 |
(עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא)
האם קראת (דוגמא בלבד) את "נשים קטנות"? הרי לך ספר שעם כל ה"חופש" שבו, מנסה גם מנסה (ואפילו בצורה בוטה) לומר לך איך אתה צריך לחיות את חייך. אני גם מניח שהספר הזה סיפק מודלי חיקוי למספר דורות. והוא, כאמור, רק דוגמא. כמה חופש יש לנו לדמיין את ג'ו? אפילו את השיער הקצר שלה כופים עלינו, לא כל שכן את אופיה ודעותיה. ההבדל המהותי היחיד בין טלוויזיה וספר, במובן של "החופש לדמיין", הוא שבטלוויזיה יש מראה עיניים. ספר עם תמונות מגביל בדיוק כמו טלוויזיה.
כמובן שההבדלים בין ספרים וטלוויזיה הם מהותיים, ואפשר להקדיש להם דיון שלם (הבדל בסיסי: ספר הרבה פחות מחוייב לתיאור של סיטואציות ממוקדות, והרבה יותר קל לו לגלוש בין זמנים ותודעות, ולספר כל מני דברים בהרחבה גם אם אינם נוגעים מיידית לסיטואציה שמתוארת בו, מאשר טלוויזיה - דוגמא קלאסית היא "מלכוד 22" שאין שום דרך לתרגם אותו למסך כלשהו, והנסיון רק הוכיח זאת), אבל "חופש"? לא, זה לא.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש