בתשובה לחזי, 24/02/05 22:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מדברייך מתקבל הרושם שגילית את המרשם להורות - כל מה שצריך הוא לאהוב את הילד, להקשיב לו ולהתעניין בו, והכל יעבוד. כל הכבוד! דורות של הורים כושלים מצדיעים לך. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אבל קשה לי להחליט אם התכוונת ברצינות או בסרקאזם. נא להסביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהוא בד"כ מתכוון בסרקאזם, קל וחומר הפעם. אבל לי כבר יש ילדים גדולים וכבר *יישמתי* את נוסחת הפלא - וזה אכן עובד, עובדה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 282161 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם זה וגם זה - אם ה"מרשם" שלך באמת נכון, באמת כל הכבוד. אם הוא שגוי (ימים יגידו), ראה זאת כסרקזם. אני מודה שאישית אני חושד שהוא שגוי, שכן אולי יש ילדים שדווקא היעדר משמעת יגרום להם לפרוק עול, ואולי יש ילדים שיש להם בעיות שגם אהבה לא מסוגלת לפתור, וכנראה אין נוסחת פלא שנכונה לכל מצב ולכל ילד. למה לראות כל הודעה בתור "רצינות או סרקזם"? העולם אינו בינרי, אבל תשובות מורכבות מקשות על אנשים שטחיים להתמודד עם המציאות. (תגובה 282551) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה רציני או סרקסטי? הביקורת שחזי העביר על דפוסי הורות שגורים בחברה המערבית מדויקת מאוד לטעמי 1. אגב, הכי אני אוהבת את אלה שמנסים לחנך תינוקות ל"פרטיות ועצמאות". אבל כמובן שהדרך רחוקה מאוד מביקורת זו ועד הקביעה שלו "לדעתי פשוט רוב האנשים לא מתאימים להיות הורים". 1 שהרי תינוקות לא צריכים פרטיות ולא עצמאות, הם צריכים קשר חם עם מבוגר. דא עקא, שהמבוגרים הם שזקוקים 2 לפרטיותם שנגזלה ולבידול מהילד, ורק משליכים עליו את צרכיהם שלהם. 2 קורה לכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטח סרקסטי. אלה לא היו עצות כלל וכלל, אלא דעתי בסוגייה, ואותה אני משתדלת ליישם בפרקטיקה. עד עכשיו זה עובד. אבל אם יש לך השגות, אל תתבייש - אנחנו פה בשביל להקשיב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים הנסיון שלי הוא רק שלוש וחצי שנים יותר ממך, כשיהיה לי מספיק נסיון, אולי אוכל גם להשיג השגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, אובר חוכם - לא עושים פה תחרות "הילד של מי יותר גדול" וגם לא "מי ניגב יותר אפים מנוזלים". האם באמת אתה חולק על הערה 1 בתגובתי תגובה 283732 ? אם כן, פרט ונמק. אם לא, חדל נא לבזבז את זמן הגלישה שלי, מצרך שפעם היה זול מאוד והיום נמכר בחצאי ורבעי גרמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר הורים שרוצים לתת לתינוקות שלהם פרטיות. לגבי עצמאות, אני עדיין לא בטוח מה השלב שבו צריך ללמד את הילד להיות עצמאי, אבל אני בטוח שהיכולת להעסיק את עצמך, להתלבש בעצמך ולפתור כל מיני דברים בלי עזרה, מעבר לכך שהיא מקור לגאוה ובסיס לבניית בטחון עצמי, היא גם תהפוך מתישהו במהלך החיים לחיונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא בטוח מה השלב או באיזה גיל צריך (או כדאי) ללמד את הילד להיות עצמאי. אני כן בטוח שתינוק לא יכול ולא צריך להיות עצמאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד למה שנדמה לכמה מההורים הצעירים, המעבר בין תינוק לילד לא דומה למעבר בין גולם לפרפר. זה לא שהיצור הזה שבקושי מצליח להרים את הראש שלו יתחיל פתאום בעוד שנתיים שלוש לדבר וללכת. באותו אופן, גם המעבר בין גידול תינוק לגידול ילד אינו חד וברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על עצמאות בתפקוד יומיומי של ילדים, שהיא דבר חיובי כמובן. בעצם גם לא דיברתי על ילדים, ודאי לא בגיל שבו אפשר להתלבש לבד. כיוונתי להורים - ואני כן מכירה כמה כאלה - ששואפים להפרדה יחסית של התינוק מהם, ותולים זאת בצורך של *התינוק* בגבולות ובעצמאות ("הוא צריך להרגיע את עצמו", הוא צריך להעסיק את עצמו", "הוא צריך להיות בחדר משלו", "אסור שיתרגל להיות יותר מדי על הידיים" וכן הלאה). האבחנה שלי היא שהצורך הזה אינו של התינוק אלא של ההורים. וגם עם זה, כאמור, אין לי בעיה, רק שלא יתלו את הצורך שלהם בפסאודו-תיאוריות חינוכיות חסרות שחר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |