בתשובה לקורא נבוך, 21/12/03 16:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמעט. הטענה הבסיסית שלי היתה ונשארה שאם אני ניגף באבן, או אם נקח נסיון יותר תכוף -מהרגל של השולחן, אני יודע במה פגעתי. אני יודע מה זו אבן ומהו שולחן. לעומת זאת אני יודע מהו חשמל (זה שמדליק את הנורה החשמלית) וגם מרגיש אותו מעת לעת, ואיני יודע כלל מהו אלקטרון. הפיזיקאים לא מצליחים לומר לי מהו אלקטרון חוץ מאשר ליחס לו תכונות שאינן קיימות (הוא רק כאילו מסתובב על צירו בשני צירים בו זמנית, לא באמת). מבחינתי אור הוא גל אלקטרומגנטי בתדר ידוע ועדיין לא שטף של חלקיקים. דגש על עדיין כי ההסבר החלקיקי עדיין לא מספיק שלם. תורת הקוונטים מסבירה הרבה דברים שתורות אחרות לא מצליחות להסביר, אבל כמו שהראה כותב המאמר היא מחוררת כרשת. בטענה הבסיסית שלי אני מסתופף תחת אברתו של איינשטיין וטוען שתורת הקוונטים מאד לא שלמה, ובעצם לא אומרת דבר על מבנה היקום אלא רק מסבירה תוצאות ניסויים. גם האתר הסביר יפה בזמנו תוצאות ניסויים ובכל זאת אין אתר. עם תאוריית המפץ הגדול, למשל, אני מרגיש הרבה יותר בנוח. למרות שהדברים לפני עשרה מיליארד שנים היו יכולים להיות שונים בתכלית. תאורית המפץ הגדול גם מסבירה תוצאות ניסויים (קרינת הרקע) יותר טוב מכל תאוריה אחרת וגם מסבירה באופן מסודר את מבנה היקום מבלי להמציא המצאות מיותרות *רק לצורך התאוריה*. שתי הערות אגב - תאולוגית ובלשנית אגב חדירת הפיזיקה לפילוסופיה בתאורית המפץ הגדול יש גם חדירה יפהפיה לתאולוגיה - 1. ראה כמה תואמת התאוריה את בראשית א' 2. המפץ הגדול התחיל את הזמן (אין זמן לפני המפץ הגדול) ואת חוקי הפיזיקה ולכן מה שהתניע אותו נמצא מחוץ לחוקי היקום (זמנמרחב סיבתיות וכו') ובהגדרה נקרא שמו אלוהים. האפשרות השניה - תמיד יש אפשרות שניה - היא אנתרופוצנטרית קואנטית בעלת הגיון לולאתי ואומרת (בקיצור ופישוט כמובן)שבגלל שאנו צופים כעת ביקום בדיעבד אנו מייצרים לאחור את כל ההסטוריה של היקום כולל תחילתו במפץ הגדול. OT רחוק, הייתי צריך לכתוב זעץ כמובן, אבל כשקראתי את הזץ החשמלי עם ז' בשווא נח גם התאים לי. אונומטופיאה במיטבה. ותהיה -יש עדיין מישהו מתחת 40 שיודע זעץ מהו ? ישנו המערכון (של דז'יגן?) על אוצר מילות היידיש למכות: א שמיר א זעץ א פאץ' אין פונם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, לו היית מבלה כמה חודשים במעבדה בפיסיקה, האלקטרון היה נראה לך יותר ממשי? הממשיות של אובייקטים היא עבורך עניין סובייקטיבי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני יודע מה זו אבן ומהו שולחן." איך אתה יכול *לדעת* מה זה אבן, בלי לדעת ממה היא עשויה? מישהו כבר אמר (אולי שכ"ג) - בקוונטים לא מבינים דברים, רק מתרגלים אליהם. זה שהתאוריה מחוררת לא אומר שאי אפשר להתבסס עליה , אולי כמו שאפשר *לדעת* מה זה אבן, בלי לדעת ממה היא עשויה? לא אהבתי את ה"ליחס לו תכונות שאינן קיימות ". זוהי גישה פשטנית ולא נכונה. לאלקטרון מייחסים תכונות שקיימות, רק שנהוג לתת להם אנלוגיות לא מדויקות כדי לסבר את האוזן. אני מסכים שיש דרגות של וודאות. פרקטית אין לי בעיה לא להאמין בקיומו של אלקטרון, כל עוד יוכלו לתכנן סוגים חדשים של רכיבים אלקטרוניים. כמו שלא אכפת לי לא להאמין בקיום של חיידקים, כל עוד תהיה לי שיטה לנבא ולרפא את תופעת המחלה המדבקת. החיידקים כמו האלקטרונים הם בוודאי פיקציה נוחה ולא "אמת", אבל כזה הוא דינו של השולחן. נודניק כי ישאל - איפה "בדיוק" מסתיים השולחן ומתחילה הרצפה, יוכל להסתבך טוב טוב בשאלות של פונקציות גל וכולי , אם רק ירצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מבחינתי אור הוא גל אלקטרומגנטי בתדר ידוע ועדיין לא שטף של חלקיקים. דגש על עדיין כי ההסבר החלקיקי עדיין לא מספיק שלם" - אחת מעובדות הטריוויה החביבות עלי היא שלו הרגישות של העין האנושית היתה טובה יותר בסדר גודל אחד בלבד(!), היית יכול לראות נצנוצים של פוטונים בודדים בחושך, והחוויה של אור כאוסף של חלקיקים היתה מקבלת מבחינתך ממשות ישירה הרבה יותר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |