|
||||
|
||||
מן הדין לשנות את כותרת המאמר. ברור שהיה כאן רצח בכוונה תחילה - הנרצחים לא נפגעו מקליעים תועים... |
|
||||
|
||||
מעיון בכותרות אחרות עולה של''אייל'' מדיניות עקבית בנושא, הגורסת ''הרג'' ולא ''רצח'' בנסיבות אלה. |
|
||||
|
||||
הנוהג, בישראל לפחות, הוא לכנות אנשים שנהרגו בפיגוע ''הרוגים'', ולא ''נרצחים''. בדוק את הכותרות אחרי הפיגוע בדולפינריום - דובר שם על ''הרוגים'' בפיגוע, ולא ''נרצחים''. אני לא רואה סיבה לשנות את הנוהג כשנהרגים ערבים. מה שכן, הנוהג הוא לכנות אנשים שמבצעים פיגועי ירי ''מפגעים'' (לשעבר ''מחבלים''), ואילו באמצעי התקשורת (לפחות אתמול, עוד לא קראתי עיתון היום) דובר על ''יורים''. במקרה זה, החלטתי לא ליישר קו עם התקשורת הישראלית, ולקרוא למפגעים היהודיים בשם המתאים. |
|
||||
|
||||
חן חן לך. טרוריסט הוא טרוריסט הוא טרוריסט. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
המינוחים הנכונים: ערבי מת = חוסל, הושמד, הודבר. ישראלי (יהודי, או מאילו שלצידנו)= נרצח. |
|
||||
|
||||
יש חוק נגד גזענות במדינה הזו, אתה יודע. בהחלט יתכן שהודעתו של מר כהן חצתה את הגבול. לידיעתך\טיפולך. |
|
||||
|
||||
מעניין, משפטית, אם פרסום דברי בלע כאלה חוקי במדינות אחרות. למשל, מצריים. אם קורא במצריים יקרא את הכתוב דלעיל, האם יוכל לתבוע את הכהן ולדרוש פיצוי? Just a thought
|
|
||||
|
||||
הוא אשר טענתי במקום אחר - במקום שבו השכל הישר לא עומד ונדרשים לחוק, אין לחוק שום נפקות ותקפות. החוק הוא רק מפת תחרה המונחת על גבי נורמות חברתיות בסיסיות. |
|
||||
|
||||
אמנם מהיכרות אישית עם שי, אני יודע שהוא, לצערי, רציני לגמרי, אני מעדיף במקרה זה להעמיד פנים שהדברים נאמרו בציניות. לצערי הרב, אגב, מבחינת הרבה אנשים - המונחון שלו מדוייק. במקרה כזה, אני מעדיף להשאיר את התגובה כפי שהיא, ולתת לאחרים לכתוש אותו בתגובותיהם. (: |
|
||||
|
||||
דובי, הגיע הזמן לקצת גילוי נאות בעניין שי כהן. ייקח לי 12 שעות לנסח הודעה בעניין, אבל אתה יותר ממוזמן להקדים אותי. |
|
||||
|
||||
שי כהן, כפי שמצויין בעמוד "חברי המערכת", הוא "מנהל עסקי" של האייל הקורא. דא עקא - האייל אינו מיזם עסקי מזה זמן מה. שי הוא גם בעלים עסקי חלקי של האייל (ללא אפשרות השפעה מערכתית), ואף בעלים חלקי של השרת עליו יושב האייל - אבל כבר עברנו שרתים בעבר, ואפשר לעבור שרתים שוב, אם המצב יגיע לכדי זה. זהו. אגב, לא לתת לי אולטימטומים של 12 שעות, כי קורה שעובר הרבה יותר זמן מבלי שיצא לי לגשת לאינטרנט, בעיקר בסופי שבוע (כולל יום ראשון). |
|
||||
|
||||
זהו, פחות או יותר, הנוסח שהיה אמור להופיע *בגוף התגובה* הראשונה שלך בפתיל הזה (ולא רק בעמוד אחר באתר), ובפרט - היותו של שי כהן לא רק בעל-תפקיד אלא גם בעלים (ולגיטימי מצדך לטעון - ואינני שולל זאת - שקיימת הפרדה מלאה בין הצד העסקי לבין הצד המערכתי, וכי הצד העסקי מנוון ממילא). ישנה עוד נקודה, והיא העובדה שבזמנו אמרת לי, בשיחה פרטית, את הדברים הבאים: "שי כהן [...] מממן את האייל. אבל אנחנו מעדיפים להצניע את העובדה הזו". אני חושב שבנסיבות אלה, במסגרת הגילוי הנאות היה עליך להסביר את שיקולייך המקצועיים, ולהוסיף בסוף כי שי כהן מממן את האייל - וישפטו הקוראים אם הדבר השפיע על שיקוליך או לא. בכל אופן - הדיון הזה שימש כגילוי נאות ויותר במקרה זה, וזו היתה כל מטרתי. |
|
||||
|
||||
שי כהן מממן (חלקית, עסקית, לא חשוב) את השרת עליו יושב האייל. הוא *לא* מממן את האייל. השרת לא נועד לאייל, והאייל יושב עליו כ"אורח" משני ובלתי-מזיק ברובו. על שרת זה יושבים אתרים רבים אחרים, והם (ולא האייל) ההצדקה לקיומו של השרת. לאייל אין הוצאות (בעיקר משום שאף אחד לא מקבל משכורת). אם היינו על שרת אחר, סביר שמימון עלות השרת היתה הוצאה. |
|
||||
|
||||
ובחיים, הוא בחור נחמד? |
|
||||
|
||||
אף שאיני מסכים עם דעותיו של מר כהן, ואתמול ביקשתי מדובי שימחוק תגובה אחרת שלו, תגובה זו עדיין נמצאת עדיין, לדעתי, אי-שם בשטח ההפקר. עם זאת, עצוב שמר כהן משתמש בכתובת האי-מייל של האייל בעת שהוא מגיב תגובות (לרוב נלוזות ומחפירות) אלו. מן הראוי שלפחות ינתק עצמו ממערכת האייל בעת שהוא נתקף בפרצי-הזעם או האופוריה שגורמים לו לכתוב תגובות אלו, ויופיע כאדם פרטי. |
|
||||
|
||||
אם שי כהן לא מוצא חן בעיני מערכת האייל, היא יכולה לנתק אותו ממנה (ולא לצפות שיעשה ההיפך), כולל ביטול כתובת הדואל האיילית שלו. אלא אם... היא לא יכולה. עד 20:21 הערב בוודאי נדע. |
|
||||
|
||||
עם כל הכבוד לרגישות המופגנת ,כולל זו שלי, הקריאה להליכה על סף חופש הביטוי תפגע באייל. ההגדרה הרשמית של האייל מונעת פרסום שהוא בגדר עבירה ,אך אין היא כוללת אלמנטים של אסתטיקה לשונית ואתיקה ומחשבתית כאחד. מאד מוזר לי להגן על שי כהן אך אינני מגן על דעותיו ואינני מגן אפילו על זכותו לאמר ולכתוב אותם - את זה אני אשאיר לאיסטניסטים גדולים ממני ,אך אני מגן על הוויית האייל מפני המדרון החלקלק של עריכת תגובות על סמך קריטריונים ערכיים. מאד דומה לדיון שהתנהל כאן עם האב הפסיכולוג שקידם ופרסם את זה שהוא מקיים יחסי מין עם בנותיו (אני עדיין מחכה לספר שהוא הבטיח) |
|
||||
|
||||
זו לא הייתה כוונתי וחבל שהיא הובנה ככזו. כיוונתי לעובדה שמר כהן מופיע בעמוד המערכת של האייל תחת אותה כתובת אימייל ולכן כאשר הוא מגיב את אותן התגובות הוא מכתים אחרים, ביניהם אני, וכמובן את האייל (ולכן חשבתי שמן הראוי לעשות פומבי לעניין, ייתכן והיה צריך לסגור זאת "בתוך המשפחה"). לא "הווית האייל" במובן הזכות להביע את דעתך נדונה כאן אלא אחריות חברי המערכת לעמוד בחוקים שהגדירו לעצמם (ולכן חילקתי את תגובתי לשניים תוך שימוש במילים "עם זאת"). אשר לשאלת ה-moderating, תגובות באייל מוסרות על פי קריטריונים מוגדרים המופיעים באתר, והרשה לי להוסיף ולומר שרשת ביטחון נוספת בצורת התייעצות טלפונית/איציק מופעלת במקרה שיש דילמה, ע"ע תגובתו של רם-און למאמר "ועדת אור או ועדת חושך" של רועי יונס. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את השימוש במילה - מכתים. הרי זו חרב פיפיות סוביקטיבית(*) ואם אתה, סתם לדוגמא, לא מעוניין לדור בכפיפה אחת עם שי כהן, אין זה באחריות המערכת ל האייל לקבוע ממי לשלול את החברות, אלא מזכותך האישית לבטל את חברותך. (*)שכן, גם דעותיו של יוסי גורביץ הן לצנינים בעיני אי אילו קוראים. |
|
||||
|
||||
לא סובייקטיבי. מערכת האייל מצהירה על מדיניות מסויימת: נראה לי אך טבעי שמצופה מחברי המערכת, במיוחד ממיסדיה, שינהגו לפי הקוד שקבעו לעצמם. תגובה אחרת של מר שי כהן, שכנראה לא הספקת לשזוף את עיניך בה עקב העובדה שהיא נמחקה במהירות אתמול, כללה הפרה בוטה של הכללים הנ"ל – היא הסיתה לביצוע פשע וכללה עידוד למבצעי פשע. נוסף על כך, במקום אחר העלתי את השאלה מדוע אנו מצפים מאנשים שינהגו לפי הכללים שהם מציגים לאחרים *ויהוו* *דוגמא* *אישית*, ונענתי בקיתונות של איך-זה-לא-ברור-לך. ובכן, הרי לכם. מר שי כהן לא מהווה מקור של דוגמא אישית לחוקים באתר שהוא מנהלו העסקי, וזו לא הפעם הראשונה. לכן, אין כאן שום חרב פיפיות אלא עניין של הגינות בסיסית. אין צורך לבטל את חברותו של אף-אחד, אבל ראוי שחברי מערכת יעמדו בהתחייבות שלקחו על עצמם, כפי שמופיעות בדף שהבאתי בתחילת תגובתי, ובוודאי שלא ישמשו דוגמא שלילית בעצמם. ואם הם מתעקשים, יעשו מעשה אדם שיצרו גובר עליו – אולי לא ילכו לעיר אחרת אבל שלפחות ילבשו את המעיל המתאים שיסתיר את במעט את זהותם. |
|
||||
|
||||
כדי לספק את תשוקתי המציצנית, האם תוכל לשלוח לי את אותן שתי התגובות של שי כהן ורם-און, או תימצותן, לכתובתי הפרטית? |
|
||||
|
||||
אתה מוזמן לקרוא את תגובתי המשך למאמר זה. |
|
||||
|
||||
מה שמזכיר לי שמחיקת תגובתו של רם און (הראשונה בטח, האחרות אולי) הייתה לא מוצדקת - ובמפורש פגעה ב... משהו. הרעיונות שלו לא היו מדהימים, אבל התגובה הייתה מרשימה. האייל לא בנוי על טיעונים לוגיים דווקא - ואם כן, הרי שיסודותיו רעועים, באשר אין כאן נוכחות מאסיבית של פרופסורים לפילוסופיה. למרות שאני לא שותף לדעותיו של שי כהן, ישנה כאן הנחה מקדימה (אולי מוצדקת - אם אתה חושב שהיא מוצדקת הרי שאתה בצד הבטוח ולגיטימי לכשלעצמו), שבלי לנסח אותה דווקא בהקשר של גזענותו של שי כהן אומר שהיא מעט מאובקת ולא תואמת פורומים, שיכולותיהם ודעותיהם של הקוראים והמגיבים אמורים לאפשר להם להתמודד עם דעות שסותרות את דעתם (אולי בגלל זה אין זה מקום מוצלח לדעותיו של שי כהן). שים לב שאף אחד לא התחיל להתווכח איתו עם ערבים הם בני אדם או לא, וזה תעודת כבוד לקוראים (אם מישהו כן - אני מזכה אותו בתעודת כבוד על מלחמתו בגזענות). מה שאני מנסה לומר זה שכדאי לאייל לצאת מנקודת הנחה שאין דעות לא לגיטימיות, שאסור לדון בהן (או להתעלם מהן). עד עכשיו אני חושב שהצטיינתם בנושא הזה, ואני יכול לחשוב על דוגמת מאמרו ותגובותיו של שחר נתניהו, והמאמר של דובי שהקדים אותה. |
|
||||
|
||||
כפי שציינתי בתגובה לרון, הנחיות לגבי מחיקת תגובות, הן ברורות ומשתקפות בדף "תנאי שימוש". לכן, דעות לא ימחקו ולא נמחקו (ולראיה למשל שרשרת התגובות לש. ברקובר במאמרו של רע עמית "חלום כחול" שגם הן נמצאות על הגבול הדק) מה ימחק? הנה הרשימה מתוך אותו עמוד: א. שפה גסה או שימוש בקללות. ב. השמצות או לשון הרע. ג. פרסומות (spam). ד. פרסומים שהם משום עבירה על החוק. ה. הסתה לאלימות. יש להדגיש שהכתוב אומר כי "המערכת שומרת לעצמה את הזכות להסיר תגובות שמכילות אחת או יותר מהתכונות", כלומר, גם במסגרת זו עדיין יש שיקול דעת. |
|
||||
|
||||
ואגב, למיטב זכרוני ההחלטה למחוק את תגובתו של רם-און נבעה בעיקר מסעיף א. אני זוכר בבירור התייחסויות ליגאל עמיר שחצו, בלשון המעטה, אפילו את הטעם הרע, שלא לדבר על הטעם הטוב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |