בתשובה לליאור חיימוביץ', 18/07/01 16:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבאתי ציטוט מדבריך, בו אתה טענת כי בכפרים ישנה קבוצה מסויימת ש"מטפטפת רעל" לאוזני אנשים. כלומר, הערבים מתחלקים לשתי קבוצות (ואולי שלוש, אולי אפילו יש מחנה שלום, ע"ע אמיל חביבי המנוח, אבל נרד מזה בינתיים). מטפטפי הרעל, ומטופטפי הרעל. בהמשך, הערבים הופכים אצלך לקבוצה אחת ש"רק מחכה להזדמנות". יתרה מזאת, בתגובתך לעיל אתה בתחילה מסביר כי לחלק מהאוכלוסיה (אתה קורא לה "המבוססת") אין אינטרס לעימות בעוד לחלק אחר יש, ושלוש שורות מאוחר יותר אתה שוב כותב כי "הערבים חיפשו עילה". כלומר, שוב הכללת לאחר שהפרדת. זוהי הסתירה בדבריך. שאלת הקישור? (וכאן אני מתכוון להפליג) לו רצתה מדינת ישראל (או, ליתר דיוק, פוליטיקאים מסויימים) למנוע את ההקצנה של ערביי ישראל היה עליה להקים מנגנונים שיחזקו את המחוייבות של ערביי ישראל למדינת ישראל. ממשל צבאי במשך 17 שנה לא תרם לזה, ההזנחה לא תרמה לזה. בקיצור, טופח (בשיתוף פעולה עקיף כמובן עם גורמים מקבילים בציבוריות הערבית-ישראלית) מיעוט לאומי עני שהוא קרקע גידול מצויינת בכל מקום ללאומנות. כיצד היה ניתן למנוע זאת? לא בהכרח היה צריך להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה אבל החשיבות והמרכזיות של הדת בישראל לא תורמת לעניין, העובדה שעדיין לא נמצא פתרון בצורת גיוס לצבא או לשירות לאומי אחר, שמשמש לאפלייה סמוייה בקבלה לעבודה למשל. לכן (וכאן אני חוזר לתגובתך), אין ספק שתמיד ימצאו כאלו שלא מרוצים מהמצב, גם לגרמנים היה את חוליית באדר-מיינהוף. אבל לו הייתה דאגה מראש שלא להכין את המצע החברתי שעליו תקום לאומנות פלשתינית, סביר להניח שלא היינו מגיעים למצב שבו אנו נמצאים היום. ומי שחש בסבטקס בנושא אחר לגמרי במשפט האחרון, צודק לחלוטין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
או, עכשיו אתה ואני הבנו יחד למה התכוונת. באומנות הכתיבה, קיים סגנון נפוץ למדי של שימוש בכינויים לפרט או פרטים שכבר הזכרת את שמם. "פלוני אדם נחמד. הוא סידר לי ג'וב" שווה ערך ל"פלוני אדם נחמד. פלוני סידר לי ג'וב". הרעיון הכללי הוא חיסכון במקום וגיוון מסויים. אחרי שהבהרתי על מי אני מדבר (הסברתי שהאוכלוסיה המבוגרת והמבוססת לוקחת חלק קטן יותר בפעילות, אשר מנוהלת ע"י צעירים מוסתים), זנחתי את הכינוי "צעירים ערביים-ישראלים לא מבוססים מוסתים" לטובת כינוי קצר יותר, "ערבים", לרווחת הקוראים ובהסתמך על העובדה שהקוראים היקרים מסוגלים להקיש לוגית שכוונתי במילה "ערבים" הייתה ל"צעירים ערבים-ישראלים לא מבוססים מוסתים". נראה שדוקא אתה התעקשת, תוך התעלמות מנושא ההודעה ועיקרה, לדבוק בתפל ולהאשים אותי בסתירות פרדוקסליות. ובכן, אני שמח שהצלחתי להבין את טענותיך ומקווה שאף הצלחתי להסביר לך את גישתי המסובכת לחיבור והבעה עברית. כעת, אולי תתייחס לנושא ההודעה שלי - העילה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עילה? אין לי מחלוקת בנושא העילה, יש לי מחלוקת בנושא הסינטקטי, לא היה ברור לי (ויתכן שגם לאחרים) למי התכוונת באמירה "ערבים" בסוף תגובתך. לו היית כותב "הצעירים המוסתים" לא הייתי שוגה בהבנת כוונתך, וחושב שיש בה משום חוסר הבחנה או תרגיל רטורי או התלהמות שמאפיינת הכללות בדרך-כלל. אני משתדל (גם אם לא מצליח תמיד) למקד את כוונתי ולברור את מילותי בקפידה כדי למנוע אי-הבנות שכאלה. ראה מקרה דוב אנשלוביץ והציטוט מ-Ynet ערב סיום שיחות קמפ-דיויד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |