|
הסופר חיים באר אמר באחד הראיונות שלו לתקשורת: "מצד העולם החילוני יש כלפי הדתיים שנאה, פחד והרגשה עמוקה בלב, שאולי הם, הדתיים, צודקים, ואנחנו לא בסדר..." (סיון תש"ן). יצוין, מדובר במי שנקרא "חוזר בשאלה".
עפר שלח, מעריב, 19.2.99:
"מה היינו, אנחנו החילונים, עושים בלא החרדים? במדינה המתפוררת, שאין לה אתוס קולקטיבי אחד להתגדר בו ואמת מידה אחת להישען עליה, נשארו החייזרים מירושלים ומבני ברק, אלה עם הקפוטות והשטריימלים והיידיש והעשרה ילדים לכל משפחה, בגדר הקבוע היחיד בחיינו, האשם תמיד של התודעה החילונית. נכון, אין לנו כבר כמעט שום דבר שמאחד אותנו ונותן טעם לחיינו כאן. נכון, אנחנו ניצבים מידי בוקר בפני הריקנות והתפלות של החיים הישראליים. הפרצוף החברתי שלנו הוא 200,000 מובטלים והפרצוף התרבותי שלנו הוא ערוץ 2, אבל עדיין יש לנו דבר אחד שמצופף אותנו יחד: הפחד מפני ה'דוס'."
אמונה אלון, ידיעות אחרונות, 17.2.99:
"שנאת החרדים היא לא בגלל אורחות חייהם, מנהגיהם או אופן לבושם, כי לא ייתכן שדווקא ציבורים ישראלים הידועים בסובלנותם ובפתיחותם, יפתחו משטמה כלפי השונה והזר. מה לשמאלנים מתונים ולגזענות שכזאת, מה לתאבי-שלום וללוחמנות שכזאת, מה לליברלים ולרתיעה שכזאת מכל מי שמזוקן ולבוש שחורים? אין מנוס מלהודות כי הסיבה העיקרית והאמיתית לשנאת החרדים בישראל היא אותה הסיבה שהובילה לשנאת יהודים בכל המקומות ובכל הזמנים. קוראים לה אנטישמיות ובמקרה שלנו מדובר באוטו-אנטישמיות, אנטישמיות עצמית. שונאי החרדים שונאים אותם מפני שהם מגלמים בעיניהם את היהודי האולטימטיבי, היהודי הגלותי שהם היו מעדיפים לשכוח".
וראו דבריו של הבוהמיין התקשורתי ישראל סגל ב:
|
|