בתשובה ליובל רבינוביץ, 16/07/01 10:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא נראה לי שהמילה זין במשמעותה הגסה קיימת כל כך הרבה זמן. הרי זין שימש עד לא מזמן כ"נשק", וזה לא הפריע לאיש. למיטב ידיעתי, האטימולוגיה היא כזו: מילת הסלנג הראשונה הייתה גזר. עד שזו הפכה גסה מידי, אז עשו שיכול אותיות, והפכו את זה לזרג. מכאן, כמובן, הדרך קצרה לשימוש באות ז' לבדה עד למצב המביך של ימינו. אני אישית אוהב להקביל את התהליך הזה לכתיבה שמו של אלוהים - מהשם המפורש, לאות י', שנעשתה קדושה, אז עברו ל-ה', וגם היא נעשתה קדושה, אז היום כותבים ד'. לאט לאט נעבור על כל ה-א"ב. אני כולי תקווה שכשיגמרו האותיות, לא יוכלו יותר לדבר על אלוהים, ונפטר מהצרה הזו. (: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ולראיה: למרות הזלזול המופגן בתהליך ההוליפיקציה (אם אין מלה כזאת אז ראוי שתהיה) של עוד ועוד אותיות שמסמלות את שמו עלי אדמות של האלוהים, גם אתה נמנעת מכתיבת השם המקורי שלו, יהוה, והעדפת להתייחס אליו רק בתור "השם המפורש". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך קבע אני כותב והוגה את השם בחופשיות. כאן, מכיוון שאני מודע לכך שהדבר מפריע לחלק מהקוראים, אני מעדיף להמנע מכך, כשאין צורך משמעותי. התחשבות, אתה יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התהליך שתארת אתה הוא אכן זה שעברה המילה (תרתי משמע), ומקורו בבית הספר מקוה-ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו, כשראשי שב"כ התחלפו בקצב מסחרר, הפתרון שנמצא היה דווקא לפרסם את שמו של ראש השירות. חבל, כי אני דווקא הצעתי שאחרי פרישתו של ת', יחליף אותו שטרודל (@). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זין;זון במצרית קדומה משמעותו חץ. זין;זוית בעברית קדומה משמעותו גם כן חץ. תזית בברברית משמעותו להב הסכין או החרב. מכאן אפשר גם להסיק על שם האמזונות (המזוינות) הנשים הלוחמות אולי, וגם אולי על שמו של הפילוסוף זנון ופארדוקס החץ שלו ששמו מתאים מדי לשמו של הפארדוקס הקרוי על שמו (זנון ופארדוקס הזון). אבל אפשר גם להסיק על כך שהמילה כלי נשק, להב או חץ, מהר מאוד הפכה גם למילה נרדפת לכלי של הגבר. גם חמוש וגם בעל צורת חץ הנשלח ל"היתקע" במטרה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |