 |
לא דיברתי על עצמאות בתפקוד יומיומי של ילדים, שהיא דבר חיובי כמובן. בעצם גם לא דיברתי על ילדים, ודאי לא בגיל שבו אפשר להתלבש לבד.
כיוונתי להורים - ואני כן מכירה כמה כאלה - ששואפים להפרדה יחסית של התינוק מהם, ותולים זאת בצורך של *התינוק* בגבולות ובעצמאות ("הוא צריך להרגיע את עצמו", הוא צריך להעסיק את עצמו", "הוא צריך להיות בחדר משלו", "אסור שיתרגל להיות יותר מדי על הידיים" וכן הלאה). האבחנה שלי היא שהצורך הזה אינו של התינוק אלא של ההורים. וגם עם זה, כאמור, אין לי בעיה, רק שלא יתלו את הצורך שלהם בפסאודו-תיאוריות חינוכיות חסרות שחר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש