בתשובה לדורון יערי, 21/04/05 12:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא יודע להעריך באחוזים, אבל אני חושב שיש לא מעט כאלו. וכן, במידה מסויימת הם מקבלים מענה במערכת הנוכחית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא איזה מענה הם מקבלים במערכת הנוכחית? די מובן שכשיש מסגרת שהמדינה מספקת בחינם, אנשים ינצלו אותה ולו רק על תקן בייביסיטר. אבל האם מסגרת זו ממלאת את ייעודה? כמה מהאנשים באזורים שצריכים תמיכה אמיתית באמת נהנים ממנה באופן הדידקטי של המילה? ולגבי הנושא המקורי: ייתכן וישנן תרבויות שאינן שמות דגש על לימודים. התרבות היהודית רחוקה מלהיות אחת מהן, ויש לה הרבה קבלות מהימים בהם החינוך היהודי היה פרטי לחלוטין (כנ"ל בתרבות האמריקנית). הוכחה נוספת לכך הוא הביקוש העצום להשכלה גבוהה, וצמיחת המכללות (הפרטיות) הבלתי פוסקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד משהו שמצאתי לגבי מצב החינוך כרגע בישראל, וה"מענה" שהיא נותנת לצרכי החינוך, הוא תמונה עדכנית של הגידול בכמות הלומדים בבתי ספר יסודיים לעומת קיטון בכמות הלומדים בחטיבות ובתיכונים: לאן נעלמים כל אותם ילדים שלומדים ביסודי? הוא כל כך טוב שלא צריכים תיכון אח"כ? וזה לא שהתיכון מקבל פחות תקציבים מהיסודי: וזה לא בגלל שההוצאה לחינוך יורדת משנה לשנה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ייתכן שהשתנה יחס היהדות לחינוך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי יחס היהדות לא השתנה, וכדוגמה הבאתי את כמות הלומדים בחינוך הפרטי (מכללות). מה שנכנס פנימה זה מעורבות המדינה, והתוצרים הבלתי נמנעים של מעורבות זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שניתן להבין מהגרף, מספר תלמידי היסודי גדל בעקביות עד 95 לאחר מכן מ95-2000 עבר ירידה עקבית ואז עלייה פתאומית ומשם עלייה מתונה. מספר הלומדים בחטיבות הביינים גדל באופן עקבי למעט ארבע השנים האחרונות. ואילו מספר הלומדים בתיכון גדל באופן עקבי למעט ירידה מזערית בשנתיים האחרונות. יש לציין שהגיוני שאם בשנת 97 ירדה כמות הלומדים בבית ספר יסודי אז כמות הלומדים בבית ספר תיכון ב2004 תירד בהתאמה. מלבד זאת הקפיצות הפתאומיות בחלק מהנקודות בגרף לא מעידות על אמינות יתר. שתי הערות: * כל מספרי השנים הינם בערך עקב איכותו הירודה של הגרף. * חינוך יהודי בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבוננתי בעיקר ב 4-5 השנים האחרונות בגרף, כי הן מראות על המגמה הנוכחית בהבדלים בין יסודי, חטיבה ותיכון, ומשוחררות מתופעות המעבר של גלי ההגירה של שנות ה 90. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי תלמידים לא נולדים ישירות לבית בספר התיכון, אבל אולי זה רק אצלי במשפחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסביר איך הגעת למסקנה הזו מהגרפים ונמשיך משם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהודעה הזאת: תגובה 295069 הסכמתי שבשנים האחרונות מס' התלמידים בתיכון ובחטיבת הביינים ירד אבל ציינתי שמכיוון שבשנים 95-2000 הייתה ירידה בתלמידי בית הספר היסודי(ולא בתיכון ובחטיבת הביינים) הדבר נראה בעיניי הגיוני. אתה בתגובה טענת שוב שמס' התלמידים בתיכון ובחטיבה ירד בשנים האחרונות, אני אמרתי, שאצלי לא מגיעים ישר לתיכון והתכוונתי שעוברים קודם ביסודי שמיוצג בירידה כמה שנים קודם. אם תתעמק בעניין אני בטוח שתבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. בעייתי להסיק משהו הגרפים האלה - למרות שנראה שעד ל 2000 כל הגרפים זזים ביחד (ללא פזה של מס' שנים שעליה אתה מצביע בתגובותיך), ייתכן ודעיכת העליה והפרש שנים מספקות הסבר אלטרנטיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם במשפחה שלי היה נוהג כזה. נראה לך שאנחנו שני היחידים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לבדוק את מספר האנשים על ידי בדיקה איזה אחוז מתחמקים מתשלומים כלשהם לבית ספר. ולא, הילדים הללו אינם מקבלים מענה כלשהו. נכון, חלקם ידע לקרוא, אך הם ינקו בבית בוז ללימודים, ולהורים לא אכפת מכלום ולכן הם ילמדו מעט מאוד בבי''ס. מהר מאוד הם יהיו בליגה הנמוכה, ילדים שלא מבינים מה קורה בכיתה, ממורמרים עם רגשי נחיתות ונחת זרוע. זה לא מענה. עדיף שכבר לא ילמדו כלל, את זה ניתן לתקן די בקלות. קשיים פסיכולוגיים כדימוי עצמי נמוך קשה מאוד לתקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אך הם ינקו בבית בוז ללימודים"... איך ייתכן כדבר הזה? אתה הרי אומר שההורים בכל מקום ובכל מצב יידאגו לכך שילדיהם ילמדו, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותה קבוצה של אלו אשר לא ידאגו ללימודי ילדיהם, אשר היא קטנה עד למאוד, תדאג לכך שהם לא ילמדו כלום בכל מערכת. בעצם, במערכת ממלכתית בה אומרים להורים ''שבו בצד, אל תתערבו לא אכפת לכם מהילדים שלכם'', ההורים אכן יעשו בדיוק זאת והקבוצה שלא אכפת לה מחינוך ילדיה תהיה גדולה מהותית מאותה קבוצה במקום בו להורים יש אחריות ויכולת בחירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי שום רצון להתווכח או להתלהם, תרשה לי רק לציין שהמערכת הנוכחית אינה אומרת להורים ''שבו בצד, אל תתערבו לא אכפת לכם מהילדים שלכם''. להיפך - בתי הספר בארץ, ככלל, מאוד מעוניינים במעורבות של ההורים ומשתדלים לעורר את ההורים למעורבות זו - לא תמיד בהצלחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי שום רצון לפגוע בעובדי חינוך אשר הינם בסה"כ שבויים של המערכת, עלי לציין שהם רוצים שההורים יהיו מעורבים במקום ובזמן שהם מכתיבים. ההורים צריכים לדאוג ש: 1) הילדים יתנהגו יפה בכיתה ובהפסקות 2) יבואו פעם או פעמיים בשנה לשעשע את ילדי כל הכיתה בסיפורים על העבודה שלהם 3) יבואו לקיים לימוד הורים וילדים בשעות לא נוחות 4) לפתוח את הכיס ולשלם על מזגנים, מחשבים, דמי שכלול, חוגים, פיצול כיתות והעשרה באנגלית 5) הילד מכין שיעורי בית ההורים אמורים לא להתערב ב: 1) בחירת ביה"ס 2) בחירת הכיתה 3) תוכן הלימודים 4) זהות המורים 5) סדרי קדימויות בהוראה 6) כמות שיעורי הבית 7) דרכי ההוראה ייתכן שנחלוק על אי אלו פרטים, אולם הרעיון ברור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכל מה שראיתי וחויתי - ומדובר בהרבה מאוד - המורות והמורים בדרך כלל מעוניינים שההורים יהיו מעורבים מבחינה זאת שיעודדו את ילדם להאמין ביכולת שלו, שיתעניין במה שהוא לומד ושישתדל להפיק מעצמו את המיטב שבו. ה"התנהגות היפה" בהפסקות באה הרבה אחרי המטרה הזאת. לא הבנתי מה זה "בחירת הכיתה". האם כוונתך שהורים שילדם בן שש אמורים להחליט החלטה חסרת פשרות שהוא ילמד בכיתה ג'? (השאלה הזאת לא באה סתם. ראיתי כמה פעמים הורים שהתעקשו שילדם הוא גאון ודרשו להקפיץ אותו כיתה, תוך התעלמות מההשגים הממשיים שלו, ולפעמים תוך לחץ נורא על הילד - שיעשה רושם של גאון). האם ההורים אמורים להחליט, אם רצונם בכך, שילדם לא ילמד בכיתה עם אחוז "גבוה מדי" (אל תשאל אותי כמה זה גבוה מדי) של תלמידים אתיופים ש"מורידים את רמת הלימודים"? אם אפשר - ענה לשאלתי האחרונה בכנות מלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אכן המורים רוצים שההורים יבנו את ילדם, אולם בית הספר בנוי בצורה הסותרת את המטרה. אין להורים יכולת לבנות עניין, כי אין להם שליטה על החומר ודרכי העברתו. אכן, ההורים יכולים לדבר עם הילד על חשיבות הלימוד - וגם זה חשוב. 2) אז אנו מסכימים שבמערכת הנוכחית להורים אסור לבחור את הכיתה של ילדם כי הם עלולים לעשות זאת על רקע עדתי או מתוך שיקולים שגויים. הוא אשר אמרתי. "שבו בשקט, אנו אנשי החינוך נקבע ואתם תנו גיבוי". אני מדי פעם גם קורא שירי הלל לשיטה הזאת מפי הורים. 3) בכנות - אני תומך בכך שההורים יבחרו גם כשהם טועים. זה כולל גם בחירה בבית ספר לאשכנזים בלבד או בית ספר שלא מקבל אתיופים, גישות שאני דוחה לגמרי. אולם, בהרבה מקרים המצב אינו שחור לבן כמו שזה מוצג בתקשורת. העלייה הברוכה מאתיופיה הגיעה עם המון קשיים ועם שונות תרבותית אדירה. את הדברים הללו לא ניתן לטאטא מתחת לשטיח פשוט על ידי הכנסת כל הילדים לכיתה אחת. אני לא מציג פתרונות כי הפתרון שלי הוא בתי ספר שונים לגמרי בהם כל ילד מתקדם בקצב שלו, והרבה יחס אישי. אני חושב שיש צורך בהפרטה עם חופש מלא שתוכל להתאים את עצמה לצרכים ולא לכפות אידיאולוגיות או פסובדו אידיאולוגיות על בתי הספר בלי לתת להם כלים להתמודד עם המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים חשבתי על עוד כמה דברים. אני די מסכימה אתך לגבי הסעיפים של "ההורים אמורים לא להתערב" בתגובה 295175. אבל לגבי אפשרות התערבות של ההורים בתוכן הלימודים, אומר לך את האמת: מכל מה שראיתי, ההורים אינם נוטים להתערב, וזה לא רק משום שככה המערכת עובדת. ההורים מתערבים בכל מה שנוגע לחוגים, קראטה, קרמיקה, תנועה מכל מיני אסכולות, דרמה וכו'. במקצועות הרגילים - כלומר דווקא במקצועות שלפעמים יש להם השפעה על עתיד הילדים - באלה ההורים ממילא לא מתערבים. ההורים רוצים באופן טבעי ומובן שני דברים: שילדם יהיה מקובל חברתית ושיקבל ציונים טובים. בדרך כלל אין להם דעות ברורות על איך עניין הציונים הטובים אמור לקרות. כשהילד מקבל ציונים גרועים (או ציונים שאינם בהכרח גרועים אך אינם מספקים את הציפיות שלהם) - הם אומרים שהמורה גרוע, או שהם לוקחים לילדם מורה פרטי (או שני הדברים ביחד), או שהם אומרים שהמורה אינו עושה צדק עם הילד. הם בדרך כלל אינם מתערבים בתוכן הלימוד עצמו. ישנם מעט מאוד הורים, מהנדסים, אנשי הייטק ועוד כמה מקצועות, המהווים אחוז קטן מכלל ההורים - המתערבים בהוראת המתמטיקה. רוב ההורים אינם זוכרים את החומר מתקופת לימודיהם. אתה *ברצינות* מאמין שכשתהיה תחרות חופשית - תיווצר מסה משמעותית של הורים שיבואו אל המורה למתמטיקה ויגידו לו מהם, לדעתם, הכשלים באופן שבו הוא מעביר את שיעורי הטריגונומטריה? אני מאוד מאוד בספק. יותר סביר שההורים יחליטו שצריך להעיף את הטריגונומטריה לגמרי משום שהיא קשה מדי ובגללה צריך להוציא הרבה כסף על שיעורים פרטיים. דבר דומה קל להחליט לגבי האנגלית, אולי לא לסלק לגמרי אבל להפחית, להוריד את הדרישות - והחלטות כאלה הן הרי לא חוכמה גדולה, משום שהילדים ייתקלו בבעיות כשיגיעו אל הלימודים הגבוהים. ואל תגיד לי "אל תגידי שהאנשים מטומטמים", כי אני מדברת על דברים שראיתי ושוחחתי. זה לא עניין של טמטום אלא בעיקר של עייפות ושל דברים יותר בוערים שיש להם על סדר היום (חובות, משכנתא, הורים זקנים בבית אבות...). במקצועות אחרים, תנ"ך, היסטוריה, גיאוגרפיה וכל השאר, ההורים אינם מתערבים. אלה מקצועות אפורים שאין שום זוהר או תחושת נצחון בהתעסקות בהם. יש כמה אמהות (אבות ממש לא) שמתערבות לפעמים במקצוע הספרות, אבל זה מתוך אהבת קריאה ולפעמים מפני שהן עצמן למדו ספרות פעם, ולא מתוך רצון מיוחד לשנות. בקיצור, מה שאני מנסה להגיד: אני בספק רב אם הפרטה ותחרות חופשית יביאו לכזאת מעורבות משמעותית של ההורים ב*תוכן* הלימודים. חוץ מכמה שרופים לדבר, הרוב הגדול של ההורים מעדיף להשאיר למערכת, בין אם היא ממלכתית או פרטית, את ה"כאב ראש" הזה. לגבי עניין האתיופים שהבאתי ותגובתך, אומר רק בקיצור שאני מבינה את גישתך והיא לגיטימית. כן, אתה נגד כפייה, אני יודעת. בפועל, ממה שאתה אומר יוצא בעצם: "הבאתם לארץ את האתיופים? יש לכם בעיה, תשברו את הראש. אני לא בעסק ולא הילדים שלי", ואילו הגישה של המדינה היא "כל ישראל ערבים זה לזה". נדמה לי שבנושא הזה אין לנו הרבה סיכוי לקרב את העמדות שלנו ואנחנו יכולים להסכים בנימוס שאיננו מסכימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) סכמת יפה את נושא מעורבות ההורים בתכנים, ואני די מסכים. הטענה שלי היא שעלינו לתת להורים לבחור בין בי"ס אשר ישקיע יותר באנגלית או יותר בספרות, ייתן הקלות במתמטיקה או ילמד אותם מעבר לנדרש בבגרות. אני חושב שאם על ההורים היתה האחריות הם היו בוחרים ביותר חוכמה ביודעם שאין מישהו שישמור על ילדיהם מפני הטעויות שלהם. איני מדבר על מעורבות יומיומית אלא על בחינת האלטרנטיבות בשוק ובחירה מושכלת. אפשר להסתכל על המגזר הדתי כדוגמא. לישיבות התיכוניות יש מספיק גמישות להחליט מה ללמד וכמה להשקיע במקצועות ורבים מההורים אכן בודקים את הישיבות לפי השאלה האם יהיה להם בגרות טובה במתמטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי העולים מאתיופיה: 1) ראשית, הילדים שלי אינם עובדים אצל אף אחד, זה מנוגד לחוק. ואם הם עובדים, אז שישלמו להם. איני מוכן להתפשר על חינוך ילדי כדי להיטיב לילדים אחרים. 2) אני חושב ששילוב ילדים מרקעים שונים הוא חשוב חינוכית, בתנאי שהוא לא בא על חשבון דברים אחרים. סתם להושיב ילדים יחד באינטגרציה לא מועיל, בלי טיפול אינטנסיבי. במקרים רבים נקבל התגבשות של קבוצות שונות בינן לבין עצמן, כאשר הקבוצות החלשות "לומדות" שהן לא שוות כלום. עדיף כבר שילמדו לבד. 3) על כן, אני חושב שצריך לעבוד בשיטה שמאפשרת שילוב של ילדים בלי כל הזמן להשוות את הרמה שלהם. אולי משהו רב גילאי וגמיש בו כל אחד לומד בקצב שלו, בקבוצת ייחוס שלו לכל מקצוע. 4) עם שוברים, ייתכן ויהיו מקומות בהם יהיו בתי ספר לעולים בלבד, מכיון שבתי ספר אחרים יסכימו לקבל רק אחוז מסויים של עולים 1. הפרדה במערכת ממשלתית, היא ללא ספק גרועה ופוגעת במופרדים. אולם בשיטת השוברים, הפרדה איננה בהכרח לרעת האוכלוסיה החלשה, אל מול האלטרנטיבות. 1 אני מביע כאן שאט נפש כלפי בי"ס אשר אינו מקבל אתיופים כלל. עם זאת, אני מסרב להפעיל כפייה גם במקרה כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקסים לראות איך אתה והשוקחופשיסטים האחרים תמיד כה משוכנעים שטבע האדם יפתור לכם את כל הבעיות... תמיד יהיה איזה יזם שירצה להגיע דוקא לאותה סביבה נידחת - כדי להרוויח. תמיד יהיה מי שירצה להיטיב עם אותה סביבה שבה אי אפשר לברוויח. תמיד ירצו ההורים שילדיהם ירכשו השכלה. תמיד קל יותר יהיה להם לרצות בכך במצב שקל לבחור בו. כמובן, גם במצב שאין להם בחירה כלל: אז ודאי שהם יתאגדו ויחליטו להקריב את כל רכושם למען אותה השכלה שמלכתחילה כה בזו לה... אכן, אשרי המאמין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמנהג אלמונים, בהעדר כל ראייה ואפילו בהעדר טענה מסודרת חוץ מ''אסון נורא עלול לקרות אם לא נשלול לאנשים את החופש וננהל את חייהם'', אתה עובר לדמגוגיה זולה. את כל טענותיך דחינו בדיון זה והראינו שהסיכוי שלא יקום בי''ס באיזשהו מקום, בשיטת השוברים הוא אפסי ומטה. אוסיף, שאם אתה כה מודאג, יינתן בידי משרד החינוך הזכות להקים בי''ס במקומות בו הוא לא יקום לבד. שיהיה לך ולכל בית ישראל חג כשר ושמח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמתי לב כבר מזמן שזאת מין טקטיקה כזאת אצלך, הראינו... דחינו... אפסי ומטה... איפה הראיתם ואיפה אפסי ומטה? שני התשח"יסטים האחרים העלו טיעונים והשערות שאולי שיכנעו מישהו ואולי לא, ואתה באופן אישי הראית שאתה כרגיל מדבר מהדמיון, אז *לזה* לקרוא "הראינו"? אמרנו עשרים פעם שאם יום אחד תנחת על המאדים חללית מאויישת, אז האסטרונאוטים יראו שהוא באמת עשוי מגבינה אדומה - אז זה שאמרנו עשרים פעם - זה אומר ש"הראינו"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו הם דברי האלמוני: "מקסים לראות איך אתה והשוקחופשיסטים האחרים תמיד כה משוכנעים שטבע האדם יפתור לכם את כל הבעיות... תמיד יהיה איזה יזם שירצה להגיע דוקא לאותה סביבה נידחת - כדי להרוויח. תמיד יהיה מי שירצה להיטיב עם אותה סביבה שבה אי אפשר לברוויח. תמיד ירצו ההורים שילדיהם ירכשו השכלה. תמיד קל יותר יהיה להם לרצות בכך במצב שקל לבחור בו. כמובן, גם במצב שאין להם בחירה כלל: אז ודאי שהם יתאגדו ויחליטו להקריב את כל רכושם למען אותה השכלה שמלכתחילה כה בזו לה... אכן, אשרי המאמין." 1) הוא יכל להסביר למה לדעתו לא ניתן להרוויח באותה סביבה נידחת למרות קיום שוברים. 2) הוא יכל להתייחס לטענה האמיתית שלי שרוב (לדעתי מעל 90%) ההורים רוצים לתת לילדיהם חינוך, ושרוב זה מספיק על מנת שיווצרו בתי ספר בכל מקום. 3) הוא יכל להתייחס ברצינות לטענתי שבמצב שבו האחריות על ההורים הם יקחו יותר אחריות אבל הוא בחר ללעוג, וזאת אחרי דיון ארוך שלי ושל אחרים הכולל עשרות דיונים עם נימוקים. איני דורש מאף אחד להשתכנע מנימוקי או מנימוקי האחרים, אבל אם רוצים לדון שלפחות יתייחס אליהם בכבוד. לעג איננו דיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה פנית ל"אייל אחר" ולא אליי, אשר על כן ראיתי רק עכשיו את תגובתך. 1. כיוון שסביבה נידחת הופכת להיות נידחת משום שהיא דלילת אוכלוסייה וקשת גישה, מן הסתם יהיה קשה למצוא בה די מורים הולמים ו/או להביא כאלה, מה שמעלה את עלות ההוראה. יותר מזה, סביר שלא יהיו בה די ילדים בכל גיל נתון, ופירושו שבעל בית הספר ו/או מנהלו יצטרכו למצוא דרכים יצירתיות יותר ללמד ילדים בצורה מיטבית, ולא - חלק מהילדים יישארו ללא פתרון חינוכי או שעלות הוראתם תעלה שוב. 2. כיוון שלא נתת שום ביסוסו אמתי לטענתך זו מלבד איזו "תחושת בטן", אני לא רואה כל צורך להתייחס אליה. 3. אותה תשובה כמו ל-(2), ועוד נקודות למחשבה: א. החוק אינו כופה על הורים למנוע מילדיהם לצרוך סמים. יש לא מעט ילדים הצורכים סמים. ב. החוק אינו כופה על הורים למנוע מילדיהם לשתות לושכרה. לא מעט ילדים שותים לשוכרה. ג. החוק אינו כופה על הורים להוציא את ילדם מהרכב בכל פעם שהם עוזבים אותו, וגם בעניין זה יש לא מעט בעיות. נכון שכאן האחריות היא לרוב לא על ההורים אלא על אלוהים, אבל כנראה גם הוא מתרשל במלאכתו מדי פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכן לתקן את לשוני. הבאתי נימוקים (ולא ''הראיתי'') לגבי כל הנושאים בדיון. שהאלמוני ידון לגופם של דברים או ישתוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין את מי אתה מצטט במרכאות שנתת. ייתכן שלא ראיתי את מה ש''הראית'' משום שהוא לא הופיע על הצג - בדיוק כפי שה''ציטוט'' לא הופיע בשום מקום, לבד מדמיונך הפורה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |