בתשובה לאורי פז, 02/02/05 15:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרי לך רשימת כל קניוני ירושלים לאחר בדיקה קצרה שערכתי בשלט רחוק (ותודה למי שעזר), התברר שלמרבה ההפתעה - כולם סגורים בשבת. כן כן, אפילו כל קניוני תלפיות באיזור התעשיה (לא הבנתי מה הקשר בין פתוח בשבת ובים איזור תעשיה, אבל ניחא). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הו, תודה על האינפורמציה. חייגתי לכמה מהם והתנחמתי שבבירת ישראל, עיר הקודש ירושלים, לא מחללים שבת בפרהסיא באמצעות התפעול של מרכזי הקניות. אחת מן השתיים: או שפשוט אין מספיק קונים בשבת (כי ירושלים הולכת ומתרוקנת מחילונים למקומות כמו: מבשרת ציון) או שקנסות פקחי משרד הפנים הדרוזים, שפורז אינו מוכן היה להפעילם בשום פנים ואופן, מרתיעים את בעלי החנויות. דעתי נוטה יותר עם הסיבה הראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שישנם צרכנים שמאיימים בחרמות, נידויים, קללות, איומים ומיני מרעין בישין משום שאינם מסוגלים להתמודד עם המונח ''חיה ותן לחיות'' כשהוא לא מגיע ישירות מהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שישנם יהודים טובים שבאמת איכפת להם מהפרהסיה של מדינת היהודים כמדינה יהודית ולא רק כדמוקרטית. ואזרחים אלה יפעלו בכל סוג של מחאה חוקית כנגד מפירי חוק אלה. מפירי חוק? נו, באמת. אתה שוב מגזים לך?! כן, מפירי החוק הקיים במדינת ישראל בשם "חוק שעות עבודה ומנוחה", שבפירוש אינו חוק דתי, אלא חוק לאומי ואף סוציאלי, הנועד להגן על הסוחרים הזעירים מפני תחרות בלתי הוגנת ולאפשר לכל אחד ואחת לנוח מעמלו/ה בזמני המנוחה שנבחרו. ואם הכסף הוא שמעניין את מפירי החוק הנ"ל, אז נכה בהם בכיסם כציבור שלם של שומרי השבת ומוקיריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, כנראה דרכתי על עצב רגיש. מעניין איך ידעתי לאבחן בדיוק את הנקודה שאתה בכלל לא הזכרת כנימוק קודם לכן. מעניין באיזו מדינה איום בפגיעה ונזק לרכוש זוהי ''מחאה חוקית''. בכל מקרה, היינו שם, אין לי עניין לחזור לשם כשאתה תחגוג עם דמגוגיות זולות של טלאים כאלה או אחרים ואחר כך תגמגם משהו נוסח ''אוי טיפשון שכמותי, זו פשוט התנסחותי המסורבלת, כמובן שלא לזה התכוונתי''. וכמו שאבא שלי תמיד אומר - רפואה שלמה לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בכוונתו של איש משומרי השבת כהלכתה לפגוע או להזיק בפרנסת הסוחרים הגדולים. המדובר הוא במחאה הולמת על רמיסת החוק הקיים בדרך שבכל מדינה מערבית נאורה אחרת כבר היו מענישים על עבירת החוק הנ"ל בחומרה רבה. אם הכסף הוא שעומד בראש מעייני מפירי החוק הנ"ל, אז פשוט לא נקנה מהם יותר. זכותינו להחליט ממי לקנות וממי לא. כאן זה עוד לא בריה"מ לשעבר. יש לי חברים מהשירות הצבאי שהחליטו עם בנות זוגם לא לרכוש מוצרי צריכה מסוימים בגלל סגנון הפרסומת בלתי הולמת, מוסרית או צניעותית, של החברה בטלוויזיה. גם אני ואשתי למשל, החלטתנו לא לרכוש יותר מאומה ברשת "המשביר לצרכן" לאחר פתיחת הסניף בהרצליה בשבת, הקרוב לביתנו. כך נהגנו גם כאשר אשתי קיבלה תווי קנייה לראש השנה של המשביר בשווי כמה מאות שקלים. פשוט קרענו אותם לשניים-שלושה ושלחנו אותם להנהלת המשביר בצירוף מכתב קצר המבהיר את מחאותינו על חילולי השבת ההמוניים של הרשת. ועוד משהו שאינך מעודכנת בו. לאחרונה יזם הרב רפאל הלפרין מהאופטיקה ביד אחת עם עסקי רשתות נוספות וקמעונאות יוזמת מחאה פנטסטית בתופעה: ועוד פרט מעניין: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שיש בכוונתם של שומרי השבת לפגוע ולהזיק לפרנסת הסוחרים, אחרת פשוט היו מתיישבים על שולחנו של שר הפנים. הם אפילו מצהירים שזו כוונתם. אתה הצהרת שקרעת תווי קניה למשביר לצרכן משום חילול השבת שלהם. ואני דווקא כן מעודכנת ביוזמת הרב הלפרין, אבל אני זוכרת שבמקביל שמעתי עליה גם ביקורת חריפה מאוד ואני אודה אם מישהו ירענן את זכרוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שעל חיסול העסקים הקטנים לא איכפת לך, אה? יש לך מניות או מה? על יצירת תחרות בלתי-הוגנת לא מזיז לך בכלל. ועל עבירה בוטה על חוקי המדינה גם את בעד שיצפצפו, מה? העיקר שהחיים יסובבו סביב סיר הבשר וגרורותיו, אכול ושתו כי מחר נמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי עוד כמה נושאים שמעניינים אותי ועוד כמה נושאים שלא מעניינים אותי. הואיל וספירת מלאי אינה מענייננו כרגע, בוא לא נערבב את מה שלא שייך. מה גם שעושה רושם שאתה יודע בדיוק ממה אכפת לי יותר ופחות ואני נוטה יותר ויותר כלפי הנקודה שבה תשאל אותי ותענה בשבילי ובכך יתפנה לי עוד זמן לעשות דברים אחרים. שתהיה בריא ויום נעים לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מבין הרשימה שהוצגה בתגובה עליה הגבת הרגע אינו רלוונטי לנושא כדברים שנגרמים ונובעים מהפעלת עסקים בשבת: * חיסול העסקים הקטנים * תחרות בלתי-הוגנת * עבירה בוטה על חוקי המדינה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיזהר שבר ביצוע לא ישים לב אלייך. מבין הסעיפים שלך, רק השלישי הוא רלוונטי ואני מסכים איתך שאין לעבור על חוקי המדינה. על כן, הויכוח שלנו הוא על השאלה מדוע החוקים האוויליים הללו קיימים מלכתחילה, ומדוע לא מבטלים אותם ויפה שעה אחת קודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה מצוינת, וכנראה ששני הסעיפים הראשונים הם התשובה לה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, תיזהר מבר ביצוע. לדעתי האישית, דווקא איסור על אדם זה או אחר לעבוד בשבת אם הוא רוצה פירושו תחרות לא הוגנת. כך למשל אדם חילוני חרוץ, שבדרך הטבע היה לו יתרון על אדם דתי בתחרות על הפיצוצייה הטובה בעיר, כעת מוגבל ונאלץ להתמודד עם הדתי במגרש המשחקים של הדתי. דהיינו, היתרון הטוב ביותר של החילוני נרמס בגסות על ידי החוק, והתחרות מאוד לא הוגנת מבחינתו (אלא אם ''תחרות הוגנת'', מבחינתך, היא תחרות שבה מוטלות מגבלות על החזקים). אם אתה פוחד מחיסול העסקים הקטנים, יש דרכים יותר יעילות להשארתם בחיים (מיסוי מופרז על העסקים הגדולים והעברת כל הכסף ממנו לסבסוד עסקים קטנים, למשל) שאינן פוגעות בצרכנים בצורה כה בוטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמה הזאת שהבאת היא דוגמה היפוטתית מופרכת מכל מציאות. כלל בסיסי בכל תחרות עסקית הוא שימי העבודה שווים, וכאן הבה ונראה את חריצותו של ''החילוני המקופח'' שלך מנצח בתחרות שהיא שווה והוגנת. חוק שעות מנוחה ועבודה אינו פוגע בצרכנים מושבעים באופן בוטה. הרעבים שביניהם יכולים לערוך קניות במהלך ימות השבוע, כשהקניונים פתוחים לרוב עד שעות הערב המאוחרות, אפילו בימי שלישי הקצרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כלל בסיסי בכל תחרות עסקית הוא שימי העבודה שווים" אני מסכים בהחלט, אבל לא ברור איך זה סותר משהו ממה שאמרתי. גם אם יותר בחוק לעבוד שבעה ימים בשבוע, ימי העבודה יהיו שווים. ההבדל היחיד יהיה שחלק מהאנשים יטילו על עצמם מגבלות ויבחרו שלא לעבוד בחלק מהימים הללו. למען האמת, ייתכן מאוד שזה כך גם עכשיו! הדוגמא ה"היפוטתית" אינה מופרכת כלל. חבל לי על בעלי העסקים החילוניים שרוצים לעבוד בשבת ואינם מורשים לכך, וכתוצאה מכך קשה להם ההתמודדות עם אחיהם הדתיים (שאלוהים - והחוק - לצידם). תגיד מה שתגיד, מי שפוגע כאן בתחרות העסקית הוא *אתה*, ואתה בלבד, שכן אתה בוחר להגביל חלק מבעלי העסקים. אני מציע להסיר מהם כמה שיותר מגבלות. חוק שעות מנוחה ועבודה פוגע בי, כצרכן, באופן בוטה, ואתה לא תגיד לי איך אני מרגיש כצרכן. אם תרצה, אני בטוח שעוד כמה צרכנים כאן יסכימו איתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב באופיו של החוק בישראל, הוא גם מפלה לרעה את היהודים (שלא יכולים לעבוד בשבת) לעומת המוסלמים (שיכולים לעבוד בשבת). אבל, לפני זה, מה זאת אומרת "כלל בסיסי בכל תחרות עסקית הוא שימי העבודה שווים"? מי קבע את הכלל הזה? אם העובודה שלי נותנת לי יום חופש ביום שישי, והמתחרים שלנו בחו"ל נותנים לעובדים שלהם יום חופש ביום ראשון, אז אין ביננו תחרות עסקית? האם מכאן אפשר להסיק שאורי יתמוך בביטול השבתונים ביום כיפור ופסח (עבור מעסקים שמתחרים מול חברות בחו"ל)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל אינו בחוק אלא באכיפה. כל עובד אמור לא לעבוד ביום המנוחה המוגדר לפי דתו (ראה: http://www.hilan.co.il/Moked_Yeda_Lesachar/Laws/mskc... סעיף 7ב). עם זאת, יש להיטות-יתר באכיפת החוק כלפי יהודים וכמעט אין אכיפה כלפי אלו שאינם יהודים. סוג של גזענות כלפי יהודים, אני מניח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מוסה לא יכול לעבוד ביום שישי, ומשה לא יכול לעבוד ביום שבת, אז ימי העבודה שלהם לא שווים, וה''כלל'' הבסיסי לא נשמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ימי העבודה אכן לא שווים. מספר ימי העבודה (אמור להיות, לפי החוק לפחות) שווה. עכשיו צריך להכנס להשלכות ההבדל בין בעל עסק לבין שכיר לפי סעיף זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר ימי העבודה שווים, וכך מוסכם על כולם (מלבד השוקחופשיסטים, אבל זה דיון אחר). הבעיה היא שבמקום לתת למעסיק ולמועסק לקבוע מהם ימי החופש של האחרון, המדינה קובעת את זה, וקובעת את זה באופן לא אחיד, ומסיבות שאינן רלונטיות. מה הבעיה? א. "הכלל הבסיסי" בתחרות עסקית מופר. ב. מאחר שמספר היהודים גדול יותר,וכמות הכסף שבידי היהודים גדולה יותר, והיהודים לא עובדים בשבת ולכן פנויים להוציא את כספם, נוצר מצב של עדיפות למי שיכול לעבוד בשבת, או הפליה למי שאינו יכול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שכוונתו של אורי למספר ימי העבודה השבועיים, ולא למיקום יום המנוחה. בכל מקרה האבסורד שבטיעון ה''שוויון'' נשמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זו היתה כוונתו של אורי, לא הייתה לו בעיה לשנות את החוק כך שיהיה דומה למדינות הנאורות. ''אף עובד לא יעבוד יותר משישה ימים בשבוע '' (כאשר יום החופש יקבע בהסכמה על ידי המעסיק והמועסק). מאחר שברור לכל שאורי לא יסכים לחוק שכזה (על זה הרי הדיון, זה לא עוד דיון בין בר ביצוע וחבורתו לשכל הישר, נכון), אני חושב שאתה טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועצם קיומם של "חוקי השבת" הללו עומד בסתירה גמורה לחוק-יסוד: "חופש העיסוק", ככה ש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע, החוקים נחקקים ברשות המחוקקת (הכנסת) וניתנים לפרשנות יישומית בידי הרשות השופטת (בית המשפט). ומה בדיוק קבע על הסתירה המדומה הזאת שלך בית המשפט? ראו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) איפה מצהירים? 2) מה את מבינה במסחר בכלל. כסף ולקוחות הוא שמדבר והוא שמזיז ת'עניינים. אני לא מוכן לפרנס אף רשת שמחללת שבת, גם לא בית קפה זוטר במרכז העיר מגורי נתניה המחלל את השבת בפרהסיה של מדינת היהודים. אחרים לא מוכנים יותר לפרנס רשתות ביגוד ומזון מסוימות בגלל, למשל, הכוסיות שמלקקות את מוצריהם בפרסומות כאובייקט מיני (פרסומת שהיתה באמת). למה להם את לא אומרת כלום וזה בסדר ונאור ולגיטימי ואילו ביחס לנימוק של חילול שבת לא ולא? שומו שמיים! מה פתאום?! למה מחאה כלכלית מנימוק פמיניסטי נאור זה בסדר ואילו מחאה דומה מנימוק דתי ולאומי וסוציאלי (שלושתם יחד או לחוד) זהו קו אדום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הצהרה: עייפת אותי ואני פורשת. משום מה החלטת שאני אויבת העם ואויבת אישית שלך והפכת את הדברים לניגוח אישי. לא כיף לי יותר. דבר עם עצמך. 2. אני לא מבינה כלום בשום דבר.אגב, נפלא לקרוא את אוצר המילים שלך. אני בד"כ לא נוטה להסתכל על "כוסיות" בפרסומות או בכל מקום אחר. אתה כנראה כן. לקוים האדומים שלי, אני לא נכנסת יותר (ראה סעיף 1) ונימוקים פמיניסטיים או אחרים שהושמו בפי לא יזכו לגיבוי ממני. אתה מוזמן לשבת ולשחק פינג פונג דעות עם עצמך. אולי בסוף תזכה להעמיד אשמים אל הקיר. רפואה שלמה ויום נעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל אני חייב לשאול< 1. איפה החלטתי שאת אויבת העם ואויבת אישית שלי? 2. לי אין טלוויזיה בבית ופרסומת אולי ראיתי לאחרונה לפני כמה שנים טובות. בזמנו שמעתי גם מחאות של אנשים המגדירים עצמם חילונים בתוכניות רדיו ממלכתי על פרסומות מסוג זה כפי שהם תיארו בתוכנית. לא שמעתי מימי שמחאתם איננה לגיטימית. לבינתיים, אני כן שומע ממך שמחאה דומה של ציבור שומרי השבת בלתי לגיטימית והיא בגדר עבירה על החוק כפגיעה בעסקי הזולת מאחר ונימוקה שונה. צר לי שהדבר חורה לי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |