 |
להבנתי חה"כ היום אינם טפשים או מושחתים יותר מקודמיהם ואני גם יכול להסכים עם מה שדורון הגלילי טוען.
אני נמצא עדיין תחת הרושם של ספר מצויין שקראתי (מומלץ בכל לב למי שמתעניין בהיסטוריה ותרבות) - In search of the first civilizations\Michael Wood
(אם הבנתי נכון מבוסס על ספר קודם וסדרת טלביזיה של ה-BBC בשם Legacy. מי אמר או לא אמר ש-TV היא תרבות להמונים?). הספר בתנופת אדירים מרשימה טווה את החוטים המקשרים את אור-כשדים ואורוק שבין הנהרות, ממפיס ולוקסור הפרעוניות, מוהנג'ו-דארו ההינדית, אניאנג הסינית, האינקה של האנדים המאיה והאצטקים של מרכז אמריקה דרך ההומאניסטים הערבים של בגדד במאות 11-13 וההיסטוריון איבן חלדון עד בירת העולם דהיום וושינגטון די.סי. אני רוצה להביא מן הספר 2 תובנות הנוגעות לעינייננו.
ראשית נראה שראוי להזכיר את המודל הדמוקרטי שהוא כנראה המשפיע ביותר והבסיס לרוב הדמוקרטיות בנות ימינו. הספר מדבר על ה"דמוקרטיה המוגבלת" (limited democracy) ומציין שפרנקלין וג'פרסון ובני זמנם שלא היו בלתי-מודעים לעוולות העבדות בכל זאת הגו יסדו את הרפובליקה שלהם ובססו אותה על זכות האדם לחיים, חופש וחיפוש האושר, מוגבל ככל שיהיה.
מה שאני קורה בתובנה זו הוא שהדמוקרטיה הישראלית אינה מיועדת לספק את שאיפתו של יהונתן אורן לראות כנסת של בני מעלה ולא את שאיפתם של המתנחלים ומחנם לראות בהתגשמות חזונם הדתי-לאומי. היא כן צריכה לאפשר להם חיים, חופש ואת האפשרות להמשיך לחפש דרך להגשים את מאוויהם. ואם להענות לאחת מן ההמלצות של מחבר הספר ולראות את חזוננו גם דרך עיניהם של האחרים: הדמוקרטיה אינהצריכה להבטיח לפלשתינאים את הזכות לרקוד על גגותיהם של אחרים, אלא רק את הזכויות לחיות את חייהם, לשלוט בגורלם ככל האפשר ולחפש את אושרם בדרכם שלהם.
את התובנה השנייה מן הספר אתרגם ישירות: "אם זמנינו הסוערים לימדונו דבר, הרי זה לא להאמין באוטופיות. כדי שלמילים "סדר חדש" תהיה משמעות כלשהי במאה הזאת, עלינו להביט מחדש על ההיסטוריה שלנו. לראות אותה כפי שאחרים ראו אותה, לבדוק את המיתוסים המשותפים שלנו, את האידיאלים היקרים לנו ואולי אף את המשמעות שאנו נותנים לחופש שלנו עצמו."
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות