בתשובה לטלי וישנה, 20/05/05 13:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נדמה לי ש''יצר הרס עצמי'' זה יותר טענה מטאפיזית שלא ניתנת להוכחה, בעוד שהסברים קוגנטיביים נוגעים יותר לתהליכים שעקרונית אפשר לבדוק אותם ניסויית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההבדל ב"רמת המטאפיסיקה" בין יצר הרס עצמי לבין אימפולסיביות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל פעם שאני שומע את המלה יצר אני שולח את היד למילון. באימפולסיביות אתה מתכוון ל"תגובה מהבטן"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך יצר עז במיוחד למילונים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שבהקשר הזה נכון להתייחס ל''יצר הרס עצמי'' כתכונה או נטייה. כנ''ל לאימפולסיביות (לא זוכר את ההגדרה המדויקת. מדובר על מיידיות התגובה, והרצף הוא אימפולסיביות-רפלקטיביות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, האם זה נכון להתייחס לתכונות/נטיות כאל ישים קוגניטיביים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהדרך הסבירה ביותר היא באמת להתייחס אליהן כ''ישים תיאורטיים'', ואז גם אימפולסיביות וגם יצר-הרס-עצמי נמצאים על אותו מישור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים בהחלט שמדובר בישים תיאורטיים. השאלה המעניינת אותי אם הם "קוגניטיביים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחתי קודם שאת/ה התבלבלת, אבל מתברר שאני פשוט לא הבנתי. מה פירוש "ישים קוגניטיביים" ובמה הם שונים מישים תיאורטיים אחרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי שם במעלה הפתיל ראיתי (כך נדמה לי, ייתכן שאני טועה) שבתגובה לטלי וישנה הכנסת את האימפולסיביות למישור הקוגניטיבי. על זה אני תוהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובתה הראשונה, טלי אמרה שאימפולסיביות היא נושא מחקר מרתק בפסיכולוגיה קוגניטיבית. כשאני בצעתי הבחנה בין קוגניטיבי ורגשי, טלי כתבה שהגבול הוא לא ממש חד. מאחר שהיא המומחית כאן, אני מציע שנחכה לצאת שבת וניתן לה לפרש את דבריה, לפני שאני מתחיל לדבר שטויות (את זה אני יכול לעשות גם אח''כ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, אני רואה שטלי התייחסה לזה כבר למטה. אני מנחש שאימפולסיביות נוכסה לפסיכולוגיה הקוגניטיבית פשוט בגלל שהיא נראית בת-מדידה ואפשר להכניס אותה בקלות לדרכי המחקר של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. לכאורה, בניגוד לתכונות אישיותיות אחרות. אני מניח שאם אנחנו מתייחסים לאימפולסיביות כ''מה שפסיכולוגים קוגניטיבים מכנים אימפולסיביות'' אז הגישה הזאת נכונה. אם אנחנו מתייחסים לאימפולסיביות כתכונה אנושית כמו כעסנות, אין באמת הבדל בין ניסיון כימות שלה לבין ניסיון כימות של יצר-הרס-עצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר אולי לחשוב, תאורטית, על נסוי שמודד תגובה אימפולסיבית. אם נניח שאימפולסיביות זה תגובה שאנחנו מודעים לה aware רק אחרי שהיא מתבצעת. "יצר הרס עצמי" באנלוגיה מאד מוגבלת זה כמו כדור בילירד שמתגלגל על השולחן ונידון להעצר בגלל חיכוך, או הצקלות בדופן השולחן או בכדור אחר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה למדוד תגובה אימפולסיבית. יש בעיה למדוד ''אימפולסיביות'' כתכונה. אנחנו יכולים להחליט שתגובות מסוימות של הנבדק מורות על קיומה של תכונת אימפולסיביות בנבדק, אבל את זה אפשר לעשות גם עם תכונת יצר-הרס-עצמי. אני לא חושב שאנחנו צריכים להניח שיש איזה יצר קטן שמתחבא בתוך הגוף שלנו, או כדור ביליארד (אם הבנתי את האנלוגיה). אנחנו בודקים רק את התופעות הנצפות, ואז מחליטים אם ''יש תיאורטי'' כזה הוא מתאים לארגן את התופעות האלה בצורה מועילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. נדמה לי שיש קושי עם ''תכונות'' לעומת נטיות עפ''י סקלה כזו או אחרת, כמובן בהקשר חברתי-תרבותי. בקשר לביליארד, לא התכוונתי ליצר קטן אלא אולי לנטיה ליראות באינרציה יצור קטן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |