בתשובה לאייל בדוי, 08/06/05 11:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני יודע היטב מה זה אנרכיזים. אין לי מושג מה תלונתך לגבי רגולציה שלי? איזו חוסר קוהרנטיות מצאת אצלי? זה ממש לא נעים כשמאשימים אותי בכל מיני דברים אבל לא מציינים מה הם. חוסר התערבות של המדינה הינו עקרון שנועד למנוע שרירות לב ורשעות. והוא שריר וקיים גם כאשר הוא נראה כאטימות וחוסר אכפתיות. אם נרשה למדינה להתערב רק כדי לעזור לנכים, רק כדי למנוע אפליה נגד שחורים, רק כדי לחייב תרומת איברים, וכו' אנו נקבל את מה שיש היום - שלטון חסר מעצורים ומושחת בתוספת התאכזרות לחלשים בחברה. החברה היא זאת שצריכה לעזור לחלשים. היא זאת שצריכה להתייחס בכבוד לגר, ליתום ולאלמנה היא זאת שצריכה לספק להם עבודה למרות שיש צרי מוחין שעוסקים באפליה. החברה היא זאת שצריכה לדאוג לנגישות לנכים ולעזרה לחלשים. והיא עושה זאת, אם המדינה לא מפריעה. הבעיה שלנו היא שאיננו לומדים מהעבר. כל אפס חושב שאין לו מה ללמוד מההסטוריה והוא יבנה מזרח תיכון חדש ללא קשר למציאות. הרעיון לכרות ברית עם טרוריסטים כדי שהם ימנעו טרור, הינו ישן נושן וכבר הוצג לפני 3000 שנה. אם הוגי אוסלו היו לומדים קצת יותר מהתנ"ך, הם לא היו מחמשים את הטרוריסטים ומעל 1000 הרוגים היו נחסכים, כולל סיני אחד ושני פלשתינאים שנהרגו אתמול מפצצת מרגמה. העובדה שיש שינויים, והיום איננו נוהגים לשחוט עמים שלמים, איננה אומרת שלא ניתן ללמוד כלום מהעבר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי חשק לשאול לפי איזה מדד אתה מדרג "אפסים". חוסר ההתערבות שאתה מדבר עליו נועד כולו למיטב הבנתי למנוע שימוש בכוח של אדם אחד על האחר. פלא גדול הוא שכשאתה מבטל את מה שאתה רואה כמקור הפעלת הכוח, נמצאים לו מקורת חלופיים, החזק בהם הוא הכלכלה, בה אי התערבות של המדינה במידה מסויימת לטובת החלש (מדינת רווחה) מביאה לדריסתו על ידי החזק. החברה פועלת דרך מוסדות כלשהם. היא אינה מייצרת את פעולותיה ישירות על הפרט. בדגם המקובל כיום, חלק גדול בין קשרי הפרט והכלל נעשה דרך המדינה. כשאתה אומר "החברה היא זאת שצריכה לעזור לחלשים...והיא עושה זאת, אם המדינה לא מפריעה..." אתה אומר דבר והיפוכו. איף אתה מצליח לבסס את ההפרדה הזו, נפלא מבינתי. אם אין לחברה מוסדות כמו המדינה, איך בדיוק היא תעזור לפרט? ללמוד מהעבר זה בוודאי רצוי, אבל כדי ללמוד לימוד מלא והחלטי צריך להבין בפרוטרוט את הסיטואציה ששררה על כלל הנפשות הפועלות. לעתים תכופות זה דורש ידיעה של לב אנוש, דבר שאינו בתחום השגתו של האדם. אחרי שהגעת לידיעה המפורטת הזו צריך אתה לדעת בפרוטרוט את המצב הנוכחי, לבצע השוואה ולראות מה ניתן לגזור מזה. השמדת עם בתקופת התנ"ך הייתה אומנם אמצעי דרסטי אך קביל וכיום היא אינה אמצעי קביל, לא מסיבה כזו ולא מאחרת. זה הדבר היחיד שניתן לגזור מהשוואה בין הטקסט למציאות העכשווית. תהליך אוסלו תלוי היה בהרבה אם-ים, שבוודאי לא התממשו, בין אם בשל בר שיחנו שאמינותו מוטלת בספק או בשל סיועו הכביר של הימין הישראלי למשימה, או בשל חוסר נחישותו של השמאל הישראלי. לפנטז היסטוריות כולם יכולים, לומר שההיסטוריה הנוכחית הייתה הכרחית מרגע פתיחת התהליך ולשכוח את כל הגורמים (כלומר, הטלת אשמה גורפת על מנהיגי אוסלו) היא פנטזיסטית באותה מידה. קבלת האשמה כזו היא פשוט העדפת פסימיזם כרוני על מתן סיכוי קל לאופטימיות, תשובת כן רבתי לשאלה, "הלנצח תאכל חרב?" הפניה לכוח היא לא בהכרח טבעו הברור של האדם. אבל היא מאוד מפתה. החברה צריכה למצוא דרך להקטין את הפיתוי הזה (למעשה החברה מקטינה את הצורך בכוח אישי מול אויבים טבעיים כחיות פרא, ואתגרי טבע שונים, מרגע שהבעיות האלה פחות מטרידות, אנשים הופכים למפעילי הכוח העיקריים על אנשים) , ושוב אנו חוזרים לנושא הנדוש של חינוך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל לתת דוגמא כיצד החזק דורס את החלש ללא עזרת המדינה, ובלי לגנוב ממנו או להכותו? הסתכל ימינה ושמאלה ותראה סביבך המון אנשים שעוזרים לאחרים. אחד נותן חדר בביתו לסטודנט בודד, השני מאמץ נער פגוע. שלישי מהווה אוזן קשבת לאשה בצרה, רביעי תורם מזון לנזקקים. אחר מקים חנות בגדים שמוכר כל פריט בשני שקלים והכנסותיו קודש לנזקקים. האם יש צורך להמשיך? או שמא אתה חי בחברה מנוכרת וקרה שאין בה אנשים כאלו? (אני לא מאמין). התוצאה של אוסלו היתה ידועה מראש כמו שידוע מה קורה לילד מוכה וכמו שידוע מה קורה למי שנכנס לקזינו. יש לנו מספיק ידע כדי להעריך את התוצאות. האפס המדובר היה זה שאמר אין טעם ללמוד מההסטוריה יש להתקדם אל העתיד. מי שהופתע מתוצאות אוסלו פשוט לא ניתח בצורה מינימלית את מה שקורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסרות דוגמאות לחזק שדורס את החלש? הבה נחזור אחורה בזמן מאתיים שנה, למכרות הפחם באנגליה. הכורה נולד בעיירת מכרות. מגיל שש הוא עובד שתים עשרה שעות ביום במכרות. תוחלת החיים הממוצעת היא פחות משלושים, בגלל אבק הפחם החודר לריאות ובגלל התאונות הרבות (שבעלי המכרה אינם טורחים לעשות דבר למנען). אני יכול להמשיך בתאור המצב, אבל הרעיון ברור: בעל המכרה מנצל את הכורים. אפשר להמשיך ולתאר לך את היחס לעובדים זרים או זמניים בארצנו הקטנה, את סדנאות היזע במזרח הרחוק וכן הלאה, אבל לא נראה לי שזה נחוץ. האם אתה חי בחברה כה בלתי מנוכרת וכה חמה שבה איש מעולם לא פגע באיש? אני רואה בחברה שסביבי מעשי חסד נקודתיים, אבל איני רואה התגייסות מסיבית. הנגשה לנכים, למשל, לא תקרה לעולם ללא מעורבות המדינה: עובדה היא, שגם לפני התערבות המדינה בנושא לא מנע איש מבעלי עסקים או מוסדות צבוריים להנגיש את המקומות האלה, ובכל זאת לא הם ולא "החברה" דאגו לעשות זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדי המכרות. האם שאלת את עצמך פעם למה הם עובדים במכרות הללו? האם הם עבדים המחוייבים לעבוד? האם מאיימים עליהם שאם לא יעבדו יחסלו אותם? אם התשובה היא לא, אז מדובר על אנשים שעמדו בפניהם שתי ברירות: למות מרעב ומחלות כפי שהיה נהוג לפני המהפכה התעשייתית או להרויח כסף כדי לקנות מזון ושרותי רפואה כדי שיהיה ניתן לחיות. אורח החיים הממוצע אותו אתה מציין לא היתה תוצאה של העבודה במכרות אלא מה שהניע אנשים לעבוד במכרות - הרצון לחיות ולהתקדם בחיים. שים לב, כיצד עם בוא המהפכה התעשייתית גם היה גידול עצום באוכלוסיה. גידול עצום שנבע מכך שהיה עבודה והיתה אפשרות להאכיל הרבה יותר פיות. האם המצב היה אידיאלי? לא. אבל עצם העבודה במכרות קדמה את האנשים ונעשתה מרצונם החופשי כי הדבר היה כדאי להם. עובדים זרים רובם המוחלט באו לפה כדי להרויח כסף ולהתקדם בחיים. מבחינתם, העבודה כאן היא חלום שמתגשם. העונש הגדול ביותר הוא גירוש. יש תופעות של מעבידים המפרים חוזים וגונבים. כלפיהם יש לפעול, אולם אין לזה קשר לעצם העבודה שהיא חסד גדול הנעשה עם העובדים הזרים. העקרון לגבי עובדים זמניים וסדנאות יזע הוא אותו דבר. מי שלא כדאי לו, שלא יעבוד. שילקט פקועות שדה ויאכל אותם. בארצינו החמימה אפשר להסתדר אפילו בלי חשמל. מעניין למה אינך רואה התגייסות מאסיבית. אולי בגלל שהמדינה גוזלת את כספי האזרחים ומשאירה אותם עם מעט מאוד כסף פנוי, ואם האמונה חסרת הבסיס שהמדינה דואגת לחלשים. חוסר הנגשה לנכים היא בעיקר בגלל המדינה הרי רוב מוסדות הציבור הם שלה. לחץ ציבורי היה משנה את העניין מזמן, אלולא הטענה בפי כל היתה - מה אתם רוצים מאיתנו? המדינה צריכה לממן את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שבגיל שש היה להם שפע של רצון חופשי לעבוד שתים עשרה שעות במקום שיוביל למותם בגיל שלושים. גם לאותן עובדות בסדנאות היזע שהמנהל מסביר להן שכדאי שהן תהיינה קצת "נחמדות" אליו יש שפע של רצון חופשי לעשות את זה. גם אם אני מכופף לך את היד מאחורי הגב, מצמיד לך אקדח לראש ומסביר לך שאם אתה זז תוך כדי שאני לוקח את הארנק שלך אתה מת, אתה נותן אותו מרצונך החופשי. הרי האלטרנטיבה היא גרועה יותר, אז אתה בוחר. אם נמשיך קצת עם הלוגיקה הזו, גם אנשי הזונדרקומנדו שהועבדו בהוצאת השיניים מהגוויות והעברתן למשרפות עשו זאת מרצונם החופשי. הרי הברירה השניה באותם ימים היתה להישרף בעצמם, אז מה הם מעזים לקטר, החצופים? איני רואה התגייסות מאסיבית משום שרבים מהאנשים הם אנוכיים מטבעם. גם במדינות בהן המדינה אינה "גוזלת את כספי האזרחים" (תיקון: מס בהסכמת נציגי האזרחים אינו גזל) כמו אצלנו, אין התגייסות מאסיבית. גם בקניונים, אוטובוסים פרטיים וכן הלאה אין הנגשה, גם לחץ ציבורי אין. דוגמה אחרת - ערוץ 2 מנהל זה שנים קרב נגד הנסיון לכפות עליו ללוות את שידורי החדשות שלו בכתוביות לטובת החרשים. שתדלניו בכנסת הצליחו לשכנע את חברי ועדת הכלכלה שכל רווחיותו של ערוץ 2 ועצם קיומו יהיו בסכנה (!!!) אם, חלילה, הוא ייאלץ להוסיף שלושים דקות של כתוביות ביום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הדוגמאות שהבאת הן דוגמאות של כפייה על ידי בני אדם ולא רלוונטיות. הכפייה עליה אנו מדברים היא כפייה של הטבע. העובדות בסדנאות היזע יכולות להתפטר וללכת הביתה. שאל אותן למה. אין התגייסות מאסיבית כי אנשים תוליםהכל במדינה. אלולא המדינה היו עוזרים, עובדה היא שאנשים עוזרים לאחרים. לערוץ 2 אין תחרות והם יכולים לעשות מה שבא להם. אם היתה תחרות, ואנשים היו מארגנים חרם על הערוץ, הם היו עושים תרגום לעשרים שפות אם היה צורך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזו בדיוק המשמעות של דריסת החלש ע"י החזק: כשמדובר בכוח גופני, הטבע העניק לחזק כוח רב יותר, והוא מנצל אותו כדי לאלץ את החלש לעשות מה שהוא רוצה. אם הטבע (או בהגדרה רחבה יותר, נתוני הסביבה) יצר מצב שהבחירה של מישהו מצומצמת - למשל: אם הוא לא יעבוד בגיל 6 שתים עשרה שעות, הוא ימות - גם אז, החזק מנצל את הכוח שיש בידיו כדי לאלץ אותו לעשות מה שהוא רוצה, למשל - לשכב איתו כתנאי להמשך העבודה. אגב, במקרים רבים החזק גם מנצל את הכוח שיש בידיו כדי לוודא שהחלש יישאר באותו מצב ולא יוכל לשנות את יחסי הכוחות: למשל - באמצעות איומים על עובדים שמנסים להתאגד או שכירת בריונים להרביץ להם, או באמצעות שכירת עורכי דין ושתדלנים שיטו את המצב לטובתו, שיחוד פוליטיקאים וכן הלאה. למה בארה"ב אין התגייסות מאסיבית? מישהו שם תולה הכל במדינה? האם אתה יכול להראות דוגמה היסטורית (גם מלפני המצאת מדינת הרווחה) שבה היתה התגייסות כזו? אחת הסיבות שלערוץ 2 אין תחרות היא, שהוא ניצל את כוחו כדי שלא תהיה כזו. גם כשיש תחרות היא מובילה, במקרים רבים, ליצירת קרטל - ושוב, אין השפעה לצבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) ניצול הכוח כדי לדאוג שהעני יעבוד אצלו זה לא במסגרת הדיון. המדינה צריכה למנוע דברים כאלו, בעוד לרוב המדינה היא זאת שמתערבת (כביכול לטובת החלשים) כדי לתת יותר כוח למעביד. 2) האיגודים המקצועיים רצו למנוע מהמעביד לקחת עובדים אחרים במקומם. זו אכן אלימות של העובדים. ארה"ב היא מדינה שתערבת רבות בחיי האזרחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניצול הכוח כדי לדאוג שהעני יעבוד אצלו זה לא במסגרת הדיון?! המדינה - שהיא ישות מפריעה ומתערבת צריכה למנוע בהתערבות דברים כאלה?! ולאיזה מסגרת דיון שייך - המדינה מתערבת (מטעם החזקים ולמען החזקים) כדי לתת יותר כוח למעביד? בקיצור, כפי שעולה יפה מדבריך, המשתמש בכוח מחלחל לכל המסגרות ומשתמש בצורה מושחתת בכל המסגרות שיכולות לכאורה למנוע השחתת כוח כזו. נובע מכך שאין לקבוע מסגרת שתתקן שימוש בכוח (שכן היא פשוט פלטפורמה לכוח) אלא שיש לחנך אנשים לחשיבה, סובלנות ואי שימוש בכוח. שוקחופשיסט כנראה טוען שהוא מבטל את השימוש בכוח (הכל נעשה מרצון) על ידי צמצום וביטול התערבות. אני מניח שלזה שוקחופשיסט קורא סובלנות. לדעתי זו אדישות. סובלנות אינה באה ממקום של הנחת אנשים לדעותיהם והמסקנות הנובעות מהן, אלא מעידוד אנשים לדון בדעותיהם ולגבש הסכמות. ההסכמות אינן צריכות להיות מקודשות, שכן דברים מקודשים נוטים להתאבן, החברה היא דבר חי ודברים מאובנים שאין חשיבה מתמדת המגבה אותם מביאים בסופו של דבר לצרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדינה צריכה למנוע כפייה על אחרים. היא לא צריכה לכפות (למעט כדי למנוע כפייה) כי כפי שציינת נכון כוח הכפייה שלה תשמש את החזקים. סובלנות היא אכן אדישות. מילה אחרת לאותו דבר. אני סובלן כלפי הבגדים שאתה לובש כי אני אדיש להם. לעומת זאת, איני סובלן כלפי לבושי שחץ או חוסר לבוש. אז אני פועל אם אני יכול, כי אני לא אדיש. את שאר דבריך לא הבנתי. בוודאי שצריך לדון ולהגי לשיתוף פעולה. צריך לצאת מהאדישות ולעזור לאחרים. אבל למה לכפות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי אוסלו, תגובתי ניתנת לגזירה מתגובתי הקודמת -פנטזיה. אשרי אדם יודע כל... אגב, ב-67 הם כנראה שכחו מהניתוח המינימלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאתה מאלו שהלכו שולל. אני יכול לאמר לך שבסביבתי הקרובה והרחוקה אין כמעט אדם אחד שהיה לו ספק שאוסלו ייגמר במלחמה. אני יכול להזכיר לך שהרמטכ"ל דאז הזהיר, ראש מחלקת מחקר היה עמום אבל הבהיר והזהיר ובעצם כולם ידעו. הבאתי באייל את דבריו של יוסי שריד שאמר: "כאנשים מבוגרים ואחראים למעשיהם, ידעו היטב שהם הולכים לארץ מריבה, שגורלה הסופי עדיין לא נקבע, והוא עתיד מן הסתם להיקבע במאבק". מכיון שיוסי שריד חושב את עצמו לאדם מבוגר ואחראי למעשיו יש פה הודאת בעל דין שהוא ידע שהסכם אוסלו ייגמר במאבק. לגבי 1967, השלטון אכן היה מושחת ועסק בטובת עצמו 1 ולא בתכנון לעתיד. 1 מומלץ לקרוא את הספר עדות של אשר ידלין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשר ידלין אכן היה מושחת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי שאתה יודע הכל. קראת את הספר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בע''ה אני קורא רק בתורה בשאר אני מעלעל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך חשבתי. אז אל תביע עמדה על אדם שלא שמעת את גרסתו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |