|
||||
|
||||
על קצה המזלג: המאמר טוען שאוכל מבושל איפשר1 את התנוונות הלסת והשיניים שאיפשרה את התפתחות המוח. מה שמוביל אותי לשאלה: האם יש בכל רגע אבולוציוני נתון יש רמת סיבוכיות מוגבלת? כלומר האם שיכלול של מערכת אחת (עיניים של עייט, מוח של בני אדם2 וכו') תמיד יבוא על חשבון מערכות אחרות? ---- 1. איפשר או אפשר? יש כללים לכתיב חסר? 2. נניח איזה בדיחה מתבקשת ... |
|
||||
|
||||
זה מוזר. נראה לי שהתהליך היה צריך להיות הפוך: קודם התפתחות המח, אחר כך בישול. |
|
||||
|
||||
נקודה יפה, שמטופלת בלינק הזה (מתוך המאמר הקודם): תקציר: המין האנושי החל לבשל לפני 1.9 (אחד נקודה תשע) מליון שנה (ולא ארבע מאות אלף, כמו שנהוג לחשוב), בשלב שהיה קרוב מאוד לשימפנזה מודרנית. מה דעתך על הרעיון שיש "מחיר אבולוציוני" לסיבוכיות? |
|
||||
|
||||
לא הייתי מגדירה את זה בתור ''רמת סיבוכיות''. האורגניזם האנושי מהווה מכלול מסוים. שינוי בחלק אחד שלו סביר שיגרום לשינויים גם בחלקים אחרים. |
|
||||
|
||||
טרם קראתי את המאמר, אבל בתגובה 215268 החל פתיל העוסק בשלב שהקדים שלב זה, המעבר מאכילת עשב לאכילת בשר שכבר היא, ככל הנראה היתה כרוכה בהקטנת מימדי הלסת. התשובה היא כן, לכל איבר נוסף יש מחיר המקטין את יכולת השרידה, שכן הוא דורש תחזוקה (אנרגיה, חלבון), פגיע למחלות ואף עשוי להפריע בתנועה, בהסוואה, בהיוולדות וכו', כך שערכו להשרדות צריך להצדיק את התפתחותו ואת המשך קיומו. |
|
||||
|
||||
אני לא מדבר על איבר נוסף, אני מנסה לפתח את הרעיון הבא: נניח שכיום שיפור של אחוז אחד ביכולת המילולית שקול שרידותית לשיפור של עשרים אחוז בראיה. גנים ממושקפים יתפשטו באוכלוסיה1 אם במקרה יש להם גן שכן שמשפר, אפילו במידה זעומה, את היכולת המילולית. הגנים הממושקפים כמעט ולא יענשו עד שישתנה יחס הנגזרות. תצפיתן סבלן יוכל להעיד שהמוח התפתח על חשבון העיניים. |
|
||||
|
||||
במחשבה שניה, הכיוון שלי מוטעה (אם הגנים לעיל הם בלתי תלוים). |
|
||||
|
||||
עליונות האדם - לא המוח אלא הלסתות תגובה 215268 |
|
||||
|
||||
גם את המאמר על המוסר אהבתי. תודה. |
|
||||
|
||||
1. אפשר. יש כללים - חיריק לפני שווא לא כותבים ביוד. לא יודע מה ההגיון: ביותר מדי מקרים (כמו "אפשר") זה גורם לכפל-משמעות. |
|
||||
|
||||
אוליי עיניין של אינפלצייה ב''יו''דים''. |
|
||||
|
||||
נו, אם אתה כבר הולך על קוצו של יו''ד... |
|
||||
|
||||
מיצטער, לא ניראה לי שזו הסיבה. תיראה איך הולך הכלל: חיריק יסומן ביוד, אלא אם כן הוא בא ליפני שווא. כלומר, במפורש עשו כאן יוצא מן הכלל; ובלי ליבדוק זאת לעומק, נידמה לי שהכלל הזה יוצר הרבה יותר כפלי-כתיב מאשר הוא מונע1. אני בטוח שיש איזו סיבת עומק, מעבר לשיקולי אסתטיקה. 1 המלה הראשונה במישפט השני בתגובה היא דוגמה לכפל-כתיב שנוצר בכלל ההפוך שאני מנסה ליישם כאן (רק בשביל הצחוקים, אני לא בקטע של ייסוד תנועות המונים); אפס, גם בכתיב על-פי הכלל האמיתי נוצר כפל-כתיב. |
|
||||
|
||||
נראה לי שלשיטתך עשית כאן מילה למלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |