בתשובה להאייל האלמוני, 04/04/05 13:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שאלה גדולה שאלת. דבר תמוה הוא, שהתורה לא אוסרת בשום מקום אכילת בני אדם. איך זה יכול להיות? אם אדם אחד יאכל אדם אחר, ואדם שני יאכל כלב, אוכל הכלב ייענש יותר מאוכל האדם?! שכחתי מי זה שמסביר, שאם התורה הייתה אוסרת זאת, המצב היה אבסורד. אכילת אדם היתה הופכת לדבר אפשרי, הרי, אי אפשר לאסור משהו בלתי אפשרי. טוב, נו, אכלת אדם, תקריב חטאת ולך הביתה. אין דבר כזה! קניבליזם זה לא דבר אנושי! אכילת צלם אנוש אחר אינו דבר שניתן להעלות על הדעת! לכן התורה לא אוסרת קניבליזם. מזכיר, להבדיל, את השאלה על חוסר הברכה על מצוות משלוח מנות איש לרעהו בפורים. ומסבירים, שמטרת המצווה היא קירוב. אם היית מברך עליה, יכול היה להידמות שביצעת אותה בגלל החיוב, וזה היה מונע קירבה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה נאה ענית, רק שבעוד אני שואל על מאכל נוצרים, אתה עונה לי על מאכל בני אדם. הלו ממתי נוצרים הם בני אדם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיום שא-לוהים ברא אותם ככאלו. רוצה לשמוע משהו? גם ישו היה בנאדם. לא, הוא לא היה אלוהים, לא בנו של אלוהים, ולא בן-בנו של אלוהים. היה אנושי לגמרי. כ-ו-ל-ם כאלו. שתי רגליים, שתי ידיים, הדברים הרגילים. אפילו אפילו - האפיפיור יוחנן פאולוס השני, המנוח. (הה הה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישו היה אפילו יהודי. ממזר, חוטא אבל יהודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפילפול שהעלית, למרות שאני מניח כי הוא מקובל מאד בחוגים העוסקים בכך, נראה לי עקום ומיותר לחלוטין. אכילת בשר אדם כרוכה בהכרח באחת משלוש האופציות: 1. חיתוך מן החי. 2. רצח. 3. אכילת בשר נבלה (וכפועל יוצא גם מגע עם טומאה). את שלושתן התורה אוסרת במפורש (פרט למקרים שבהם האדם עמלקי או פושע שדינו מוות, שאז האופציה השניה מותרת, ומן הסתם גם אכילתו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי. צודק. מחק את המשפט של גודל העונש. העניין הוא שאין איסור מפורש. ''אסור לאכול בני אדם'' כמו ש''אסור לאכול חיות טמאות''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הידוע לי, אין רשימה מלאה של כל החיות הטמאות שאסורות במאכל. יש קריטריונים, ולגבי כל חיה שאינה עומדת בהם, היהודים כבר מצופים להבין לבד (או עם קצת עזרה מחברים, במידת הצורך) שאין לאוכלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם ובהמה אינם נמצאים באותה המדרגה. אם מצאו לנכון בפרשתנו האחרונה לציין ארבע דוגמאות (אם אני זוכרת נכון - ארנבת, גמל, שפן וחזיר), ודאי שיכלו להוסיף את האדם - שנמצא בקטגוריה אחרת לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמאות הן של בעלי חיים שמפריסים פרסה אך לא מעלים גרה, או להיפך. אלו שחסרים את שני הסימנים לא נמנו כלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התורה קמצנית במילים ומבקשת שנבין דבר מתוך דבר. כפי שאין איסור על אב לשכב עם ביתו, אך יש איסור על אדם לשכב עם נכדתו, ויש איסור על אדם לשכב עם אשה ובתה. אדם, גם אם הוא ילדים נוצרים, אינו מעלה גירה (אפילו אם הוא לועז מסטיק), אינו מפריס פרסה, ואינו שוסע שסע. צריך את כל שלושת התנאים ולאדם אין אפילו אחד מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החמור, למשל, לא צוין במפורש (כמדומני), למרות היותו בהמה שכיחה ביותר בסביבתו של העברי התנ"כי. גם הכלב לא. אף על פי כן, ברור למדי מה מעמדם כמרכיב דיאטטי, מתוקף הקריטריון הכללי הנ"ל 1. אם כל הדרכים הטכניות שיכולות להוביל לאכילת אדם אסורות מתוקף ציוויים אחרים (כמו "לא תרצח"), הרי שגם אילו היתה התורה מציינת במפורש כי אין לה התנגדות לדבר, זה עדיין היה בלתי קביל עפ"י חוקיה. 1 התורה מדגישה את איסור אכילתן של חיות המקיימות את אחד הקריטריונים, אך לא את משנהו, כדי למנוע אי הבנות. לגבי אלו שלא עומדות באף אחד מהתנאים, ההנחה היא כי ברור בעליל שאין לאוכלן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |