בתשובה לטולו, 26/04/05 17:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן, אצלי גם במילואים אכלנו1 פעם מנות קרב חמישה ימים רצופים משום שסגרו את המטבח עקב הרעלה. היו גםמקרים בשטח בהם דילגנו על ארוחה, משום שהאוכל לא הגיע וגם מנות קרב לא היו, או שפעלנו בקור וגשם רטובים וקפואים, ללא ציוד הולם במשך מספר ימים ועוד... אלו החיים! 1 טוב, לא בדיוק אני שכן במזל הייתי בחופשה בדיוק באותם הימים וחזרתי לפניהם העצבניים של חבריי ביום בו פתחו את המטבח מחדש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט: החיילים לא התלוננו על חוסר במזון ולאחר שברחו מהבסיס, הם השתוללו וזרקו אבנים על מכוניות נוסעות בכביש לניצנים. מעניין אותי איזה עונש בית דין אזרחי היה גוזר על זריקת האבנים. לדעתי הם יצאו די בזול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הזכרונות חוזרים. בחומת מגן אכלנו ביומים הראשונים רק מצות עם גבנ''צ ושוקולד (אם כי אחר כך אכלנו טוב). חוץ מזה מנות קרב זה לא רע במיוחד אם הן מהסוג שמכיל גם בוטנים וגם פרות מיובשים (כול עוד לא מנסים לבשל או לטגן את הלוף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כול עוד לא מנסים לבשל או לטגן את הלוף" מה !? המצב היחיד שבו לוף הופך להיות כמעט מעורר תיאבון, זה כשהוא מבושל או מטוגן ביחד עם עוד הרבה ירקות ותבלינים. את תבשילי הלוף הטובים ביותר אתה תמצא על גזיות, בתקופת אימון, בשטח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומר את זה רק כי לא טעמת מימיך את הספגטי ''בולונז'' שרס''ר המטבח של חטמ''ר עציון היה מכין בימי א' לארוחת צהריים. רק בשבילו הייתי משתדל להגיע לבסיס מוקדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוף בכפית ישר מהקופסא! כול טבח צבאי שמנסה להתעסק איתו רק הופך אותו לבילתי אכיל. למרות שהשמועות אומרות שלוף "על האש" בסיגנון עדות המנגל הוא גם מוצלח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נכנע ! תכתוב מה שאתה רוצה, רק אל תכתוב "לוף בכפית ישר מהקופסא" ! (צמרמורת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון! לא אוכלים אותו בכפית, אלא במכסה של הקופסא (אחרי קיפול קל). מעדן מלכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת הגרסה האיילית לסרט זומבים גרוע... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוף בכפית זה מותרות. בשבוע שדאות שלי אכלנו את הלוף עם המכסה המכופף של קופסת השימורים שלו (וקיבלנו 7 דקות לנושא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק כי אין לך אולר אם כפית. חוץ מזה במילואים תמיד יש כפית בפק''ל קפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשבוע שדאות גם תחתונים להחלפה אין, אז אולר? מאז שאני במיל' לא ראיתי, לא שמעתי ולא טעמתי מנות קרב וטוב שכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האולר יושב בכיס הקטן או בפאוץ פנוי באופן קבוע (גם אני לא מסתובב אם תחתונים להחלפה בשדה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו כנראה לא עשינו את אותה הטירונות. בשבוע שדאות אסור לקחת שום ציוד פרטי. העונש הוא להשאר את השבת שאחרי השבוע הנורא הזה, ואת הסיכון הזה אף אחד (שאני מכיר) לא לוקח. (וגם אם הייתי מסתכן, מה היתה עוזרת לי כפית כאשר אני אוכל תחת עינו הפקוחה של המ"כ? עדיף להסליק צ'ופרים מגולגלים בשק"ש.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר יותר מדי מהטירונות. אולי בגלל שזה היה לפני עשר שנים ואולי בגלל הדחקה. בכול מקרה חלק השדאות היה מקוצר ולא הציקו לנו יותר מדי. האולר היה צמוד אלי כול השרות ומדי פעם נתקלתי בקופסאות לוף גם אחרי הטירונות. להבריח צ'ופרים זה תמיד טוב (במיוחד בסלי בפסח) אבל במנות קרב יש גם שקית סוכריות, צ'ופר בילד אין. את השמושיות שלהן הבנתי רק כשהיתי צריך לנהוג מצאלים לכיסופים בשתים בבוקר לאחר שינה של שעה וזה היה הדבר היחיד שמנע ממני להירדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטירונות שלי היתה לפני כמעט 14 שנים, אבל לצערי את שבוע השדאות אני זוכר היטב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, גם אתה עשית אותו במקום ההוא ששכחתי את השם שלו, אבל יש בו את "הבריכה" ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, עשיתי אותו בגבעות בין קבטיה לתלפית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שכפית זה מותרות. גם ''לטגן על גזיה'' (שלא לדבר על מחבת) זה צ'ופר של מילואימניקים. בסדיר טיגנו אותו על גבי מחיצה של ארגז פעולה המונחת מעל מדורת ארגזי תחמושת (ריקים, ריקים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם קופסת שימורים ללוף היתה מותרות. אצלנו אכלו לוף פג תוקף שנארז בשקיות שקם והתחמם בטמפרטורת הגוף של מי שנשא אותו (פק''לוף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוף שמוף, מישהו גר בקופסת נעליים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 275368 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוף פג תוקף שנארז בשקיות שק"ם? אצלנו היו שקיות שק"ם ריקות! בלי לוף! וזה התחמם שטמפרטורת הגוף של מי שנשא אותו, ובהפסקת צהרים אמרו לנו, תאכלו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני מתפלא שאף אחד עדיין לא הזכיר את The Four Yorkshiremen של מונטי פייתון) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני דווקא נזכרתי בדני סנדרסון, כמדומני, שאמא שלו היתה מציירת על הילדים סוודרים בחורף, ולארוחת-ערב הם היו קוראים ספרי-בישול). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קופסת הנעליים זה לא משם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כן. הוזכר כאן בפתיל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 296298 לא זכור לי שקיבלת פטור מקריאת התגובות שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשבתי שיש צורך להזכיר את זה, חשבתי שזה די ברור מה המקור כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נקב חריץ קטן בראש הפחית. 2. הזלף פנימה מעט שמן (רצוי מקופסת הטונה). 3. הכנס את הפחית לתושבת בממסרת הטנק. 4. סע והתאמן. 5. כשתא המנוע מריח כמו מקדונלד'ס, פתח את דלת המנוע. 6. בתאבון. איי יי יי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוף עם שמן מנוע !? טוב שלא עם שמן ברקס. אין סכנה שהקופסא תיפול לתוך המנוע ומשהוא ישבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוף לא מכיל שמן מנוע, אלא שמן טונה ומעט שומן-לוף-נמס. הקופסא נפלה פעם לאחד מגלגלי השיניים של הממסרת ותקעה טנק; מאז שיטת הבישול הזו נאסרה באופן רשמי. באופן פחות רשמי, פשוט דואגים שהיא לא תיפול והכל בסדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נזכר, אם איני טועה, שאחיין שלי היה אז בטנק 10 ימים ברציפות מול רמאללה. את הצרכים הם עשו בשקיות אותן הם השליכו החוצה והוא לא חשב אפילו לרגע לברוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני הייתי תקועה בטנק מול רמאללה, גם אני לא הייתי חושבת לרגע לברוח, ולא חשוב כמה שקי-קקי היה מעורב בעניין. (שלא לדבר על זה, שבצבא אתה ממילא מאבד פורפורציות.* בטירונות אתה עדיין זוכר משהו על העולם האמיתי) *ויעיד על כך אותו היום בו ביליתי 13 שעות בתחבורה ציבורית בשביל לא להגיע בסוף לשומקום. ____________ העלמה עפרונית, דווקא די נהנתה בצבא, אבל בכל זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ויעיד על כך אותו היום בו ביליתי 13 שעות בתחבורה ציבורית בשביל לא להגיע בסוף לשומקום." נשמע כמו התחלה של סיפור מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק מקווה שהיו שקיות באוטובוס. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |