|
||||
|
||||
מר גורביץ הנכבד, ההשוואות שבצעת בין שואת היהודים ושואות אחרות, כגון השואה הקומוניסטית, השואה הפולנית, שואת ילידי יבשת אמריקה וכ' הינן בעייתיות ביותר. כבר בוויכוח ההיסטוריונים המפורסם משנת 1986אשר נערך על אדמת גרמניה המערבית הצליח הפילוסוף הגרמני יורגן האברמס לסתור את טעוניהם של ארנסט נולטה ואנדריאס הילגרובר אשר בנסיונם לגמד את בעיותיה המוסריות של שואת יהודי אירופה פנו אל תיאוריית הרלטיביות, וזאת בהקשרים דומים לתוכן ולצורה בהם הינך משתמש. שני היסטוריונים גרמנים מכובדים אלו נימקו את שואת יהודי אירופה ב'מעשים אסייאתים' (נולטה) - אשר מהם נטען שהיטלר קיבל את השראתו הכללית למחנות ריכוז והשמדת אנשים מהתבוננותו במודל הסובייטי - וככלל ממשיך היסטוריון זה ומעלה את השאלה: 'האם הנאצים, והאם היטלר לא נקטו במעשה אסייאתי, היות והם ראו עצמם כקורבנות אפשריים של מעשה שכזה?' עמיתו המפורסם אף הוא (הילגרובר ) הכריז שמלחמת העולם השנייה היתה למעשה מילחמת הגנה גרמנית מובהקת מ-44' ואילך, וזאת על מנת 'להגן על חיי נשים וילדים ולשמור על אדמת המולדת בפני הפולשים'. אף היסטוריון זה מתמקד באופן שיטתי במעשי הרצח והאונס שבוצעו על ידי הסובייטים, וזאת תוך כדי איזכור משני של מעשי הגרמנים בשטחי המזרח, אשר כנגדם בעצם הגיב הצבא האדום במלחמת מגן מובהקת. לא רק פילוסופים גרמנים דחו השוואות אלו על הסף, אלא גם היסטוריונים גרמנים, אשר אחד המפורסמים מבינם העונה לשם אברהארד יקל אמר:'רצח היהודים על ידי הנאצים היה מאורע יחיד במינו, בכך שמעולם לפני כן לא קמה מדינה שתחליט ותצהיר על ידי מנהיגה בפועל, שקבוצת בני אדם, כולל זקנים נשים טף ותינוקות תושמד, ושהחלטה זו תוצא לפועל בכל האמצעים האפשריים שבפיקוח המדינה, וזאת בכל מקום אפשרי אליו תגיע המדינה תוך כיבושיה, עם המטרה העליונה לחסל קבוצה שכזו בכל מקום אפשרי בעולם - ללא כל התגרות, התנגדות ומלחמה מצד אותה אוכלוסייה'. כאן למעשה טמון ההבדל האדיר בין רצח הקולקים לרצח היהודים. סטאלין רדף והשמיד את הקולקים, במיוחד את אלו אשר סירבו 'להתגייר' אל שורות הסובייטים, ועשה זאת בארצו בלבד. שואת יהודי אירופה כללה כל מקום אליו הגיעו הנאציונאל-סוציאליסטים, תוך כדי דגש מיוחד על תפיסתו והשמדתו של כל יהודי באשר הוא, ללא כל קשר למעשיו ונכונותו לעשות מעשה זה או אחר. גרוע מכך - גם יהודים 'רחוקים' יותר, כמו למשל יהודי ארה"ב ויהודים אחרים נתפסו כאיום מטאפיזי טוטאלי גורף על המשך קיום הרייך בן אלף השנה, ולו מעצם קיומם. האוכלוסיות ההומוסקסואליות והצועניות לא נרדפו באירופה אף פעם בצורה שכזו, אשר דרשה את השמדתם הטוטאלית בכל מקום אליו הגיעו הנאציונאל-סוציאליסטים ועוזריהם, לא כל שכן לא נראו אוכלוסיות אלו כאיום עולמי על יציבותו ורווחתו של אותו רייך גרמני. ולסיום - מדינת ישראל זוכרת ומדגישה את שואת יהודי אירופה היות ואירוע זה נוגע ישירות בהתהוותה ובהקמתה של מדינת ישראל, ומעבר לכל הביקורת המוצדקת על השימושים המאוד פוליטים ב'נשק' השואה יכולה וצריכה מדינת ישראל להחזיק בדיעה, עליה שותפים בדעתם בכירי ההיסוריונים הגרמנים דהיום ועמיתיהם האירופאים: כן - שואת היהודים היתה בתולדות העולם האנושי יחודית ובלבדית (einmalig und einzigartig), גם אם נימוק זה הינו בעייתי בעקבות השימושים השונים הנעשים בשמה של השואה. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
אני מכיר את ויכוח ההיסטוריונים בקווים כללים ביותר, ואחרוג מהלשון האקדמית ואומר שכמה מטענותיהם של ההסטוריונים "הרלטיווסיטים" הן אידיוטיות. אף אחד לא הצליח להראות שמוסדות המשטרה החשאית של גרמניה הושפעו מהמשטרה החשאית הסובייטית, ומאחר ומחנות הריכוז הראשונים הם תוצאה של מאמצים ספונטניים של חברי מפלגה מקומיים, לא תוצאה של ארגון מפלגתי מכוון, הרי שהטענה קורסת. על הטענה שמשנת1944 הייתה המלחמה מלחמת מגן אין כל אפשרות להגן. אי אפשר לצאת למתקפת פתע ב-1941, וכשהכל משתבש להתחיל לדבר על מלחמת מגן. הנאצים לא ניסו להגיע להסדר שלום עם הסובייטים; אדרבא, היו אלמנטים במשטר הנאצי שניסו להגיע לשלום נפרד עם המערב כדי שיוכלו להמשיך ולהלחם בחזית המזרחית. מעבר לכך, שנת 1944 הביאה לשיא חדש את הזוועות שביצע הוורמאכט במזרח, כשהוא משמיד כל שטח שהוא עובר דרכו. אשר לטענת הרלטיוויות עצמה. מלבד הקולאקים, השמידו הסובייטים כל גורם "סוטה" במפלגה הקומוניסטית: כל אדם שחלק על פרשנותו של הכומר לשעבר סטאלין לכתבי הקודש של מארקס. רדיפת המינים הזו יוצאה אל מחוץ לגבולות ברית המועצות: הכוחות הקומוניסטיים במלחמת האזרחים בספרד, למשל, השקיעו מאמצים נכבדים בחיסול הטרוצקיסטים והאנרכיסטים, מאמצים שהביאו למלחמת אזרחים בתוך המחנה הסוציאליסטי. בכל מקום שנכבש על ידי כוחות סוביטיים, בוצע טיהור במפלגות הקומוניסטיות והסוציאליסטיות המקומיות; הייתה זו מעין מלחמת קודש, מלחמה אידיאולוגית בין לאומית, שיעדיה, לדעתי, לא היו שונים כל כך מיעדיה של המפלגה הנאצית. ההסטוריון הבריטי החשוב יו טרוור-רופר הגדיר את השמדת היהודים ואת הטיהורים של סטאלין כ"ציד מכשפות מודרני", הווה אומר, המצאת יריב אידיאולוגי, ציורו בצבעים דמוניים, והשמדתו. שלא כמו במלחמות קודמות, כמו אלו של ג'ינג'יס חאן למשל, השמדת האוכלוסיה לא בוצעה מטעמים פרקטיים, אלא מטעמים אידיאולוגיים. ניתן, כמובן, להתווכח עד כמה מכסה האידיאולוגיה על יצר רצחנות בסיסי ועל תאוות בצע; אבל העובדה היא שהמשטרים במאה העשרים, בבואם לבצע רצח עם, נקטו תמיד בטיעון אידיאולוגי. דבר זה משפיע על הרוצחים עצמם, שלומדים להתייחס לאויביהם במונחים אידיאולוגיים, ומתרצים במונחים אלה עצמם את הרצח. השימוש באידיאולוגיה כתירוץ לרצח (אידיאולוגיה נוצרית, אידיאולוגיה גזענית, אידיאולוגיה נאצית או קומוניסטית) הוא המבדיל את מעשי הרצח של המאה העשרים ממעשי רצח בתקופות קודמות - ואף מקשר ביניהם. |
|
||||
|
||||
מר גורביץ הנכבד, טיעוניך בדבר השמדתם השיטתית של הקולאקים אינם כה מדוייקים - בוודאי ובוודאי באם משווים בין הגוונים האידאולוגים אשר הניעו את סטאלין וחבר מרעיו לבין טיעוניהם האידאולוגים ושיטת ביצוע הרצח בה השתמשו הנאציונאל-סוציאליסטים. סטאלין אף פעם לא רדף במפורש את הקולאקים באופן אידאולוגי אשר ציווה את השמדתם הטוטאלית, דהיינו - סטאלין לא ראה חובה (Pflicht) לנגד עיניו להשמיד במכוון את נשיהם וטפם של קולאקים אלו, ומותם ברעב היה פועל יוצא ממילחמה עקובת דם זו - אך לא כדי להמית במכוון נשים וילדים שכאלו יצא סטאלין למלחמת החורמה בקולאקים. יש לציין שרוב אבידותיהם של נשי וילדי הקולאקים נבעו מרעב ומחסור, ולא כתוצאה מכוונה המבוססת אפריורית על רעיון-השמדה תעשייתי ושיטתי כבמיקרה הנאציונאל-סוציאליסטי. כמו כן הצליח מספר לא קטן של קולאקים על נשיהם וילדיהם לשרוד ולהשאר בחיים - וזאת כאמור לאחר 'קבלתה' של הדת הקומוניסטית. הצד הקולאקי נאלץ אומנם להמשיך בעבודת הפרך אשר תבעה קורבנות רבים - אך צד מעומת זה לא תוכנן אף פעם אפריורית להיות מושמד על מזבח רעיון הטיהור והנקיון אשר מלכתחילה אפף את סך כל האידאולוגיה הנאציונאל-סוציאליסטית. היקש שווה וזהה תקף גם עבור הדוגמא הספרדית שהובאה בזאת; אף שם לא נרצחו במכוון באופן תעשייתי נשים, זקנים וילדים כפי שהתרחש הדבר במקרה היהודי. הנסיון לגמד את שואת היהודים בגין 'פוליטיקת השואה' הצינית המתבצעת על ידי מדינת ישראל הינו תופעה בעייתית עד מאוד - אך אל לה למדינת ישראל לתמוה על מעשים שכאלו מבית ומחוץ - כל זמן בו נוקטת היא באותו 'מוסר משולש' אשר צויין ואוזכר כבר מספר רב של פעמים על ידי מחבר תגובה זו. עלי לחזור ולהדגיש פעם נוספת את העובדה שלא קיים ברחבי אירופה המערבית ולו היסטוריון רציני ומוכר אחד החולק על בלבדיותה ויחודה הברברית של שואת היהודים בהשוואה לשואות נוראות אחרות - והמדובר מטבע הדברים באנשים אשר הקדישו את רוב שנות חייהם למחקר בתחום זה. יש כמובן גם לשים לב לכך שאין לאנשים מכובדים אלו כל צורך ורצון לסנגר על מעשיה של מדינת ישראל. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
יכטל להיות שסטאלין לא התכוון להרוג את נשיהם וילדיהם של מתנגדיו הפוליטיים (ידוע לך, ודאי, שהללו לא הורכבו רק מהקולאקים המושמצים), אבל העובדה היא, שבמקרים רבים מאד, האנשים הללו הוצאו להורג. האם זה באמת משנה אם הם נורו בהוראת מזכיר המפלגה או בהוראת ראש הנ.ק.וו.ד.? אני לא חושב שלהם, אישית, זה שינה משהו. אין ספק שהברבריות הגרמנית הייתה משהו יוצא דופן, אפילו במונחי המאה העשרים. בשום מקום אחר, עד כמה שידוע לי, לא השתמשו בעור אסירים ליצירת מנורות. |
|
||||
|
||||
הצוענים נרדפו בכל מקום אליו הגיעו הנאצים. הרי רוב הצוענים היו מרוכזים בכלל במדינות כמו הונגריה. הומוסקסואלים נרדפו בשטחי גרמניה, כיוון שהיוו פגיעה ברייך. היהודים היוו פגיעה חיצונית ברייך, וכמוהם גם הצוענים, ולכן נרדפו בכל מקום. הומוסקסואלים היוו פגיעה פנימית ברייך, ולכן רדפו רק הומוסקסואלים בתוך גרמניה. האימרה: "חיסול מתנגדים מבחוץ גרועה מחיסול מתנגדים מבית" היא מעוותת לחלוטין, שכן רצח המוני הוא רצח המוני. הנאצים השמידו כל מתנגד משטר וכל אינטלקטואל סלאבי שנקרה בדרכם. הם לא רדפו רק קומוניסטים גרמנים. להזכירך, אחת הסיבות לפתיחת החזית המזרחית הייתה הסלידה ששררה בין האידיאולוגיה הנאצית לאידיאולוגיה הקומוניסטית. הקומוניסטים עצמם ניצודו עוד לפני היהודים, והנאצים לא עשו איפה ואיפה - כל אדם שהיה מתנגד משטר, בין אם היה קומוניסט, סוציאליסט, דמוקרט, איש כנסיה או בן לאחת הארצות הכבושות - מצא את דרכו למחנות. כל אלו היו רציחות המוניות ממניעים גזענים או דקטטורים. השואה לא שונה מהרדיפות בצ'ילה, בקוסובו או בדרום אפריקה. אנחנו עשינו אותה כזאת. |
|
||||
|
||||
אמיר היקר, קביעתך כלפי המיקרה הצועני הינה בפירוש לא נכונה; הצוענים כידוע לך הינו מושג-על (Ueberbegriff) הכולל בתוכו שתי קבוצות אוכלוסייה מרכזיות: הסיטני והרומה. אוכלוסיות אלו נרדפו באופן שונה האחת מהשניה על ידי הנאציונאל-סוציאליסטים וחבר מרעיהם, ואף פעם לא התקיימה כלפי קבוצות אלו וועידה מסגנון וועידת-וואנזה וזאת על מנת לגבש דרכים שיטתיות-אדמיניסטרטיביות עבור השמדה טוטאלית, כפי שנעשה הדבר עבור כל אוכלוסיית יהודי אירופה. אין חלילה להכחיש את העובדה שאוכלוסיות אלו נועדו ברובם המכריע אף הם להשמדה כללית - אך ללא כל שיטתיות אפריורית מכוונת. ילדיהם ותינוקותיהם ה'ארים' של צוענים ילידי גרמניה ואחרים נחטפו לעיתים לאימוץ כפוי לאחר רצח הוריהם - דבר אשר כלל אינו היה אפשרי במיקרה היהודי, בו הדגש על רצח ילדים ותינוקות יהודים - 'ארים' ככל שיהיו - לבש וקיבל מימדים של שליחות קדושה, ללא כל פתח 'מילוט' כלשהו בדמות אימוץ כפוי, ההיה כאמור אפשרי ומקובל מבחינתם של הנאציונאל-סוציאליסטים עבור חלק מילדי הצוענים בכללותם ועבור ילדים ותינוקות אחרים ברחבי שטחי הכיבוש הנאציונאל-סוציאליסטים באירופה. בהערת סוגריים אציין ואומר שאף סטאלין ושליחיו נקטו באופן ספוראדי ובלתי שיטתי בחטיפתם ואימוצם של ילדים ותינוקות ממחנה הקולאקים, ללא כל 'גועל נפש' גזעני. נהפוך הוא - מקרי האונס שבוצעו על ידי חייליו של סטאלין ממחישים את להיטותה ואכזריותה הפראית של המלחמה, אך אינם דומים במאומה להתנהגותם של חיילי הוורמאכט והוואפן ס.ס., אשר לא חלמו והעלו על דעתם אונס של אשה יהודיה - מפאת סכנת הרעלת הדם לשיטתם. כמו כן ביצעו בהחלט הנאציונאל-סוציאליסטים איפה ואיפה ביחס אל קורבנותיהם העתידים ולכן דאגו לסנן ולמיין מראש את האנשים אשר נלקחו למחנות לפי קריטריוני ניפוי מדוייקים להפליא - במחנות הריכוז ואתרי הזיכרון השונים ברחבי אירופה ניתן עד היום להתבונן בעשרות סוגים שונים של טלאים המוצגים בתערוכות קבע, כגון טלאים מיוחדים המיועדים לאלכוהוליסטים, הומוסקסואלים, פושעים, קומוניסטים, צוענים וכ' - יחד עם תוספת מיוחדת ליהודים: המבקר בתערוכה יכול ללמוד על טלאי נוסף בדמות משולש נוסף אשר הפך כל טלאי שהוא מכל קבוצה אפשרית שהיא למגן דוד יהודי. במילים אחרות - ההומוסקסואלים, הפושעים, האלכוהוליסטים, הקומוניסטים וכ' היהודים היו מופרדים מחבריהם לקבוצה הגויים, ובשלב מאוחר יותר אף רוכזו לבוצה אחת ויחידה - הלוא היא הקבוצה היהודית. השוואתך הנוספת של שואת היהודים באירופה לרדיפות המישטר בצ'ילה, דרום אפריקה לשעבר או קוסובו הינה נסיון מורחב לבגאטליזאציה אשר כל חוקר רציני יידחה בשתי ידיו. לא נותר לי אלא לקבוע פעם נוספת שאין הדבר מפליאני כלל ששואת יהודי אירופה מהווה יעד מרכזי אותו מנסים גורמים שונים בישראל ובחו"ל לגמד, וזאת על רקע השימוש הציני אותו מבצעת מדינת ישראל בבימה הפוליטית עולמית - שימוש אשר כותב שורות אלו מכנהו בשם 'המוסר המשולש', ואשר על שימוש זה כבר הגיב מספר פעמים בעבר. אך כאמור יש להדגיש ולומר פעם נוספת - אין תופעה צינית ודוחה זו המתבצעת דרך קבע במדיניות הפנים והחוץ של מדינת ישראל צריכה להאפיל על העובדה המזעזעת ביותר, לה שותפים בכירי ההיסטוריונים באירופה המערבית ובארה"ב - שואת יהודי אירופה היתה לטענתם אירוע חד פעמי ובלבדי בתולדות האדם והאנושות - ולו מחמת דרכי ביצועה אשר להם אין אח ורע בתולדות השואות המודרניות, אגב - כולל שואת הארמנים ושואת אנשי קאמבודיה. האמן נא לי שאין לאיש מהיסטוריונים שונים אלו צורך ו/או מוטיבציה מוגברת לסנגר דרך טיעון שכזה על מעשיה הפוליטים של ישראל בזירה הפנימית והביינלאומית. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
גם אני חולק קשות על דבריך שלך. חיילי אס אס אכן אנסו נשים יהודיות, ואפילו ילדים יהודים. אם קראת את בית הבובות, אתה בוודאי יודע את סיפורן האומלל של נשות אושוויץ. צוענים הולכו למוות בדיוק כמו היהודים. באושוויץ ניתן לראות תמונות של ילדים צוענים, לשמוע סיפורים על הניסויים שבצע בהם מנגלה ואף לראות את אבן הריחיים שהכריחו אותם הנאצים לסובב עד שנפלו ללא רוח חיים. חוץ מזה, סתם סיפור קטן שסופר לי ע"י סבתי - בזמן שהסתתרה עם משפחתה בכפר פולני, הביאו לשם הנאצים קבוצת צוענים, כדי להוציאם להורג למחרת ביער הסמוך. הנאצים עדיין לא פינו את יהודי המקום, אלא טפלו בצוענים קודם. ולמה? כי הצוענים היו מעטים מבחינה מספרית. זו הסיבה שלא נערכה נגדם ועידה. גם בארץ, מדברים בד"כ על הערבים ולא על הדרוזים או על הצ'רקסים. דינם של הצוענים, בקיצור, היה מוות. בקשר לטלאים - זכורה לי מעין טבלה, שבה יש שורות מסויימות של צורות טלאים, ואחת השורות היא יהודים. כן. אבל ישנם גם טורים, שעובדים לפי צבע. אחד מהם, למשל, הוא הורוד. לכל צורה יש צבע ירוק (פושעים, כמדומני), אדום (קומוניסטים) וורוד. לפי השיטה שלך, גם הומוסקסואלים בודדו מהשאר - לא בצורה, אבל בצבע. רדיפות הן רדיפות. לאמר שרדיפות קומוניסטים הן לא כמו רצח עם בגלל שהם יכולים לשנות את דעותיהם, היא כמו מטרת המשטר הרודף עצמו - היפכו לאחד מאיתנו, או שתמותו. הפחתת ערכה של הרידפה בגלל שהיא על רקע דעות, חסרת בסיס. כאשר מדובר במתנגדי משטר, כולם נרדפים, ואין סיבה שישנו את דעותיהם. ואגב, אני לא יודע מה רוב החוקרים אומרים, אבל הרוב לאו דווקא צודק. פעם חשבו שהעולם שטוח, לא? |
|
||||
|
||||
אמיר ידידי היקר, שמחתי להווכח בכך שהנך חולק באופן 'קשה' על טיעוניי - אך הרשה נא לי להחזירך לקרקע המציאות; 1. חיילי הס.ס. לא אנסו נשים יהודיות ואף לא ילדים יהודים קטנים, היות והדבר נאסר עליהם בתכלית האיסור - ועל מעשה שכזה יכול היה נתין הס.ס. לשלם בחייו - ולו משום 'זיהום דמו'. אין זה כמובן שולל את העובדה שבמחנות הריכוז השונים היו נשים שאולצו לעסוק בזנות. נשים אלו היו עקרונית לא יהודיות. במידה ונאנסה בחורה יהודיה כלשהי - הרי היה זה מחוץ לתקנון הנ"ל - ומן הסתם דקות ספורות לפני רציחתה הפיזית. 2. נעלם מבינתי המקור ממנו הינך שואב את המידע על ילדי הצוענים באושוויץ. מביקוריי השונים במחנה ריכוז זה לא זכורות לי התמונות והסיפור על אבן הריחיים כפי שבחרת להציג בטיעוניך. 3. באשר לטלאים פליאה אחזתני היות ואיני יודע על מה הינך סח. כל האסירים היהודיים במחנות הריכוז השונים אולצו מעבר למשולש האחד וצבעו הספציפי לשאת משולש הפוך נוסף בצבע הזהה לצבע 'סטייתם', ועל ידי כך ליצור את אותה צורת מגן הדוד המפורסמת. פירושו של דבר הינו שרק יהודים חויבו בזיהוי נוסף מעבר לזיהויים ה'סוטה'. בשלב מאוחר יותר רוכזו יהודים אלו יחדיו - וגם נרצחו יחדיו. 4. מה עניין הצ'רקסים והדרוזים לעניין הצועני? קושיה הוא לי. אך הבעייתי מכל עוד לפנינו: טענתך האינדיפרנטית ביחס לגורלם השונה של הקורבנות מוכיחה בעליל את מידת נכונותך להכללות סופיסטיות. הטיעון המתחיל בפיסקה 'רדיפות הן רדיפות ....וגו.' אינו מעוגן בקרקע המציאות. במידה ורודף כלשהו נותן לאדם נרדף את הסיכוי - ולו הקלוש ביותר להשארות בחיים על ידי 'קבלת' אמיתותיו וערכיו של אותו רודף - אשרי רודף זה, ומזלו של אותו אדם נרדף הנתקל ברודף המאפשר לו להפוך עורו כביכול. דינם של היהודים היה אחד, ולצורך העניין מוזמן הינך לשוחח על כך עם סבתך, היות ובחרת להביאה לדיון זה. דבר לא עזר לאיש בקרב היהודים - עשיר או עני, צעיר או זקן, יפה או מכוער - להמלט מהגורל אשר דן את כולם ללא כל יוצא דופן להשמדה ולהרצחות טוטאלים. זהו ההבדל המשמעותי והיחידי בין רדיפה פוליטית ו/או דתית - כפי שביצעו סטאלין והאינקוויזיציה הספרדית, זו המאפשרת כאמור לנרדף, ולו רק מדי פעם, צל של סיכוי להשארות בחיים ואשר אף פעם אינה נוטה לרצוח ילדים באופן אפריורי-אוטומאטי - לבין רדיפות על רקע גזעני ביולוגי-אויגני. כמו כן ממליץ אנוכי לך בחום לעלעל בכתביהם של חוקרים גויים ובלתי-נימולים שונים, אשר לבטח אינם לוקחים חלק במסע הכומתה היהודי לאושוויץ, וזאת על מנת להווכח מדוע דווקא בוחרים הללו עד עצם היום הזה להגדיר את שואת היהודים באירופה כרצח יחודי ובלבדי ללא כל אח ורע בעולם העתיק והמודרני. לרשותך עומדת כמובן גם האפשרות להמשיך ולגרוס שחוקרים אלו ואנוכי מאמינים בכך שהעולם שטוח. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
חיילי האס אס כן אנסו נשים יהודיות ואף ילדים יהודים. הדבר אומנם נגד את האידיאולוגיה הנאצית, אבל זה לא מנע מהחיילים לעשות זאת. לפני כמה שנים באה קבוצה של הומוסקסואלים ליד ושם, שם נתקלו בקריאות בוז ע"י אחד המבקרים שטען שסבו נרצח בגלל שסרב לקיים יחסים עם חייל אס אס במחנה, ואם תתעקש אני אפילו אפנה אותך למקור. קרוב משפחה שלי אפילו ספר לי שאנשי האס אס אנסו ילדים יהודים באושוויץ. ואם ילדים, למה לא נשים? אתה מוזמן להכנס לחדר הילדים באחד הביתנים באושוויץ, ולראות בעצמך את התמונות שמוצגות שם. כמו כן אתה מוזמן להסתכל על מפת בירקנאו, שם תראה את איזור "מגורי" הצוענים. הטלאים חולקו לצורות וצבעים, תוכל לראות זאת במידאנק ובאושוויץ. השורות היו צורות, והטורים צבעים. כך היה טלאי מגן דוד אדום, טלאי ירוק וטלאי ורוד (במחנות), כשם שהיה טלאי ורוד משולש וטלאי ורוד מגן דוד. ואם אתה מתעקש, חפש חומר על יחס הנאצים להומוסקסואלים באינטרנט. תמצא שהם נחשבו כאוייבי הגזע, יחד עם הצוענים, היהודים והנכים. ואם כבר הזכרנו נכים, אני לא צריך לציין לך את מצבע האותוניסיה, נכון? ובקשר לעובדה שיהודים לא יכלו להנצל - הנאצים אמנם ראו ביהודים אוייבים מושבעים, אבל אם תבדוק, תראה שהם היו מוכנים להזניח את האידיאולוגיה שלהם (שוב), ולשחרר יהודים תמורת כסף או נשק. זה שהעולם והיהודים בארה"ב לא היו מוכנים לגייס את הכסף, זה סיפור אחר. ובקשר לעולם השטוח - רק אמרתי, שהרוב לא תמיד צודק. |
|
||||
|
||||
רק רציתי להזכיר לך, אפרופו העובדה שלא כל מי שנולד לצוענים הובל אל המוות, שהיו מי שהוגדרו כ''בני תערובות''. תתפלא, אבל מי שהוכרז כזה לא נשלח למחנות המוות, וכהוכחה לכך אתה מוזמן לקרוא את החלטתו של גרינג שקובע כי יש לעקרם, אך לא לחסלם. |
|
||||
|
||||
אמיר הנכבד, הויכוח ההגדרתי המתנהל בינינו סובב למעשה על ציר השאלה המרכזית, אותו כבר העלה מר גורביץ במאמרו המאלף והוא - האם שואת יהודי אירופה נוראה ואכזרית משואות אחרות שהתחוללו כנגד קבוצות אחרות בזמן ההוא, כלומר - כנגד קבוצות הצוענים, הומוסקסואלים, נכים, 'פושעים' פוליטים וכ' - או שמא זוהי טענה המצוצה מהאצבע עליה שוקדת מדינת ישראל, ומשרד החינוך בראשה? התשובה לכך הינה חיובית לשיטתי לשיטת מיטב ההיסוריונים המערב אירופאים החוקרים באינטנסיביות את התופעה מזה שנים. הנאצים הגדיר את ה'איום היהודי' במונחים ביולוגים. האיום היה טמון ב'דם היהודי'. מתוך חוקי נירנברג שאסרו נישואי תערובת בין יהודים ל'ארים' בגרמניה - ועל כן תבעו מכל גבר אשה וילד להוכיח את ייחוסם המישפחתי - ניתן ללמוד שבהתכוונותם של הנאצים ובדיבורם לעשות כך התכוונו הללו לכך במובנו הביולוגי-אויגני של המושג. בשנים האחרונות הושלמו ופורסמו עבודות מחקר רבות, העוסקות בחשיפת תולדותיהם של 'הקורבנות הנשכחים של הנאציזם' - עובדי כפייה, צוענים, שבויים סובייטים, חולי נפש, צוענים, נכים מפגרים, אנשים הקרויים 'יסודות אנטי-חברתיים' (Asoziale), משוטטים, קבצנים, זונות, הומוסקסואלים, ועוד. גם קבוצות אלו נאסרו, עונו, נכלאו ונרצחו. ואכן כלפי אותם היסודות שהוגדרו כמזיקים מבחינה ביולוגית ולא רק פוליטית - כגון הצוענים, המפגרים וחולי הנפש - בוצעו תוכניות השמדה נרחבות. פעולות 'המתות החסד' של מאושפזים בבתי חולים לחולי נפש קדמו טכנית להשמדת היהודים. ההתמקדות במחקרים הנ"ל כלפי ה'קורבנות הנשכחים' הגבירה בשנות השמונים את אי נכונותם של הסטוריונים שונים באירופה המערבית לקבל את שואת היהודים כדבר יחודי ובלבדי, ובהתאם לכך טענו חוגים אלו כי היהודים היוו קטורגיה אחת של קורבנות הנאציזם בין קורבנות רבים אחרים, ומכאן התפתחה מגמת 'גימודה' של השואה היהודית בהשוואה לשואות האחרות שהעלו והביאו החוקרים השונים אשר ייצגו אסכולה זו. טענתה המרכזית של אסכולת-רלטיוויזם זו היתה, וזאת מעבר לטענותיהם של חוקרים כא. נולטה, א. הילגרובר וה. שולצה שניתן בהחלט להשוות בין היהודים, צוענים, 'אנטי חברתים', חולי נפש, שבויים סובייטים וקבוצות אחרות הואיל וכולם היו קורבנות של גזענות. יותר מכך. חוגים אלו אף טענו כי ההתמקדות המוגברת בהשמדת היהודים בידי הנאצים הסיחה זמן רב מדי את תשומת הלב מקורבנותיהם הרבים האחרים של הנאצים, היות ולטענתם הגזענות כתופעה לא כוונה באורח בלבדי כנגד היהודים. אסכולה זו, אשר הלכה וגדלה בשנות השמונים של המאה הקודמת חוותה על בשרה את 'מחלוקת ההיסטוריונים' המפורסמת בגרמניה, וכתוצאה מכך החלה לדעוך לקראת סוף השמונים ונעלמה כמעט כליל בתחילתן של שנות התשעים למאה הקודמת. הסיבה המאוד פרוזאית לדעיכתם היחסית מהירה של היסטוריונים אלו, אשר ישבו בכמה מקומות שונים באירופה הינה די ברורה בפשטותה; במבט אובייקטיבי זהיר מרחוק אפשר בהחלט לומר שטענותיה של אסכולה זו ניחנו בכמה נקודות תורפה חמורות ביותר. הבעייה המתודית הראשונה שעמדה על הפרק הייתה השאלה מדוע ראיית השמדת היהודים בידי הנאצים כתופעה יחודית מחייבת לכאורה הקלת ראש ו/או אף התעלמות משאר קורבנות הנאציזם, שאלה שאסכולת הרלטיוויסטים לא יכלה לתת לה כל תשובה ברורה. נקודה מרכזית נוספת היתה הטענה כנגד אסכולה זו בה הוכח למעשה שהנאצים לא ראו ביהודים קבוצת אנשים המוגדרת כ'זיבורית חברתית'. ככלות הכל לא היו היהודים קבוצה אשר נתמכה על ידי מוסדות המדינה השונים כמו חולי הנפש, או אנשים חסרי עיסוק קבוע כגון הצוענים למיניהם, או קבוצה מסוגה של ההומוסקסואלים אשר לא הולידה ילדים לצרכי החברה. היפוכו של דבר - סילוקם של היהודים ממערכות הכלכלה והפניית המשאבים למימון השמדתם הוו בהחלט צעד שלילי מבחינה כלכלית ומחינה רציונאלית כלשהי. אך הטיעון המרכזי כנגד נציגיה של אסכולה זו התמקד בהגזמה של הרחבת המושג 'גזענות' על קבוצות אחרות ועירובו במושג 'השבחת הגזע' אשר ננקט כלפי חולי הנפש השונים וההומוסקסואלים. מדיניותם של הנאצים כלפי קבוצות אלו היתה ללא ספק מעין בליל דטרמיניזם ביולוגי - וזוהי בעצם הסיבה להשמדתם: לא זהותם הגזעית של אנשים אלו גזרה עליהם את השמדתם, כי אם 'נחיתותם' הביולוגית. למען הדיוק יש להדגיש שכלפי הצוענים אכן נשאה אכן מדיניותם של הנאצים אופי גזעני יותר, אך גם במיקרה זה אל להתעלם מהתחשיב הכלכלי שביסוד פעולותיהם של הנאצים כנגד הקבוצות הצועניות, שכן רוב הצוענים, בדיוק כחסרי הבית והקבצנים למיניהם, סירבו עקרונית להצטרף לכוח העבודה הנאצי, ועל כן נחשבו כמחבלים בהכנות למלחמה וכמי שאינם תורמים מאומה למשטר הנאצי. הנאצים בוודאי לא ראו בצוענים את היישויות היהודיות הפועלות במרחב העולמי כנגד הגזע ה'ארי', כפי שראו ביהודים. כמו כן לא נרדפו הצוענים מעולם באופן שיטתי וכולל כפי בדוגמת המיקרה היהודי. על רקע כללי זה ניתן להבין מדוע חלקו אפריורית היהודים גורל שונה משאר קבוצות קורבנות הנאצים ועוזריהם. היהודים הוו קטגוריה של בני אדם אשר במיקרים רבים חשבו את עצמם כחלק בלתי נפרד של הארצות בהן חיו. מרבית יהודי גרמניה נטמעו בחברה הגרמנית בין שתי מלחמות העולם, ומרוב הבחינות לא היו כלל שונים מגרמנים אחרים. תחילה הוגדרו הם על ידי הנאצים כקטגוריה נפרדת, ואחר כך נהגו הללו בהם באלימות הולכת ומתגברת. הנאצים דאגו להרחיק את היהודים משאר חלקי החברה על ידי שורה ארוכה של חוקים והגבלות, ולבסוף גירשו הללו את היהודים ורצחו את אלה אשר לא הספיקו להימלט. כאשר פלשו הנאצים למדינות אירופה השונות והכניעון - החל בצרפת, ארצות השפלה, דנמרק ונורבגיה במערב, ובפולין, צ'כוסלובקיה, יוון, יוגוסלביה, בריה"מ וארצות אחרות במזרח - נקטו הנאצים אותה מדיניות רצח כלפי כל סך היהודים במקום אליו הגיעו. כל איש ואישה זקן ועולל מה'גזע' היהודי הושמד מעצם הוויתו היהודית. שום יחס שכזה לא ננקט ולו פעם אחת כלפי קבוצה אחרת מסך כל קבוצות הקורבנות שצויינו בתחילת תגובה זו. זוהי הסיבה המדוייקת לכך שהנאצים קיבצו את כל קבוצות היהודים השונות אף בתוך עצמם, ולכן מצאו הם לנכון לכלוא נכים יהודים הומוסקסואלים יהודים, אסירים פוליטים יהודים, שבויי מלחמה יהודים וכ' יחדיו - וזאת על מנת לחסלם כאוייב קוסמי. זוהי גם הסיבה לנצחונה המוסרי של אסכולת האברמס וייקל באתו ויכוח מפורסם, ול'התקפלותם' ודעיכתם של הרלטיוויסטים השונים. אגב, חלק מסויים מאסכולת הרלטיוויסטים גלש עד כמעט להכחשת השואה - דבר המוכיח למעשה את המוטיבציה הראשונית אצל לפחות חלק מתומכי אסכולה זו. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
וכעת, משהתשכנענו ששואת היהודים שונה מהותית מכל רצח המוני אחר בהיסטוריה: האם ההבדל האמור עושה אותה *רעה* יותר? |
|
||||
|
||||
נראה לי שדווקא אנשים כמו יוסי גורביץ מתחילים ויכוחים חסרי ''תוחלת'' שכאלו. אולי כדאי שנקרא קצת כולנו ונשכיל במקום להתלהם. |
|
||||
|
||||
למי שכתב זאת אדון אלכסנדר מאן זה לא רק תגובה על מה שכתבת כאן זה גם על הויכוח שלך עם מישהו אחר שאני חושב שהוא חסר תוחלת. הויכוח ביניכם הוא מעניין, אבל מה זה משנה מי נרצח בשואה ומי לא או מי נאנס ומי לא. העניין הוא שהשואה היתה אכזרית ולא צריך להתווכח עליה. תמצאו משהו אחר על מה להתווכח ולא על התקופות האכזריות האלה ותפסיק עם העניין הזה "האם העולם שטוח" כי הוא לא. איפה היצירתיות שלכם? ואגב, אדון מאן, תמצא לי את מוצאם האמיתי של הגזע הארי. תודה. |
|
||||
|
||||
אתה צודק, שיפסיקו להגיב וגמרנו! גם אני סובלת כשאחרים נהנים! |
|
||||
|
||||
את סובלת גם כשאת מתנשקת? |
|
||||
|
||||
בטח, אחרת למה היא עוצמת את העיניים. |
|
||||
|
||||
א. באשר לאונס - יש עדויות חד משמעיות, כי במזרח אירופה, נהגו החיילים לאנוס את הנשים היהודיות, לפני שרצחו אותן או שלחו אותן להשמדה. קראתי גם תיאור של ניצול שואה שראה זאת בעיניו. ב. אני לא יודע אם אלו היו חיילי אס.אס. או וורמאכט, אבל אני חושב שבמלחמה שבמזרח, תתקשה למצוא את ההבדלים. |
|
||||
|
||||
למה אתה נתקע על הנושא של האונס? מעשי האונס שהיו אכן היו מנוגדים לחוק ולתורה הנאצית. האם היו נאצים שאנסו יהודיות? גם אני שמעתי וקראתי על כך. אבל זה היה בשביל לגרום סבל, בשביל להשפיל, להכאיב, לגזול צלם אנוש... לא למען מטרות רבייה או מתוך מחשבה שאם אכן ייוולד ילד - אותו אנס נאצי יכיר בו כילדו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |