בתשובה לתשע נשמות, 08/06/05 15:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1) ניצול הכוח כדי לדאוג שהעני יעבוד אצלו זה לא במסגרת הדיון. המדינה צריכה למנוע דברים כאלו, בעוד לרוב המדינה היא זאת שמתערבת (כביכול לטובת החלשים) כדי לתת יותר כוח למעביד. 2) האיגודים המקצועיים רצו למנוע מהמעביד לקחת עובדים אחרים במקומם. זו אכן אלימות של העובדים. ארה"ב היא מדינה שתערבת רבות בחיי האזרחים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ניצול הכוח כדי לדאוג שהעני יעבוד אצלו זה לא במסגרת הדיון?! המדינה - שהיא ישות מפריעה ומתערבת צריכה למנוע בהתערבות דברים כאלה?! ולאיזה מסגרת דיון שייך - המדינה מתערבת (מטעם החזקים ולמען החזקים) כדי לתת יותר כוח למעביד? בקיצור, כפי שעולה יפה מדבריך, המשתמש בכוח מחלחל לכל המסגרות ומשתמש בצורה מושחתת בכל המסגרות שיכולות לכאורה למנוע השחתת כוח כזו. נובע מכך שאין לקבוע מסגרת שתתקן שימוש בכוח (שכן היא פשוט פלטפורמה לכוח) אלא שיש לחנך אנשים לחשיבה, סובלנות ואי שימוש בכוח. שוקחופשיסט כנראה טוען שהוא מבטל את השימוש בכוח (הכל נעשה מרצון) על ידי צמצום וביטול התערבות. אני מניח שלזה שוקחופשיסט קורא סובלנות. לדעתי זו אדישות. סובלנות אינה באה ממקום של הנחת אנשים לדעותיהם והמסקנות הנובעות מהן, אלא מעידוד אנשים לדון בדעותיהם ולגבש הסכמות. ההסכמות אינן צריכות להיות מקודשות, שכן דברים מקודשים נוטים להתאבן, החברה היא דבר חי ודברים מאובנים שאין חשיבה מתמדת המגבה אותם מביאים בסופו של דבר לצרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדינה צריכה למנוע כפייה על אחרים. היא לא צריכה לכפות (למעט כדי למנוע כפייה) כי כפי שציינת נכון כוח הכפייה שלה תשמש את החזקים. סובלנות היא אכן אדישות. מילה אחרת לאותו דבר. אני סובלן כלפי הבגדים שאתה לובש כי אני אדיש להם. לעומת זאת, איני סובלן כלפי לבושי שחץ או חוסר לבוש. אז אני פועל אם אני יכול, כי אני לא אדיש. את שאר דבריך לא הבנתי. בוודאי שצריך לדון ולהגי לשיתוף פעולה. צריך לצאת מהאדישות ולעזור לאחרים. אבל למה לכפות? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |