בתשובה לעמי הררי, 07/10/99 2:56
קצת על גנטיקה ופסיכולוגיה טפלה 289
דובי קננגיסר • בתשובה לעמי הררי יום ה', 7/10/1999, 23:43
אענה רק לנושא הכוחות האבולוציוניים, ואשאיר את נושאי הרפואה האלטרנטיבית לטל, מושא תגובתך המקורי:

אני תוהה כיצד ניתן להגיד כיום, לאחר שטענתו של דוקינס ("הגן האנוכי") הפכה לנחלת הכלל, כי אחד הכוחות באבולוציה דוחף לריבוי הגיוון הגנטי בקרב אוכלוסיה. הגנים אינם חוזים מראש את תהפוכות העתיד, והגן של אינדיבידואל אחד אינו מעוניין במיוחד בהמשכיותו של הגן של האינדיבידואל האחר, אלא אם הדבר יתרום לקיומו של הגן הראשון. (הכל נאמר, כמובן, בהאנשה - הגן "לא מעוניין" משמעו כי גן כזה לאו דווקא ישרוד היטב).
אינני מבין איזה מנגנון אבולוציוני עשוי לעודד גיוון גנטי רחב - שהרי הברירה הטבעית יכולה אך ורק לגרוע מבין הקיים, לא להוסיף גיוון למערכת קיימת - את הגיוון יוצר הכוח המקרי של המוטציות, שהן דווקא הכוח הלא-יצירתי בתהליך האבולוציוני.
מנגנון שיעדיף גיוון בינוני, או גדול, או קטן, הוא חסר משמעות - מה שחשוב הוא התוצר של הגיוון. אם מין בעל גיוון גנטי קטן יהיה מתאים לסביבה שלו לאורך זמן - הוא ישרוד גם ככה. אם מין בעל גיוון גנטי גדול יתקל בקשיים שאף מוטציה לא תעמוד בפניהם - כל הגיוון שבעולם לא יעזור להם.

אשמח אם תוכל להסביר לי את המנגנון שאתה מתאר.
קצת על גנטיקה ועל גיוון גנטי 133034
אורן חסון • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 2/3/2003, 10:16
דובי קנגיסר הנכבד, בדיון בינך לבין עמי הררי, האמת היא ככל הנראה אי שם באמצע. אתה צודק בכך שהאבולוציה עובדת על גנים ולא על אוכלוסיות (וריצ'ארד דוקינס מתאר גישה זו היטב בספרו 'הגן האנוכי'). אלא שאנחנו יכולים לתאר לעצמנו אלל (מופע אחד של גן) שיוצר, למשל, רבייה אל-מינית (שיבוט - שקיים באורגניזמים רבים, ואפילו במין אחד של לטאות חסרות זכרים), שבה השונות הגנטית היא אפסית, לעומת אלל (מופע אחר של הגן) היוצר רבייה מינית (זריקת מחצית הגנים על-ידי הנקבה, תמורת השלמתה מאת זכר כלשהו). בתנאים אקולוגיים קבועים, שונות גנטית יכולה להיות יתרון דווקא (מי שהצליח קודם, יש לו סיכוי טוב להצליח גם אחר-כך), והאלל המבטיח שונות מינימלית ישאיר אחריו יותר צאצאים חיים ומתרבים מאשר אלל שייצור שונות גנטית בצאצאים (רבייה מינית), שמרבית הצאצאים לא יתאימו לסביבה שלא השתנתה. לעומת זאת, כאשר הסביבה משתנה או צפויה להשתנות, שונות גנטית יכולה להבטיח טוב יותר את השרדות האלל היוצר שונות. אם כן, אמנם נקודת המבט של הגן הבודד היא הקובעת, ולא זו של האוכלוסיה (שלפיה הסביר הררי את קיום השונות הגנטית), אלא שגם מנקודת מבט זו אפשר לראות את המקום של השונות הגנטית באבולוציה, שככל הנראה הוא אחד הגורמים החשובים באבולוציה של הרביה המינית.
נקודה קטנה נוספת, האורים ותומים של הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, שמצטט מר הררי, "מבוסס כולו על סטטיסטיקות רחבות היקף בנוגע לסימפטומים המאפינים כל הפרעה פסיכולוגית/פסיכיאטרית" כלשונו של הררי. כאן בדיוק לוקים הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה בחסר, שכן חסר להם בסיס תאורטי ממשי, שחורג מתחום הקורלציות (וקורלציות אינן יכולות, כלשעצמן, לספק הסברים, אלא רק מגמות). את זה צריך יש לחפש בתחום הביולוגי, כפי שעושה הפסיכולוגיה האבולוציונית.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות