|
||||
|
||||
אני אשאיר למחברים לדון איתך בהיבטים המדויקים (מבחינה מדעית) של התאוריות של פרידמן, אולם יש לי שאלה הנשארת בגבול הספרות הפופולארית. הפעם הראשונה שקראתי את הסברו של פרידמן באשר למשבר המוניטרי בזמן השפל של 29' היתה במהלך הקורס של "המרכז הכלכלי-חברתי" המנסה לקדם מודעות לאידיאולוגיה של שוק חופשי בישראל. אני זוכר שכבר אז החומר הפתיע אותי מאוד, משום שהחלק הספציפי הזה עמד לכאורה בניגוד לשאר המבנה המסודר והעקבי יחסית של הקורס. ההסבר של פרידמן למשבר הינו טכני יחסית לשאר החומר הפופולארי שלו, אולם מתוך סבך הטיעונים קשה שלא להבחין לבסוף שלמרבה הפלא הוא מאשים את הבנק הפדרלי בכך ש-לא התערב- בזמן על מנת להגדיל את כמות הכסף, ובכך לא מנע את המפולת המוניטרית. פרידמן איננו מאשים את הבנק בהוצאה של כסף מהמערכת, אלא בכך שלא תמך ברמת מינימום של מה שהוא מכנה (בהגדרה שונה של "כסף" מזו של רוב הכלכלנים) "monetary aggregates". ההאשמה היא בחוסר התערבות מספקת של המוסד הלאומי הקרוי "הבנק הפדרלי", לא בעודף התערבות ממשלתית. |
|
||||
|
||||
פרידמן טוען מס' דברים בניתוחו, וכולם נגד המעורבות הבנקאית הפדרלית שיצרה את המשבר ונגד הממשל שהעמיק והאריך אותו. ההתקפה שלו על השגיאות של הבנק הפדרלי לא נועדו כדי לבקש מעורבות גדולה יותר של בנק זה (זו כבר הפרשנות שלך) אלא כדי להצביע מדוע יצירת הגוף של הבנק הפדרלי היתה שגויה ולא הכרחית מלכתחילה, והובילה כמעט בהכרח למפולת. |
|
||||
|
||||
אולי יש עוד איזה פרידמן אחד שעוסק בכלכלה מוניטרית. הנה מה שמצאתי בחיפוש הראשון בגוגל על פרידמן והפד, מתוך ראיון 1 מהשנים האחרונות: QUESTION: What happened during the Depression? כשפרידמן אומר שמדיניות הפד "הובילה" לקריסת בנקים הוא מדבר על כך (לפחות לי היה ברור מקריאת ספריו) שהפד לא הזרים מספיק כסף על מנת לעצור את שרשרת ההתמוטטויות כבר בהתחלה.MILTON FRIEDMAN: We have to distinguish what we mean when we talk about the Great Depression. What you had was that in 1929 the United States was in a boom. It hit a relative high point. And the stock market crashed in October 1929. But that was not the cause of what caused the Great Depression. It was, in my opinion, a very minor element of it. What happened was that from 1929 to 1933 you had a major contraction which, in my opinion, was caused primarily by the failure of the Federal Reserve System, to follow the course of action for which it was set up. It was set up to prevent exactly what happened from 1929 to 1933. But instead of preventing it, they facilitated it. The Depression, I may say, which started in 1929 was rather mild from 1929 to 1930. And, indeed, in my opinion would have been over in 1931 at the latest had it not been that the Federal Reserve followed a policy which led to bank failures, widespread bank failures, and led to a reduction in the quantity of money. What happened was that for every $100 of money, by which I mean the cash that people keep in their pockets, and the deposits they have in the bank, for every $100 of money that there was in 1929, by 1933 there was only $67. The Federal Reserve allowed the quantity of money to decline by a third. While, at all times, it had the possibilities and the power of preventing that from happening. כהערת אגב, גם ההערה של פרידמן באשר לצניחה בכמות הכסף (מה שהוא מכנה "The Great Contraction") הינה שנויה מאוד במחלוקת. פרידמן מודד כסף בצורה שונה ממה שמקובל בכלכלה, ובאופן שלא פשוט להבין האם המשבר וההאטה הכלכלית הגדולה היא הגורם לירידה בכמות הנמדדת של הכסף, או להפך. כעת, אתה רוצה אולי לפרט מעט יותר? כי אני עדיין לא מבין איך הפרידמן שאני קראתי מתיישב עם מה שאתה כותב. אה, ואם כבר אני כותב. לא הבנתי איך נקודה מספר 5 שלך קשורה למשהו. המשברים הובאו ע"י המחברים כהדגמה ליכולת משקיעים גדולים להתמודד עימם, אז מה זה משנה מה מקור המשברים הללו? 1 |
|
||||
|
||||
כשמדובר על הבנק המרכזי, מה ההבדל בין "להזרים כסף" לבין "להדפיס כסף"? האם הפעולה הראשונה לא גורמת לירידה בערך הכסף? |
|
||||
|
||||
לא מדובר על הדפסת כסף במובן הנאיבי של לחלק את מספר השטרות במספר הביצים ולהגיע לערך הכסף. הבנק הפדרלי שלט על היצע הכסף במספר דרכים: 1. קביעת יחס הרזרבות של בנקים - היחס בין סך ההשקעות וההלוואות שנותן הבנק לבין הרזרבה השמורה עבור הבנק בבנק הפדרלי (ובה לא נוגעים). שינוי הרזרבה משנה את כמות הכסף הנזיל. 2. ה Discout Rate - הריבית בה מלווים הבנקים רזרבות מהבנק הפדרלי. והחשוב ביותר, 3: מה שקרוי "פעולות שוק", קניה ומכירה של אגרות ממשלתיות. אם הפד רוצה להגדיל את היצע הכסף הוא קונה אגרות בשוק. אם נניח שהפד קנה במליון דולר, הרי שמליון דולר נוספים לחשבון הרזרבה של הבנק של הסוחר שמכר את האגרות, ובמקביל הבנק מזכה במליון דולר את חשבון הסוחר. הפעולה הזו משפיעה הרבה יותר מסך מליון הדולר שהועברו, מכיוון שעבור מליון דולר ברזרבות יכול הבנק של הסוחר להרחיב את הפעילות המוניטרית (או בעברית: לייצר קרדיט יש מאין) בסכום גדול בהרבה, בהתאם ליחס הרזרבה. המדיניות המוניטרית (אשר תפקיד הפד הוא להוציא אותה לפועל) אכן משפיעה על האינפלציה (למעשה זו אחת ממטרותיה החשובות), אולם כאמור, לא בצורה פשוטה כל כך לחישוב כמו בחלוקה של מספר שטרות למספר מוצרים. עד כדי כך לא פשוטה לחישוב, שמילטון פרידמן ואנה שוורץ גורסים כי בשנות העשרים לא היתה אינפלציה (למרות המדיניות המרחיבה של הפד - Discount Rate נמוך מהריבית בשוק), בעוד שאחרים מהאסכולה האוסטרית טוענים כי הפד גרם לאינפלציה מונטרית (המחירים היו דווקא קבועים יחסית - חיזוק לתזה של פרידמן ושוורץ) ולבועה ספקולטיבית בשנות העשרים בשל המדיניות המרחיבה שלו. |
|
||||
|
||||
הבאת שוב את החלק שאני מכיר, אבל אין דבר בקיטוע זה המראה שפרידמן מבקש יותר מעורבות של הפד. הוא מצביע על הבעייתיות בהתנהלות הפד במהלך המשבר, ובכך מראה כמה גוף זה יכול לגרום נזק. והקונטקסט שבו הוא אומר זאת בספרו הוא בהשוואה למשבר של 1908, שם לא היה פד - והמשבר נפתר במהירות רבה יותר ע"י מס' מהלכים עצמאיים של המערכת הבנקאית. ב 29, היה פד שהיה אמור כביכול לסדר את העניינים טוב יותר, אבל בפועל הרע אותם. זה בהחלט הפרידמן עליו אני מדבר, תודה. נקודה מס' 5 פשוט אומרת שכשיש לך משברים בשוק רגולטורי, אתה לא יכול להאשים התנהגות של משקיעים פרטיים, מאחר ולא הם מכוונים את השוק. זהו עוד טיעון שטחי. להזכירך, סעיף ד' ב"מאמר" מציג מדינות ושנים ספציפיות, ברובן המכריע המשבר קרה בלעדית כתוצאה מהתנהלות *ממשלתית* כושלת. אז מה הטעם להיטפל למודי'ס? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |