|
||||
|
||||
איפה מעמיד שילוב הידיעות הזה את שיראק, לדעתך, ביחס ללבנון? מצד אחד נגד ההתנקשות, מצד שני בעד סוריה? האם שיראק סותר את עצמו? |
|
||||
|
||||
האם דרישה להקמת ועדת חקירה מרמזת על היותו נגד ההתנקשות? איפה הבלבניזם? |
|
||||
|
||||
אפופידס אינו בלבניסט (לפחות לא בפעם האחרונה שבדקתי) ולכן אני מעוניין בפרשנותו הלא-בלבניסטית לסוגיה שעל הפרק. |
|
||||
|
||||
טוב, אז אם אני בשוונג, אני מעוניין בפרשנותך: מכיוון שאיני מאמין ששיראק מתנגד להתנקשות, מה מניעיו להכרזה? |
|
||||
|
||||
נראה לי שאתה יותר מעוניין בפרשנותך מאשר בפרשנותי, שכן כבר קבעת עמדה: לדבריך, אינך מאמין ששיראק מתנגד להתנקשות. לי בינתיים אין מושג. |
|
||||
|
||||
איך הידיעה מסתדרת עם הצהרותיך ונבואותיך בעבר שסוריה מתכוונת לסגת מלבנון ולהפסיק להתייחס אליה כמדינת חסות? או שזהו עוד כשלון מפואר לבלבניזם? |
|
||||
|
||||
כבר מזמן הפסקתי להתיימר לחזות את העתיד (כנראה שפספספת את זה, זה היה לפני כשלוש שנים לפחות, אבל אני שמח לראות שמישהו עוקב). אני מתרכז בלנסות להבין את העבר וההווה שאך חלף לו. אבל על דבר אחד אני לא יכול להתאפק. "סוריה"? ממתי אני מייחס כוונות ורצונות למדינות? |
|
||||
|
||||
לשיראק, כצרפתי, ישנו יחס מיוחד לנוצרים בלבנון. אך אם יחס זה יעמוד בינו לבין העולם הערבי (המוסלמי), הוא יעדיף את העולם הערבי, אלא אם גורם נוסף יטה את שיווי המשקל - למשל לחץ אמריקני כבד על צרפת בצירוף נסיבות מיוחדות. (כדי להבין את יחסה המסורתי המוזר של אירופה החופשית כלפי האנטי הומניסטים, ובמיוחד אל הקמים עליה, צריך לרדת לשורשי הנפש האירופית ויחסה לאמריקה, מאז שנות הארבעים ועד היום). בקשר לסתירה במעשי שיראק, ובכן, ככל האדם, גם נפשו ומעשיו עשויים לכלול סתירות רבות, אם כי במקרה זה נראה לי שמדובר פשוט בסדרי העדיפויות הנ"ל. ----------------------- אפופידס בדרך ליריחו |
|
||||
|
||||
קוראים לה רחב, כי אצלה האורך לא קובע? |
|
||||
|
||||
בעיקרון ניחשת נכון, אם כי לא היתה זו ברחב מיריחו אלא מאיה מן החמ"ל שאגב אינה מספקת מזון תמורת כסף, אלא כוס קפה חם תמורת עיסוי צווארה ולא לי, אלא לב', השבס"ניק הפלרטטן החביב מן החדר שלי. למעט זאת, דייקת להפליא (: --------------------------------------- אפופידס חוזר מהאכלת חתולים, עזרה לפלסטינים, הצלת קרפדה, ירי בכלנית, בדיקת אמבולנסים, היזהרות מצלפים, שקיעה בבוץ, קבלת ריקודי הדגמה מן המפקד כיצד לזהות במועדונים בין הסמים השונים אותם לקח הרוקד קודם לכן, שמיעת ברכת המזון בניגון אשכנזי מפי אתיופי מחטופי המפד"ל, האזנה לילד בן 8 וחצי מלמד ילד בן 4 וחצי כיצד לרמות את מוכר הגלידה ("בסוף הגלידה לך אליו ותגיד שנפל לך והוא ייתן לך חדש"), שמיעת מואזין ששר כה יפה שכמעט גרם לי לברר אם הוא מקבל מתמחים ועוד...בקיצור, רוצו בהמוניכם למילואים! |
|
||||
|
||||
כמעט שכנעת אותי, אבל הקטע עם הגלידה... זוועה... פשוט זוועה... הרמה המוסרית הרדודה שאנחנו מתדרדרים אליה כעם. וזה מתחיל בגיל הזה. |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על זה שהמוכר היה ערבי והילדים יהודים... ועוד לא הזכרתי את החתולים שהסתובבו במוצב והזדווגו ללא הפסקה, לעיני החתלתולים הקטנים! משהו לא טוב קורה לנו... אגב, מדובר בנח"ל אלישע (http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-220708,FF.ht...) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |