בתשובה להאייל האלמוני, 21/05/05 16:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מניח שהדרך הסבירה ביותר היא באמת להתייחס אליהן כ''ישים תיאורטיים'', ואז גם אימפולסיביות וגם יצר-הרס-עצמי נמצאים על אותו מישור. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים בהחלט שמדובר בישים תיאורטיים. השאלה המעניינת אותי אם הם "קוגניטיביים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחתי קודם שאת/ה התבלבלת, אבל מתברר שאני פשוט לא הבנתי. מה פירוש "ישים קוגניטיביים" ובמה הם שונים מישים תיאורטיים אחרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי שם במעלה הפתיל ראיתי (כך נדמה לי, ייתכן שאני טועה) שבתגובה לטלי וישנה הכנסת את האימפולסיביות למישור הקוגניטיבי. על זה אני תוהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובתה הראשונה, טלי אמרה שאימפולסיביות היא נושא מחקר מרתק בפסיכולוגיה קוגניטיבית. כשאני בצעתי הבחנה בין קוגניטיבי ורגשי, טלי כתבה שהגבול הוא לא ממש חד. מאחר שהיא המומחית כאן, אני מציע שנחכה לצאת שבת וניתן לה לפרש את דבריה, לפני שאני מתחיל לדבר שטויות (את זה אני יכול לעשות גם אח''כ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, אני רואה שטלי התייחסה לזה כבר למטה. אני מנחש שאימפולסיביות נוכסה לפסיכולוגיה הקוגניטיבית פשוט בגלל שהיא נראית בת-מדידה ואפשר להכניס אותה בקלות לדרכי המחקר של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. לכאורה, בניגוד לתכונות אישיותיות אחרות. אני מניח שאם אנחנו מתייחסים לאימפולסיביות כ''מה שפסיכולוגים קוגניטיבים מכנים אימפולסיביות'' אז הגישה הזאת נכונה. אם אנחנו מתייחסים לאימפולסיביות כתכונה אנושית כמו כעסנות, אין באמת הבדל בין ניסיון כימות שלה לבין ניסיון כימות של יצר-הרס-עצמי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |