בתשובה לכליל החורש נאורי, 27/04/05 13:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. בכוונה תחילה לא נקטתי בניסוח של "לכבד" גרידא, אלא "לכבד את רצונם של אביו ואימו". הווה אומר, לציית לרצונם הטוב. וכאן ברור שהציות הוא ש"לא לסור לימין או לשמאל", כאשר אימך מצווה עליך שלא לעבור מעבר חצייה ברמזור אדום, לפקוח עיניים בפניות הדרך וכיו"ב (על דרך משל למשעולי החיים, כמובן, אך לאו דווקא). 2. זה באמת אינו מובן מאליו, הכלל המוסרי האלמנטרי של הכרת הטוב כלפי מי שהיטיב עמך?! הרי הכרת הטוב היא הא"ב של כל מערכת מוסרית. ואם אדם יודע ומבין שיש בורא שבראני, הרי אין הכרת הטוב מינימלית יותר מלעשות את שצווני. זאת ועוד, מה רע בפחד? אם יודע אני שיש בורא שבראני ובידו להענישנו או לתת לי שכר, מה רע בכך? ובנוסף, הרי הבורא נתן את התורה כספר "הוראות הפעלה" ואין לך דבר אווילי יותר מלהפעיל מערכת שלא בהתאם להוראות ההפעלה. ואין לך דבר מסוכן יותר מלהיות אוויל. כפי שכבר אמר החכם מכל אדם (שלמה המלך) בספר "משלי": "יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת, חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ" (א, ז). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומה אם אמך אומרת לך לנסות את הקוק הזה, כי זה מה-זה נותן מרץ? יש הורים לא-אחראיים במיוחד, אתה יודע. הפסקה האחרונה שלך חוזרת לכיוון של "ציית כי כדאי." אחזור לזה מחר, אולי. אשר ל-2, שם אתה אומר כי האלוהים היטיב עמי. זאת מבלי שתדע מי אני ומהן קורות חיי. ובכל זאת, סביר להניח שהיית אומר זאת גם לאדם קטוע-רגליים, או עיוור, או שחולה בניוון שרירים. כלומר, מבחינתך האל הוא טוב ומיטיב, וזו הסיבה לציית לו. זה כיוון מעניין. מנין לך שהבורא הוא טוב ומיטיב? אתן לך לישון קצת על השאלה הזו. חלומות פז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אילו, לפתע פתאום, היה זר נופל אל תוך עולם זה, הייתי מראה לו, כדגם לרעות שבו, בית חולים מלא מחלות, בית כלא דחוס בעבריינים ובבעלי-חוב, שדה קרב זרוע גוויות, צי-אניות נטרף בים, אומה נרמסת תחת שלטון רודני, רעב, או מגפה. ואם להראות לו את הפנים העליזות של החיים, לתת לו מושג מן התענוגות שבהם, לאן אוליכו? לנשף ריקודים, לאופרה, לחצר המלכות? הרי בצדק יחשוב, שאני מראה לו רק פנים אחרות של צער ומצוקה. מדוגמאות מוחצות אלו - אמר פילון - אין להתחמק אלא על ידי הצטדקויות, שרק מחמירות את האשמה עוד יותר. מדוע, שואל אני, התאוננו האנשים, בכל הדורות, וללא הפסק, על מצוקות החיים?..... אין להם צידוק לכך, אומר מאן דהו; תלונות אלו, אומר הוא, באות מנפש לא מרוצה, רוטנת, דואגת. ואני משיב, כלום אפשר שיהא יסוד בדוק יותר למצוקה מאשר מזג אומלל שכזה?" פילון, בפרץ של אופטימיות. מתוך "דיאלוגים על הדת הטבעית" - דוד יום (תרגום: משה שטרנברג) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> "ומה אם אמך אומרת לך לנסות את הקוק הזה, כי זה מה-זה נותן מרץ? יש הורים לא-אחראיים במיוחד, אתה יודע". אני מדבר על מקרים שבהם ההורים הם נורמליים לחלוטין, על פי אחוזם כרוב מוחלט באוכלוסיית האנושות. אין לי עניין ביוצאי דופן, וא-לוהי ישראל אינו משונה או שטני שיש לראותו ככזה. פעולותיו והנהגותיו בהחלט יכולים להתיישב עם ההיגיון האנושי הישר והבריא, עד למידת הבנתנו המוגבלת להשגתו. ==> "הפסקה האחרונה שלך חוזרת לכיוון של 'ציית כי כדאי' אחזור לזה מחר, אולי". איכה? ==> "אתה אומר כי האלוהים היטיב עמי. זאת מבלי שתדע מי אני ומהן קורות חיי". ברור שאינני מתכוון אליך אישית, כי אני כלל לא מכיר אותך במישור זה. אני מדבר על האדם הנורמלי כמקרה קלאסי להבנת האנושות הסבירה והנהגות הבורא שלה עמה. אל לך להתפל לזוטות ברגעי משבר בהם אין לך מה לומר באמת. אתה יכול לטעון שאינך מקבל את דברי כי לא בא לך, אבל למה לדחותם בקש ורבבה של מקרים קיצוניים ויוצאי דופן?! זה לא מוסיף הרבה לאינטליגנציה שלך או לחילופין מצביע על זילזול מצידך ברמת האינטליגנציה של המתדיינים איתך. וכמה חבל. ==> "סביר להניח שהיית אומר זאת גם לאדם קטוע-רגליים, או עיוור, או שחולה בניוון שרירים". בהחלט כן. יצא לי להכיר לא מעט אנשים מוגבלים פיזית ואין לך מושג כמה שאיכות חייהם עולה על הרבה מן האנשים הנורמליים ששנינו מכירים ואלה מכירים בכך ומודים לבורא העולם על כל רגע. אצל אחד מהם למשל, איכות הכתיבה היוצרת עלתה בעשרת מונים יותר בהיותו חולה ALS לעומת מצבו הנורמלי הקודם. וראה את סטיבן הוקינג כמשל נוסף ומפורסם. ==> "מנין לך שהבורא הוא טוב ומיטיב?" היהדות מאמינה כי מקור הטוב הוא בא-לוהים, אשר הוא הטוב השלם, למעלה מכל גבול והשגת אנוש. גדרי וגבולי השפעת הטוב על עולמנו חודשו לפי צורך הנבראים. וכאן יש להבין מהו מקומו של הרע בעולמנו, ועל כך בהזדמנות אחרת, מחוסר זמני כעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אין לי עניין ביוצאי דופן, וא-לוהי ישראל אינו משונה או שטני שיש לראותו ככזה." ראשית, אם אלוהים אינו "יוצא דופן", מי כן? שנית, למה לא לראות את אלוהים כמשונה או שטני? כבר ראינו שהוא רוצח אנשים במאותיהם בגלל גחמות שלו, ומתעלל באנשים מסכנים וטובח את בניהם ובנותיהם בגלל התערבות עם השטן. "ראה את סטיבן הוקינג כמשל נוסף ומפורסם" מה המשל? שאדם מסוגל להצליח למרות מגבלויות שלו, או בזכות מגבלויות שלו? אני חושב שהוקינג היה מעדיף שלא להיות חולה, ושאין לו סיבה מיוחדת לטעון שאלוהים היטיב עמו בשל מחלתו. מה גם שרוב החולים, למרבה הצער, אינם הוקינג, ואז על מה יודו לאלוהים הטוב והמיטיב? הוא גם חנן אותם במחלה קשה וגם לא חנן אותם בשכל של הוקינג. "היהדות מאמינה כי מקור הטוב הוא בא-לוהים, אשר הוא הטוב השלם, למעלה מכל גבול והשגת אנוש." דרך יפה לענות "ככה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>"וא-לוהי ישראל אינו משונה או שטני שיש לראותו ככזה. פעולותיו והנהגותיו בהחלט יכולים להתיישב עם ההיגיון האנושי הישר והבריא, עד למידת הבנתנו המוגבלת להשגתו." השואה איננה מתיישבת עם ההגיון האנושי הישר והבריא, הצונאמי איננו מתיישב עם ההגיון האנושי הישר והבריא - וכל הסבל האנושי הרב והנורא בכל רחבי העולם, לכל אורך הדורות, אינו מתיישב עם ההגיון האנושי הישר והבריא - וכמובן, ברגע הזה בדיוק, כשכל זה איננו מתיישב - ההבנה שלנו נהיית פתאום מוגבלת להשגתו, אלא מה. יותר צפוי מצפוי. >"יצא לי להכיר לא מעט אנשים מוגבלים פיזית ואין לך מושג כמה שאיכות חייהם עולה על הרבה מן האנשים הנורמליים..." גם לי יוצא, לצערי, להכיר הרבה אנשים מוגבלים פיזית. לגבי כמה מהם - בודדים! - אפשר לומר שאיכות חייהם עולה על הנורמלי, אבל רובם בהחלט סובלים מאוד והיו רוצים *לא* להיות מוגבלים פיזית, והאמירה הזאת היא צביעות, התייפייפות וחסדנות דתית טיפוסית ומגעילה היכולה לבוא רק מפיהם של דתיים, שלעולם אינם מסוגלים להתמודד בכנות וביושר עם שאלת הרע שבעולם. אגב, מה דעתך על תופעת הילדים הנולדים עם מומים קשים, נכויות קשות ושיתוק מלא, הנשלחים ע"י משפחותיהם החרדיות לטיפולן של הנזירות בכמה מנזרים קתוליים ברחבי הארץ, ע"מ להעלים (או לפחות להשכיח, בחלק מן המקרים) את קיומם מן הסביבה החרדית הקרובה? - גם *הם* - איכות חייהם עולה על זו של ה"נורמליים? (או שמא איכות חייהן של הנזירות המטפלות עולה על זו של הנורמליים - שהרי הן זוכות לשרת את המובחר שבמובחר שבעם היהודי - החרדים!!) ולאיזכורו של סטיבן הוקינג - הנה, כאן לא כליל אלא *אתה* - מביא דוגמה ייחודית ויוצאת דופן מאוד, שאין בה כדי להעיד דבר וחצי דבר על אומללותם של מליוני מוכי גורל בכל רחבי העולם. >"וכאן יש להבין מהו מקומו של הרע בעולמנו, ועל כך בהזדמנות אחרת, מחוסר זמני כעת." נו, כמובן שאין לך זמן, מי בכלל חשב אחרת. חוצמזה אנחנו כבר יודעים את התשובות השבלוניות - רצון חופשי... תוכחה... בסוף נבין שהכל לטובתנו... ויש לנו הרי גם את הפיסקה הראשונה בתגובה 296594 - פיסקה שהיא בלי ספק נקודת שיא מופלאה של רוע לב חולני, שטני ומעורר בחילה וזוועה. אחרי זה כבר באמת אין צורך בשום הסברים. בזאת הסברת כבר הכל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |