בתשובה לניצה, 25/01/05 8:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זאת אומרת שהמורים-חיילים שנשלחים ללמד בשדרות יכולים לסרב פקודה כי זה לא "מונע באופן ישיר הרג של אזרחי המדינה"? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שלהיות מורים, זה אינו תפקידו של הצבא. התפקיד הזה הוא תחליף לשירות לאומי. בהתגייסות לצבא, יש מימד של שירות עבור הציבור. בשירות של מורה חייל יש את ההיבט הזה, ללא *ה*תפקיד של הצבא, שהוא הגנה על האזרחים. זה לא קשור לסירוב פקודה. זה קשור לשאלה לאיזה מטרה מותר לשלטון להשתמש בצבא. צריך לזכור שחייבים להתגייס לצבא, אי אפשר להתפטר ממנו, וחייבים להשמע לפקודות שלו. זה שונה מכל מערכת יחסים אזרחית, כגון ביחסי עובד מעביד תלמיד מורה, מתנדב לשירות לאומי והאחראי עליו וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם יחידת ההצלה לא קשורה להגנה על האזרחים, במיוחד לא כששולחים אותה לטורקיה או תאילנד או לחלץ מטייל שנפל במידבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אי אפשר לחייב חייל ללכת לשם בפקודה. יחידות חילוץ הן נלוות לפעיליות מלחמתיות, שהן כן שייכות לצבא. מנצלים את הידע הזה גם בזמנים אחרים. זהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ממשיכה להתפלפל, אך מדברייך משתמע שלדעתך מותר (מוסרית) לחיילת הנשלחת להיות מורה-חיילת להכריז שהיא מסרבת פקודה כי ''זה לא מטרת הצבא'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם להיות מורה חיילת נראה לה פקודה בלתי מוסרית בעליל, היא חייבת לסרב. הסירוב לא נובע כך שזה לא תפקידו של הצבא, כי גם פקודה שניתנת במסגרת תפקידו של הצבא, אם דגל שחור מתנופף עליה, הרי החייל צריך לסרב. העניין של הגדרת תפקידו של הצבא, הוא עניין כללי יותר, משהו ששייך לויכוח הציבורי. מכל מקום ברור, שככל שהתפקיד שמתבקש מחייל רחוק יותר מתפקידו האמיתי של הצבא, הסירוב למלא אותו פחות בעייתי בעיני מבחינה מוסרית. חייל שמסרב להסיע את אשתו של המפקד לקניות, הרבה פחות בעייתי בעיני, מחייל שמסרב לירות טיל על מחבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את עושה כאן סלט שלם, וכבר דובר עליו בפתיל: במשפט העברי, יש הבדל בין "פקודה בלתי חוקית" ל"פקודה בלתי חוקית בעליל" . "פקודה בלתי חוקית" היא בדיוק "להסיע את אשתו של המפקד לקניות" - פקודה שבה המפקד חורג מסמכויותיו. אותה חייב החייל (הממושמע) לבצע, ואחר-כך להתלונן. "פקודה בלתי חוקית בעליל" היא בדרך כלל כזו שביצועה הוא פשע מלחמה: רצח שבויים, למשל, או ירי בכוונה תחילה על אזרחים שאינם מסכנים את הכוח כלל. לפקודה זו, לפי נורמות צה"ל, מוצדק לסרב, ואם החייל סרב ובבית-המשפט הוכח אח"כ שהפקודה בלתי-חוקית בעליל, החייל לא ייענש (וזאת בניגוד לחייל שסירב לקחת את אשת המפקד לקניות). כל ה"סרבנות" שאנו מדברים עליה היא לפקודות בלתי חוקיות רגילות, או לפקודות שהן חוקיות אך הסרבן חושב שהן בלתי-מוסריות. במקרה כזה, הסרבן יסרב, ואז יישפט על-ידי המערכת, וייכלא (או לא ייכלא, לפי שיקולי המערכת). לגבי פקודה לפנות יישובים: יש מי שיראה אותה כחלק מסמכותו של הצבא, מאחר שמדובר בשטח הנמצא תחת ממשל צבאי, ולכן תפקידו של הצבא הוא, בין השאר, לשמור על הסדר באזור, וזה כולל בין השאר קיום של החלטות ממשלה. אבל השיקול הזה לא חייב להיות בהיר לכל אחד, ומי שמאמין שהצבא חורג מסמכותו יכול לעשות שני דברים: 1. לבצע את הפקודה, ואר-כך לעתור לבית המשפט על חריגת הצבא מסמכותו השלטונית. 2. לסרב לבצע את הפקודה, ולשבת בשל כך בכלא. (ואולי להגיע להסדר כלשהו עם המדינה אחר-כך). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |