 |
החמור, למשל, לא צוין במפורש (כמדומני), למרות היותו בהמה שכיחה ביותר בסביבתו של העברי התנ"כי. גם הכלב לא. אף על פי כן, ברור למדי מה מעמדם כמרכיב דיאטטי, מתוקף הקריטריון הכללי הנ"ל 1. אם כל הדרכים הטכניות שיכולות להוביל לאכילת אדם אסורות מתוקף ציוויים אחרים (כמו "לא תרצח"), הרי שגם אילו היתה התורה מציינת במפורש כי אין לה התנגדות לדבר, זה עדיין היה בלתי קביל עפ"י חוקיה.
1 התורה מדגישה את איסור אכילתן של חיות המקיימות את אחד הקריטריונים, אך לא את משנהו, כדי למנוע אי הבנות. לגבי אלו שלא עומדות באף אחד מהתנאים, ההנחה היא כי ברור בעליל שאין לאוכלן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש