|
||||
|
||||
גם אתה תסכים שאי אפשר להצדיק כל תועבה וכל פשע בכך ש"מדובר בלחימה לכל דבר". השאלה רק איפה עובר הקו האדום של כל אחד. מדינת ישראל מתהדרת כבר שנים רבות בהיותה "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", אך פעולות ענישה ללא משפט (כמו לדוגמא, גירוש מעל 400 פלסטינאים ללבנון בשנת 1992 בטענה שהם פעילי חמאס, במקום להביאם למשפט) מערערות את הערכים הללו ומטשטשות את ההבדל בין מדינת ישראל לבין שכניה שמעולם לא התיימרו להיות כאלה. הגינויים של ארה"ב מדאיגים אותי הרבה פחות משלוות הנפש שבה מקבלים אזרחי מדינת ישראל את דרכי הפעולה של ממשלתם ושל צבאם. גם ההודעות בראשית הדיון הזה (שכללו בין השאר את המשפט המקומם של אסתי "הפלסטינאים בדרך כלל עושים צימעס מילדים הרוגים") מעידות על כך בבירור ומדאיגות אותי מאד. |
|
||||
|
||||
מה שמקומם הוא לא שאמרתי זאת אלא שהם אכן עושים צימעס מילדים הרוגים. ממש ככה! אני פה רק הראי, הפרצוף המכוער הוא של הרש"פ. ואגב- אין ספק שחיים במדינה כמו ישראל לא טובים למוסר, ושמבחינה זאת עדיף לחיות בשוויץ. אבל אנחנו לא שוויץ, וכשנלחמים על עצם הקיום המוסר סובל. צריך לנסות לצמצם עוולות וזוועות עד כמה שאפשר, אבל לא על חשבון חיי אזרחי המדינה. |
|
||||
|
||||
הם לא מקבלים בשלוות נפש, אם הייתה קשוב הייתה יודע שהדיעה הכללית ברחוב שצריך לעשות יותר. יותר לירות, יותר לחסל, יותר לרדוף. יותר הדיעה ברחוב, לא פחות. השלווה מופרית בגלל הפחות, לא היותר. |
|
||||
|
||||
הטעות עם ה 400 הייתה שגירשו אותם, ולא חיסלו אותם בתאונות שונות... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |