|
די משעשע. אם הם רוצים שיחיו במדינה אחרת, המדינה לא מפריעה להם. מין פירור טוטלי של כל ישות חברתית (ואם בכל המדינות האחרות יחולו אותם חוקים אי חוקים נאורים איפה הם יחיו? בחלל?).
האזרח המובא הופך בעצם לנתין של האזרח המביא ותלוי בנצחיותה המוכחת מזה דורי דורות (מה זה 30-50% גירושין?) של האהבה.
אלא אם יש לו ילדים. בדקנו ד.נ.א ובמקרה הפשוט הילדים ביולוגית שלו, אז אין לנו בעיה. הגיעו הילדים לגיל 18, ביי ביי עוף מהארץ. ההורה השני רוצה להמשיך ולגור באותה מדינה. הילדים בריות משונות שכמותן קשורים בקשר חזק הן לאב והן לאם (שלמרות שלא הסתדרו כזוג יחד, שמרו על קשר חברי והשפיעו מאהבתם על הילדים). ועכשיו הגרסה המודרנית למשפט שלמה. ללכת עם ההורה שהמדינה לא מפריעה לו (אבל מכריחה אותו) לעזוב או להישאר עם ההורה האזרח הקבוע?
אז הוא יקבל תושבות קבע ולא אזרחות, מה הקשר בינו למדינה שהוא חי בה? הילדים שלו? למה שזה ישנה לו באיזה מין מדינה הם חיים? שישלם מסים ויישב בשקט אם הוא לא אומר תודה על נדיבותנו. בכלל, תמהני, הילדים הם אזרחים, תושבים או מה?
אפשר להכניס פה עוד דברים כגון עקרות ושאר מקרים זניחים אנושיים.
שוקחופשיסט אמיתי (נגיד שיש דבר כזה) יבטל את המדינה וייתן לאנשים לעשות ככל העולה על רוחם. שוקחופשיסט אמיתי צריך לדעתי גם להניח שאין בכלל קשרים בין בני אדם (נמרים בודדים הנפגשים ומזדווגים בתקופת הייחום בלבד וגם זה תחת אזהרה) והדיון מיותר, אבל לא נערבב שמחה בשמחה.
|
|