|
||||
|
||||
התחמקות. אם אתה צריך להמציא תשובות כדי להסביר את מה ששמעת ברדיו, זה מעיד על כך שאינך מבין מה שמעת ברדיו. במקרה זה לא תעזור הזמנתם של ב''נ, שימשיכו לפזר ערפל לא מובן. |
|
||||
|
||||
כן, נו, אפשר גם לחפש בגוגל. |
|
||||
|
||||
בעבר הם העלו לאתר שלהם ראיונות רדיו, אז אולי הם יעשו את זה גם הפעם, תבדקו. הצבר הון הוא בדיוק כשמו הצטברות של ההון. יש לבעל ההון נכסים?, הוא מקבל דיווידנדים מהנכסים שלו, הדיווידנדים הולכים לרכישת נכסים נוספים? זה הצטברות של הון. הנחת היסוד המעניינת של נ&ב היא שמה שחשוב מבחינת בעל ההון אינה ההצבר שלעצמו אלא ההצבר הדיפרנציאלי, כלומר הוא מנסה להכות את הממוצע. מה שהם הראו בספרם בין היתר, הוא שבאופן כללי פירמות גדולות יותר צוברות יותר מאשר פירמות בינוניות וקטנות, במונחים של תשואה על ההון. (לא מזמן קראתי בהארץ השוואה לגבי התשואה על ההון של הבנקים בישראל, יש קורציה מלאה בין גודל הבנק לתשואה על ההון) ומה שהם אומרים זה שלהון הדומיננטי, קבוצת הפירמות המובילות במשק, יש מספר אסטרטגיות שונות שבהם הוא יכול להכות את שאר הפירמות מבחינת התשואה על ההון. אחד הוא הגדלת היצור - "שדות ירוקים", הגדלה של כושר היצור על ידי בניית מפעלים, עיור של אוכלוסיה כפרית. שני הוא הגדלת היצור על ידי השתלטות על כושר ייצור קיים - על ידי מיזוגים ורכישות. ושלישי הוא ע"י אינפלציה ומיתון - העלאת מחירים. האסטרטגיה שנבחרת על ידי ההון היא זו המתאימה ביותר עבורו בכדי להכות את הממוצע. הממשלות, הצבאות, הפקידות, הדתות, הלאומים המפלגות והקבוצות האתניות. כל ה"פוליטיקה" הזו שאנו חווים סביבנו ורובנו מאמינים שאלו הם הגורמים המעצבים את החברה שלו, כל אלו אינם אלא ה"צל שמטילים העסקים הגדולים על החברה" כפי שהגדיר ג'ון דיואי. כל הפוליטיקה הזו אינה אלא אמצעי ליצר ולשמר את הצבר ההון. וכך כאשר משתנה האינטרס של ההון הדומיננטי, והוא נדחף עקב ירידה בהצבר ההון לשינוי אסטרטגיה (או משטר ההצבר), לעבר משטר הצבר נוח יותר, משתנה עימו גם הפוליטיקה. וכך על פי ב&נ, השנים האחרונות אנו רואים שינוי במשטר לעבר משטר של אינפלציה ומיתון, לצורך כך הוסלמה האלימות במזה"ת ומחיר הנפט עלה, בין יתר הדברים. המטרות של ההון ביצירת אינפלציה הצליחו, כפי שיודע כל מי שקורא את עיתוני הכלכלה, בשנה האחרונה הייתה עליית מחירים חסרת תקדים ברוב חומרי הגלם, הכימיכלים, המתכות התעשיתיות, התובלה וכמובן הנפט. בעיתונות הכלכלית ישנן שתי הצדקות עבור העליות, הראשונה היא שעקב עליית מחירי האנרגיה נאלצים התאגידים לגלגל עלויות, זה כמובן מופרך לחלוטין, העלאות המחירים הובילו לעלייה מסיווית ברווחים אצל אותם תאגידים. קחו לדוגמא את כי"ל של האחים עופר, הם העלו לפני מספר שבועות את מחירי חלק מתוצרי הברום בעשרות אחוזים, בתיאום עם עלייה דומה אצל ה"מתחרה" הקנדית, ורווחיהם, כמו גם מחיר המניה עלו, כך ברוב התעשיות הדומות. ההצדקה השנייה בעיתונות נובעת מהביקוש הסיני, על פי גישה זו הצמיחה הסינית גורמת לעודף ביקוש על היצע ולכן עולים המחירים. כמובן שאי אפשר לראות "ביקוש" או "היצע" - אלו הן קטגוריות פיקטיביות. אבל כן אפשר לראות שאין שינויים דרמטיים בצריכה העולמית של אותם מוצרים, גם אם יש עלייה בצריכה בסין. השינויים העולמיים הם אלו שרלוונטיים. ועליות גדולות יותר בצריכה העולמית של חומרי גלם בשנות התשעים לא יצרו עליית מחירים (אלא להיפך). |
|
||||
|
||||
כשמחירי הנפט עולים, האם כל החברות הגדולות מרוויחות, או רק המיעוט שמתעסק באנרגיה? (חשוב בתשובתך על חברות ייצור רכב, חברות תעופה, כל חברה שנזקקת לשינוע יקר יותר ממקום למקום, חברות פלסטיקה וכיו"ב) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |