 |
האמת שאפילו הדוגמא המובאת בכותרת המאמר לא מחזיקה מים. מחקר שהתפרסם באחד הגיליונות האחרונים של 'מערכות' מראה שלשאהידים פרופיל נפשי שונה בתכלית מזה של מתאבדים. מדובר בצעירים משכילים, אופטימיים, אוהבי-חיים, שאינם מונעים ע"י יאוש. מכתביהם האחרונים אינם עוסקים בתיאורים אפלים של העבר, אלא בתיאור העתיד המצפה למשפחתם ולאומתם. במאמר נמצא דמיון מובהק בין הפרופיל הנפשי של שאהידים לזה של טייסי קאמיקזי במלח"ע השניה. אלה גם אלה אינם רוצים למות, אלא להבטיח את טובת יקיריהם.
לכן כנראה מושם דגש כה מרכזי בכתבי אל-קאעידה על הבחירה בפיגועי התאבדות כאמצעי החסכוני ביותר בחיי-אדם להשגת מטרותיהם. ההתנגדות לפיגועי ההתאבדות צריכה להתנהל במישור המוסרי (קדושת החיים) ובמישור הטכנולוגי (גילוי ונטרול מתאבדים) ולא בשיטות המשמשות לטיפול באנשים דכאוניים.
לסיכום, כותבת המאמר מכלילה מספר אוכלוסיות נבדלות תחת הכותרת השגויה 'מתאבדים':
א. תאים ביצור רב-תאי המושמדים בהוראה חיצונית, לטובת היצור כולו.
ב. בע"ח המוצאים את מותם בעקבות התנהגות המוכתבת להם באופן תורשתי - סלמונים, עכבישי זאב, נקבות התמנון, זכרי גמל שלמה.
ג. בע"ח המתפגרים על החוף בעקבות הרג בלתי מכוון (אך ידוע מראש) ע"י האדם - לוויתנים ודולפינים אחרי הפעלת סונאר אקטיבי, קורמורנים אחרי דליפות נפט, דגים ורכיכות אחרי הזרמת שפכים.
ד. אנשים הבוחרים להקריב את חייהם לטובת ערכים נעלים יותר (המתים על קידוש השם, קאמיקזי, שאהידים).
ה. אנשים הסבורים שאבד הטעם לחייהם ומעדיפים למות מאשר להוסיף לסבול את החיים.
רק האוכלוסיה החמישית ראויה לתואר 'מתאבדים'. ניתן לטפל בה באמצעים פסיכולוגיים ותרופתיים נגד דיכאון. האוכלוסיה הרביעית אינה דכאונית, אם כי טיפול קוגניטיבי או התנהגותי עשוי בחלק מן המקרים לסייע גם לה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש