימניים, (כאשר השמאלניים מתעניינים בהתקדמות בסולם הדרגות כמו הימניים) בהחלט יש בעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם רוב עורכי הדין הם ימנים? דתיים? מתנחלים? האם הימנים/דתיים/מתנחלים ממש מעוניינים בקריירה משפטית (או שהם מניחים מראש שהדרך חסומה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדקתי את המספרים, אבל התחושה שלי היא שהפרופורציה של עורכי הדין והשופטים הזוטרים הדתיים, גדולה משמעותית מהפרופורציה שלהם בבית המשפט העליון. אבל האמת היא, שהפרופורציה בבית המשפט העליון צריכה בעיקר לשקף את הפרופורציה בעם. הבעיה של מחסור בדתיים בעליון, אינה נובעת במחסור במועמדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האמת היא, שהפרופורציה בבית המשפט העליון צריכה בעיקר לשקף את הפרופורציה בעם." למה? למה זה לא נכון לגבי המטכ"ל, עוד גוף בעל כוח רב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 123123 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול, אם במטכ''ל יש מגזרים שלא מיוצגים, ולא בגלל שהם אינם משרתים בצבא, צריך לבדוק אם יש שם בעיה. העניין בבתי המשפט יותר קריטי מאשר במטכ''ל משום שהוא קובע בעניינים ערכיים, בעוד המטכ''ל מתעסק בעניינים פרקטיים יותר. השתלטות של אנשים בעלי מערכת ערכים אחידה על בית המשפט העליון, בהכרח תגרום לכך, שהאנשים שיש להם ערכים אחרים יחושו כלפיו אי אימון. אם כל הדעות ייוצגו בבית המשפט, יש סיכוי יותר סביר שהשיפוט יהיה יותר מאוזן, והצורך בהצדקת הפסיקה כלפי מערכות הערכים השונות הקיימות בעם יגדל. זה יאפשר לכולם להרגיש שותפים להכרעה, ולקבל שלפעמים הם מנצחים ולפעמים הם מפסידים. מצב בו הפסיקה ברורה מראש, עוד לפני הדיון, הוא הרס של התהליך השיפוטי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |