בתשובה ליהונתן אורן, 23/04/05 15:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מבין מה הבעיה, יהונתן. למה שלא תכתוב מה הבנת אתה ואם טעית, בטוחני שגיל או נ₪ב יתקנו. דרך מצויינת ללמוד לדעתי. מאחר ואני גם הקשבתי לחלק מהשידור התרשמתי שגם בע"פ מלאים דבריו של האדון ניצן בסתירות*1*. בעיקר בלטו הדברים הבאים: א. מצד אחד "אנשים עושים את ההיסטוריה" ואין דרך לחזות את העתיד ומצד שני יש "דטרמיניזם של המעמד השליט" שאותו דווקא כן אפשר לחזות (וחוץ מזה הרי ספרם מלא בתחזיות מדהימות שהתגשמו) יש גם אזכור מלא בוז לאותם אנשים אשר יודעים לחזות את הקפיצות הקטנות אבל לא יודעים לזהות את שינוי המגמה - הרמיזה היא ברורה, דומה שניצן סבור שיש בידם את היכולת לחזות אבל איננו מוכן להודות בכך בפה מלא. ב. כשנשאל משהו בסגנון "מה אתה מציע" ענה ניצן שאין טעם לדון במה הוא מציע כל עוד אין הסכמה על זה שהמצב לא טוב (או מהם הגורמים למצב הלא טוב). מצד שני, מתנגדי הגלובליזציה, ע"פ ניצן, כועסים, ובצדק, ויודעים מה הבעיה אבל לא יודעים מה לעשות ואת זה, את התשתית האידאולוגית, מספק ספרם ה"שחור". יכול להיות, עם זאת, שזו רק פליטת פה. החור הבולט ביותר בדבריו הוא העדר היכולת להדגים, ולו גם בקווים מאוד כלליים, כיצד מתבטא הנצחון במונחים יחסיים של בעלי ההון. הוא הזכיר, למשל, את ביל גייטס והסביר שאת המיליארדים שלו הוא לא משקיע בקניית קוטג' במכולת אלא כדי להגדיל את כוחו היחסי כדי לגרום לנו לעשות דבר זה או אחר. אבל *מה* בדיוק, או אפילו בערך, לא הודגם. *1*אולי לא הקשבתי מספיק חזק, בלי לדלג. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בדיוק מבין כיצד הפירוט בסעיפים שלך יוצר סתירה. "דטרמיניזם של המעמד השליט" נראה לי קצת כמו הגדרה לצרכים האמורים, ז"א מי שלא מתנהג בהתאם לדפוסים מסוימים הוא לא המעמד השליט במובן שהם מתכוונים אליו. והוא באמת הכריז שהוא לא עוסק באלטרנטיבות למצב הקיים. זאת לא סתירה אלא שאלה של בחירה. כדי למלא את "החור הבולט", כדבריך, אנחנו צריכים לדעת מה ההשקפה של נ&ב על טבע האדם. אני לא יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר והדטרמיניזם של המעמד השליט מאפשר לנו לחזות מה הוא יעשה ומכאן שאנחנו חוזים את העתיד. לא? "והוא באמת הכריז שהוא לא עוסק באלטרנטיבות למצב הקיים. זאת לא סתירה אלא שאלה של בחירה." זהו שמצד אחד הוא לא עוסק באלטרנטיבות במוצהר ומצד שני הספר שלו מהווה תשובה למתנגדי הגלובליזציה ש"כועסים, ובצדק, אבל לא יודעים מה לעשות". "כדי למלא את "החור הבולט", כדבריך, אנחנו צריכים לדעת מה ההשקפה של נ₪ב על טבע האדם. אני לא יודע" מה זה קשור? הוא נותן דוגמה אבל לא משלים אותה. אז אוקי, ביל גייטס לא קונה כמויות גדולות של קוטג' מה הוא *כן* עושה. הוא אומר: ניצן: ביל גייטס שולט בנו. ברביצוע: איך? מה אתה חושב שהוא עושה עם הכסף? קונה קוטג'? ברביצוע: לא יודע, מה הוא עושה באמת? ניצן: .... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה להמציא תשובות. לא אכפת לי לקשקש על הוגים מתים (מה הם יעשו לי?), אבל זה יהיה ממש מטופש מצידי לעשות זאת לאנשים חיים. אם אתה רוצה להמשיך את הדיון, נוכל לחכות עד שנ&ב ימותו (אם לא נמות לפניהם), או שאתה יכול לשלוח להם מייל ולבקש מהם לסור לכאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחמקות. אם אתה צריך להמציא תשובות כדי להסביר את מה ששמעת ברדיו, זה מעיד על כך שאינך מבין מה שמעת ברדיו. במקרה זה לא תעזור הזמנתם של ב''נ, שימשיכו לפזר ערפל לא מובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נו, אפשר גם לחפש בגוגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעבר הם העלו לאתר שלהם ראיונות רדיו, אז אולי הם יעשו את זה גם הפעם, תבדקו. הצבר הון הוא בדיוק כשמו הצטברות של ההון. יש לבעל ההון נכסים?, הוא מקבל דיווידנדים מהנכסים שלו, הדיווידנדים הולכים לרכישת נכסים נוספים? זה הצטברות של הון. הנחת היסוד המעניינת של נ&ב היא שמה שחשוב מבחינת בעל ההון אינה ההצבר שלעצמו אלא ההצבר הדיפרנציאלי, כלומר הוא מנסה להכות את הממוצע. מה שהם הראו בספרם בין היתר, הוא שבאופן כללי פירמות גדולות יותר צוברות יותר מאשר פירמות בינוניות וקטנות, במונחים של תשואה על ההון. (לא מזמן קראתי בהארץ השוואה לגבי התשואה על ההון של הבנקים בישראל, יש קורציה מלאה בין גודל הבנק לתשואה על ההון) ומה שהם אומרים זה שלהון הדומיננטי, קבוצת הפירמות המובילות במשק, יש מספר אסטרטגיות שונות שבהם הוא יכול להכות את שאר הפירמות מבחינת התשואה על ההון. אחד הוא הגדלת היצור - "שדות ירוקים", הגדלה של כושר היצור על ידי בניית מפעלים, עיור של אוכלוסיה כפרית. שני הוא הגדלת היצור על ידי השתלטות על כושר ייצור קיים - על ידי מיזוגים ורכישות. ושלישי הוא ע"י אינפלציה ומיתון - העלאת מחירים. האסטרטגיה שנבחרת על ידי ההון היא זו המתאימה ביותר עבורו בכדי להכות את הממוצע. הממשלות, הצבאות, הפקידות, הדתות, הלאומים המפלגות והקבוצות האתניות. כל ה"פוליטיקה" הזו שאנו חווים סביבנו ורובנו מאמינים שאלו הם הגורמים המעצבים את החברה שלו, כל אלו אינם אלא ה"צל שמטילים העסקים הגדולים על החברה" כפי שהגדיר ג'ון דיואי. כל הפוליטיקה הזו אינה אלא אמצעי ליצר ולשמר את הצבר ההון. וכך כאשר משתנה האינטרס של ההון הדומיננטי, והוא נדחף עקב ירידה בהצבר ההון לשינוי אסטרטגיה (או משטר ההצבר), לעבר משטר הצבר נוח יותר, משתנה עימו גם הפוליטיקה. וכך על פי ב&נ, השנים האחרונות אנו רואים שינוי במשטר לעבר משטר של אינפלציה ומיתון, לצורך כך הוסלמה האלימות במזה"ת ומחיר הנפט עלה, בין יתר הדברים. המטרות של ההון ביצירת אינפלציה הצליחו, כפי שיודע כל מי שקורא את עיתוני הכלכלה, בשנה האחרונה הייתה עליית מחירים חסרת תקדים ברוב חומרי הגלם, הכימיכלים, המתכות התעשיתיות, התובלה וכמובן הנפט. בעיתונות הכלכלית ישנן שתי הצדקות עבור העליות, הראשונה היא שעקב עליית מחירי האנרגיה נאלצים התאגידים לגלגל עלויות, זה כמובן מופרך לחלוטין, העלאות המחירים הובילו לעלייה מסיווית ברווחים אצל אותם תאגידים. קחו לדוגמא את כי"ל של האחים עופר, הם העלו לפני מספר שבועות את מחירי חלק מתוצרי הברום בעשרות אחוזים, בתיאום עם עלייה דומה אצל ה"מתחרה" הקנדית, ורווחיהם, כמו גם מחיר המניה עלו, כך ברוב התעשיות הדומות. ההצדקה השנייה בעיתונות נובעת מהביקוש הסיני, על פי גישה זו הצמיחה הסינית גורמת לעודף ביקוש על היצע ולכן עולים המחירים. כמובן שאי אפשר לראות "ביקוש" או "היצע" - אלו הן קטגוריות פיקטיביות. אבל כן אפשר לראות שאין שינויים דרמטיים בצריכה העולמית של אותם מוצרים, גם אם יש עלייה בצריכה בסין. השינויים העולמיים הם אלו שרלוונטיים. ועליות גדולות יותר בצריכה העולמית של חומרי גלם בשנות התשעים לא יצרו עליית מחירים (אלא להיפך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמחירי הנפט עולים, האם כל החברות הגדולות מרוויחות, או רק המיעוט שמתעסק באנרגיה? (חשוב בתשובתך על חברות ייצור רכב, חברות תעופה, כל חברה שנזקקת לשינוע יקר יותר ממקום למקום, חברות פלסטיקה וכיו"ב) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |