בתשובה לרועי, 18/07/01 11:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בבתי הספר התיכוניים, לומדים התלמידים על ההסטוריה של העם היהודי והתנועה הציונית במאה השנים האחרונות. לאורך ההסטוריה, מגלים התלמידים, נערכו פרעות ללא סוף ביהודים. אם מדובר בפרעות בקישינב, או בליל הבדולח, או במאורעות תרפ''א ותרפ''ט - כולם ללא יוצא מן הכלל תוכננו עד הפרט האחרון, בדיוק רב ובאכזריות לשמה. בכל אחד מהמקרים האלו, חיכו הפורעים לשעת כושר, לעילה שתצדיק את מעשיהם. כפי שכבר גילינו, עליית שרון להר הבית לא הייתה הסיבה לפרוץ האינתיפאדה, אלא רק העילה, התירוץ. כך גם במגזר הערבי-ישראלי - הכל היה מתוכנן מראש. הכפרים הערבים היו ועדיין הינם מוצפים בחברי התנועות האיסלאמיות מהגדה שמטפטפים רעל לאוזניהם של הצעירים הישראלים. כבר באוקטובר ניתן היה לומר שהמהומות אינן אירוע ספונטני. הערבים חיכו אך ורק לעילה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מצויין, התגובה שלך מכילה את הפרדוקס הגדול. אתה כתבת כי בציבור הערבי ישנם כאלו ש''מטפטפים רעל'' לאוזני הצעירים. מה שאומר שאין כאן עוינות מושרשת אלא יד מכוונת של זרם פוליטי. הבעיה כמובן היא שקל יותר להסית לאלימות ולפנות ליצרים הקמאים של האדם מאשר להטיף לשלום, בעיקר בחברה הערבית שבנויה (ואיני מכחיש זאת) על פולחן הכוח. אתה כמובן שוכח בנקודות אחרות לעשות את ההפרדה וכותב ''הערבים'', אך, לו רק היית עקבי יותר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סלח לי, אבל איני מוצא לא פרדוכס, לא חוסר עקביות ולא נעלים. בודאי שיש יד מכוונת של זרם פוליטי - טענתי אחרת? גם את המילה "ערבים" כתבתי באופן מודע לחלוטין, לא הייתי על פטריות הזייה כמו כותב התגובה הראשון. אולי תסביר ותדגים במקום לדבר לא לעניין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה. בתגובה המקורית כתבת כי "הכפרים הערבים היו ועדיין הינם מוצפים בחברי התנועות האיסלמיות מהגדה שמטפטפים רעל לאוזניהם של הצעירים הישראלים", ובמשפט הבא אתה אומר כי "הערבים חיכו אך ורק לעילה" כלומר, במשפט הראשון הפרדת בין המסיתים לאוכלוסיה ובמשפט השני הכללת את שתי הקבוצות. זהו הפרדוקס, וזה חוסר העקביות. אם נקבל את המשפט הראשון שלך הרי שמדובר באוכלוסיה אדישה למצב, שקבוצות מסיתים מנצלים את מעמדה הכלכלי (רמז, מי לא דאג לשיפור מצבה של האוכלוסיה הערבית בישראל ושמר על ממשל צבאי עד ממשלת אשכול, כלומר, עזר לשמר את האיבה? תשובה – דוד בן גוריון), כמו שקורה בכל מקום – מואדי סליב ועד ברדפורד שבבריטניה. אם נקבל את המשפט השני שלך הרי שהאלימות והשנאה מושרשת בערבים באשר הם ומה שנותר לנו זה להתחמש מכף רגל ועד ראש ולחיות את רוח מצדה – כי תמיד יהיו עלינו לכלותינו. אם לא הערבים אז הנוצרים (מתחילת תגובתך המקורית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשבוחות על יכולתך היחודית להבין את מה שאתה רוצה מדברי. אני לא זוכר שכתבתי דברים כאלו. למעשה, אני לא זוכר שדברים כאלו עברו אפילו את ביקורת הדרכונים במוח שלי. כמה פרפראזות אפשר באמת לעשות לדברים שבן אדם אומר? נראה שאינסוף. ערן, אתה לא רציני. ההפרדה בין המסיתים לאוכלוסיה היא אכן נושא שנגעתי בו בתגובתי, ונושא שאני מאמין בו לחלוטין - לאוכלוסיה הערבית המבוססת בישראל אין בד"כ כל אינטרס לפגוע ביהודים, במיוחד מכיוון שהמדינה היהודית היטיבה עימם פי כמה וכמה מאשר איך שמדינה מוסלמית הייתה עושה. הבעיה נמצאת כיום בעיקר בקרב הצעירים שבערביי ישראל - צעירים המושפעים מחוגים לאומניים שונים ומשונים (ראה: תנועות איסלאמיות). לצעירים אלו, חסרי רכוש בד"כ, אין מה להפסיד ממאבק עם המדינה. הם משולהבים בקלות ומוסתים השכם וערב ע"י גורמים חיצוניים. האם מכאן אתה מבין שללא ההסתה הזו לא קיימת פעילות לאומנית לאומית פלשתינאית בקרבם? יש לך יכולת הסקת מסקנות פגומה, אם כך. גם בלי הגורמים החיצוניים הנ"ל, הייתה קיימת ההתנגדות בקרב הצעירים. הגורמים החיצוניים עוזרים בסה"כ ללבות את האש. ואיך בדיוק קישרת בין הניתוח הזה למצב בכפרים בארץ לבין העובדה שהערבים (קיצרתי מ"ערביי ישראל", התגובה עסקה בהם מלכתחילה, אני חושב שהבנת את זה לבד) חיפשו עילה, בדיוק כמו אחיהם הפלשתינאים? מה עכשיו? (מקפל שרוולים ומשנס מותניים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבאתי ציטוט מדבריך, בו אתה טענת כי בכפרים ישנה קבוצה מסויימת ש"מטפטפת רעל" לאוזני אנשים. כלומר, הערבים מתחלקים לשתי קבוצות (ואולי שלוש, אולי אפילו יש מחנה שלום, ע"ע אמיל חביבי המנוח, אבל נרד מזה בינתיים). מטפטפי הרעל, ומטופטפי הרעל. בהמשך, הערבים הופכים אצלך לקבוצה אחת ש"רק מחכה להזדמנות". יתרה מזאת, בתגובתך לעיל אתה בתחילה מסביר כי לחלק מהאוכלוסיה (אתה קורא לה "המבוססת") אין אינטרס לעימות בעוד לחלק אחר יש, ושלוש שורות מאוחר יותר אתה שוב כותב כי "הערבים חיפשו עילה". כלומר, שוב הכללת לאחר שהפרדת. זוהי הסתירה בדבריך. שאלת הקישור? (וכאן אני מתכוון להפליג) לו רצתה מדינת ישראל (או, ליתר דיוק, פוליטיקאים מסויימים) למנוע את ההקצנה של ערביי ישראל היה עליה להקים מנגנונים שיחזקו את המחוייבות של ערביי ישראל למדינת ישראל. ממשל צבאי במשך 17 שנה לא תרם לזה, ההזנחה לא תרמה לזה. בקיצור, טופח (בשיתוף פעולה עקיף כמובן עם גורמים מקבילים בציבוריות הערבית-ישראלית) מיעוט לאומי עני שהוא קרקע גידול מצויינת בכל מקום ללאומנות. כיצד היה ניתן למנוע זאת? לא בהכרח היה צריך להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה אבל החשיבות והמרכזיות של הדת בישראל לא תורמת לעניין, העובדה שעדיין לא נמצא פתרון בצורת גיוס לצבא או לשירות לאומי אחר, שמשמש לאפלייה סמוייה בקבלה לעבודה למשל. לכן (וכאן אני חוזר לתגובתך), אין ספק שתמיד ימצאו כאלו שלא מרוצים מהמצב, גם לגרמנים היה את חוליית באדר-מיינהוף. אבל לו הייתה דאגה מראש שלא להכין את המצע החברתי שעליו תקום לאומנות פלשתינית, סביר להניח שלא היינו מגיעים למצב שבו אנו נמצאים היום. ומי שחש בסבטקס בנושא אחר לגמרי במשפט האחרון, צודק לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, עכשיו אתה ואני הבנו יחד למה התכוונת. באומנות הכתיבה, קיים סגנון נפוץ למדי של שימוש בכינויים לפרט או פרטים שכבר הזכרת את שמם. "פלוני אדם נחמד. הוא סידר לי ג'וב" שווה ערך ל"פלוני אדם נחמד. פלוני סידר לי ג'וב". הרעיון הכללי הוא חיסכון במקום וגיוון מסויים. אחרי שהבהרתי על מי אני מדבר (הסברתי שהאוכלוסיה המבוגרת והמבוססת לוקחת חלק קטן יותר בפעילות, אשר מנוהלת ע"י צעירים מוסתים), זנחתי את הכינוי "צעירים ערביים-ישראלים לא מבוססים מוסתים" לטובת כינוי קצר יותר, "ערבים", לרווחת הקוראים ובהסתמך על העובדה שהקוראים היקרים מסוגלים להקיש לוגית שכוונתי במילה "ערבים" הייתה ל"צעירים ערבים-ישראלים לא מבוססים מוסתים". נראה שדוקא אתה התעקשת, תוך התעלמות מנושא ההודעה ועיקרה, לדבוק בתפל ולהאשים אותי בסתירות פרדוקסליות. ובכן, אני שמח שהצלחתי להבין את טענותיך ומקווה שאף הצלחתי להסביר לך את גישתי המסובכת לחיבור והבעה עברית. כעת, אולי תתייחס לנושא ההודעה שלי - העילה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עילה? אין לי מחלוקת בנושא העילה, יש לי מחלוקת בנושא הסינטקטי, לא היה ברור לי (ויתכן שגם לאחרים) למי התכוונת באמירה "ערבים" בסוף תגובתך. לו היית כותב "הצעירים המוסתים" לא הייתי שוגה בהבנת כוונתך, וחושב שיש בה משום חוסר הבחנה או תרגיל רטורי או התלהמות שמאפיינת הכללות בדרך-כלל. אני משתדל (גם אם לא מצליח תמיד) למקד את כוונתי ולברור את מילותי בקפידה כדי למנוע אי-הבנות שכאלה. ראה מקרה דוב אנשלוביץ והציטוט מ-Ynet ערב סיום שיחות קמפ-דיויד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והאם בשל כך יש זכות לירות בערבים גם אם הנושא אורגן בעוד מועד? כמו שאתה רואה אני לא תוקף שום צד בניפרד אלא את כל הצדדים המעורבים. ובעיקר את המדינה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך תנועות איסלאמיות כדי לטפטף רעל. היום קיבלנו פקס מדובר צה"ל (אני מציין את זה כי לא שמעתי על כך ממקור אחר - והדבר טעון בדיקה), על פיו הרשות פרסמה ספר תיירות רשמי (או משהו כזה. אין לי את הפקס מולי, וההודעה עוד לא מופיעה באתר דו"צ. אגב, באתר יש לינק שמאפשר לך להפוך את אתר דו"צ לאתר הבית שלך! אני תוהה כמה אנשים ניצלו את האפשרות הזהו...), שניתן לתלמידי בתי הספר, ובו, הפלא ופלא - אין שום איזכור לקיומה של מדינת ישראל, למרות הטיולים הנרחבים שמוצאים ברחבי "פלסטינה"... לא שזה חדש או משהו. סתם דוגמא עכשיווית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |