מתי מטיל אלוהים את הקוביות (ד')

כמה הרהורים על פיסיקה ופילוסופיה

אריק	יום ו', 27/5/2005, 16:48

ראשית תודה לך, ירדן, על הטור המאלף שמספק לי שעות של חשיבה גבוהה.

במאה שעברה דומני שהפיסיקה הלכה וחדרה לתחומה של הפילוסופיה.
אם השאלות היסודיות הידועות המנסות לפרש את המציאות מאז פרמנידס ואולי עוד לפניו- האם היקום סופי או אין סופי? האם הוא דטרמיניסטי או אקראי ? מה הקשר בין סיבה לתוצאה ? - אלה היו נחלתם של אנשי הגות בלבד, הרי שבדורות האחרונים באים אנשי המדידה וכובשים חלקה אחרי חלקה בטריטוריה שהיתה מסומנת כנחלתם של פילוסופים ותיאולוגים (האין התיאולוגיה ענף בפילוסופיה המקבל עליו אקסיומה אחת ?) בלבד.
מתוך עבודתם ומבלי כוונה תחילה מוצאים עצמם פיסיקאים מתעסקים בדיוק בשאלות אלו ומנסים להחיל על התשובות את אותם קריטריונים מדעיים של עבודתם.
נכון שהדבר לא החל במאה העשרים : הרי המהפכה הקופרניקאית הצליחה לערער תפיסת עולם שלטת בענין מקומו של האדם ביקום, ובין אם נכון הסיפור על מילותיו האחרונות של גלילאו ובין אם לאו אין ספק שהאיש היה פיסיקאי והתשובות שהגיע אליהן בדרך של חשיבה מדעית היו בתחום שערער על האמונות של הכנסיה מספיק כדי לנסות לשכנעו לחזור בו באמצעים המקובלים דאז.
אבל בכל זאת נראה לי שבמיוחד מאז איינשטיין הפיסיקה הולכת ונוגעת בשאלות היסודיות לא רק מצד המדידה והניבוי של "איך פועלים הדברים" אלא גם מצד הנסיון לפתור את אותן בעיות יסוד המתקרא הסבר או פרשנות. נראה לי שאלו היו מודעים לכך שהם פולשים למהויות חדשות ועמוקות במחקר המדעי.
שירבובו של אלוהים לתוך הוויכוח הפיזיקלי, אם בציטוט המפורסם של איינשטיין או (להבדיל) אצל הוקינג, אינו מקרי.
איינשטיין העדיף תאוריות "אסתטיות" יותר אשר אומרות לנו דבר או שניים על מהותם של דברים על פני תאוריות "מכניות" המסתפקות בניבוי התוצאה. היחסות הכללית היא בדיוק תאוריה כזו, אשר מנסה להסביר דבר או שניים על דמות היקום.

הפרשנויות לתוה"ק מחדדות עוד יותר את המהויות הללו.
אתה כותב על פרשנות בוהם מול קופנהאגן:
>>...העדפתה או דחייתה נתונות לשיקולים מטאפיזיים־פילוסופיים.

ואכן הפרשנויות נותנות הסבר דטרמיניסטי מול אינדטרמיניסטי ליקום. שאלה שעד כה, במשך אלפי שנים, היתה נתונה לוויכוח פילוסופי, ואשר לפחות מאז הרנסנס לא היתה נתונה כלל במחלוקת מדעית, שכן הפיסיקה כולה עסקה במכניקה דטרמיניסטית לחלוטין.

אישית אני מעדיף קשר מגמ"א כלשהו בין חלקיקים על פני בעיית המדידה.
בעיית המדידה היא חור גדול מדי לטעמי
- אני לחלוטין לא קונה את רבוי היקומים מטעמי אסטתיקה. ובכלל יש כאן בעית ההסתברות הלא נכונה, אז מה הרבותא.
- התודעה המקריסה את פונקצית הגל הוא הסבר מטפיסי חביב, אשר גם עונה על שאלות תאולוגיות (ויאמר אלוהים יהי אור....באנג...ויהי אור) אבל לא מצליח עדיין לעמוד בסטנדרט מדעי קשוח.
- אין לי בעיה עם סכומי ההיסטוריות של פיינמן כהסבר מדעי, אולי השלם ביותר נכון לידע המדעי הקיים. יש לי בעיה עם הפילוסופיה שמאחוריו.

נותר בוהם - התיאוריה שוללת מאיתנו כל דרך לדעת את מיקומו המדויק של החלקיק, אבל לבד מזאת היא דטרמיניסטית.
מכיוון שלפני שנה ויותר הבעתי את דעתי על החלקיק בדבקות (אין חיה כזה) למשל תגובה 185871 הרי זה שלא נוכל לדעת את מיקומו המדויק עולה יפה עם השקפת העולם שלי.
נראה לי שגם שלך תגובה 176197

עכשיו כל מה שנשאר כדי לחבר את מכניקת הקואנטים עם היחסות הכללית הוא האינטראקציה מרחוק ופתרנו...

נגיסת המדע בפילוסופיה

304982

אפופידס • בתשובה לאריק

יום ד', 1/6/2005, 11:37

תגובה יפה ובמיוחד העניין שבכותרת. אם הייתי פילוסוף של המדע הייתי עורך מחקר בנושא ומאבד ע''י כך את חבריי שבתחום.

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות