 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שחיפשו היה המרחק מהשמש. מבין הנכשלים זיהיתי את האלי (הבריטי שמת בן 85, ונודע בזכות השביט שעל שמו) ודליל (deLisle), שמת בגיל 80, ועל שמו מכתש ירחי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הדני הוא רוהמר, שהתפרסם בזכות מדידת מהירות האור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''המצליחים'' הם פרנהייט וצלזיוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוודי הוא צלזיוס והפולני-הולנדי (למעשה גרמני) הוא פרנהייט | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, מכאן זה קל: קלוין (הבריטי הידוע), רומאור (הזואולוג הצרפתי), רנקין הסקוטי. למרות שסולם קלוין משמש לא מעט במדע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבריטי אינו קלווין אלא ניוטון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה יכול לפרסם פתרון בית-ספר, הקרדיט מגיע לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל האנשים הנרמזים פרסמו סקלות למדידת טמפרטורה. המצליחים, שהסקלות שלהם מצויות בשימוש נפוץ הם פרנהייט (נולד בגדנסק, חי בהולנד) וצלסיוס השבדי. הנכשלים, שהסקלות שלהם הוצאו משימוש, הם לפי הסדר: ניוטון האנגלי, רומר (Romer עם קו על ה-O) הדני (מפקד משטרת קופנהגן בשנותיו האחרונות), Reaumur הצרפתי (חוקר חרקים), Delisle הצרפתי השני ו-Rankine המהנדס הסקוטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולהדגיש, הם פרסמו סקלות למדידת טמפרטורה שנקראו על שמם. קלווין לא בעסק, הסקלה על שמו לא מודדת מעלות חום אלא חום מוחלט ולא קלווין המציא אותה, אלא ועידה למידות ומשקלות שהתכנסה הרבה אחרי מותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את סולם צלזיוס למעשה המציא קרולוס לינאוס ולא אנדרס צלזיוס. הסולם של צלזיוס היה הפוך (100 בנק' הקפאון ן 0 בנק' הרתיחה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בטח יהיה מנדנד לאמר שלתופעה "crater" לא קוראים מכתש בעברית נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להמשיך לקרוא לזה מכתש. ניסיתי לבדוק את כל הנושא במילונים בעברית ובאנגלית, וכנראה שזו טעות ככה נפוצה שהיא מושרשת עד למילון. לפי זיכרוני, מכתש נוצר באופן טבעי בעוד שקרייטר הוא פגיעה של מטאור. בנוסף המכתש הוא תופעה נדירה שכמוה יש 5 או 7 בעולם, מתוכם 3 בארץ (מישהו אמר גאווה לאומית?). אני אנסה לבדוק יותר טוב את הנושא ולחזור. כולכם מוזמנים לתקן אותי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וויקי מונה מספר סוגי "קרייטר" העיקריים שבהם הם מכתשים וולקניים (כמו בגולן) מכתשי פגיעה (כמו על הירח) מכתשי קרסטיים (כמו רמון, הקטן והגדול אצלינו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך לא חשבתי לחפש בוויקי. אני הולך להכות את עצמי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באנגלית, crater הכוונה למכתש שנוצר מפגיעת מטאוריט. לעומת זאת, מכתש שנוצר מבליה גיאולוגית, נקרא makhtesh |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא, הוא צודק. זה גם מה שאני זוכר. בגלל שהתופעה התגלתה בישראל (מעניין איך תופעה כל כך גדולה לא התגלתה לפני כן), היא נקראת על השם העיברי שהומצא לה, שנקרא על שם המכשיר מכתש, מלשון כתישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל נמצאים חמישה מכתשים, וחמשת המכתשים הגדולים בעולם. עוד שניים קטנים יותר נמצאים בסיני ועוד אחד נדד על לאינדונזיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילון רגיל לא בהכרח יביא מונחים מדעיים. לפעמים המלה נמצאת במובנה ה"רגיל" אך לא במובנה המדעי, ראה למשל http://dictionary.reference.com/search?q=quintessenc... ולפעמים אפילו זה לא, כמו לדוגמא http://dictionary.reference.com/search?q=hermitian כמו שאתה רואה, לא היה קשה במיוחד למצוא את הדוגמאות הללו, ואני בטוח שיש עוד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |