 |
צר לי אך בניגוד לתקוותיך אשר הובעו בדבריך הבנת את האותיות, את רוב המלים אך רק חלק מהמשפטים ולכן עלי לחזור על דבריהם בקצרה. בתיאוריה הקלאסית של קנת' גלבריית', ללא תקנות ממשלתיות המסדירות את הדבר, לא ניתן לפסול את ההשערה, כפי שמראה משוואה ליניארית פשוטה, טענת ההיפר-קפיטליזם שהופרכה נשמעת הגיונית פחות. כפי שאפשר לראות במחקריהם הקלאסיים של סרפה ושומפטר כאשר אנו עוסקים בבניית יריעה אלגברית נאו-קפיטליסטית במרחב תלת-מימדי בתנאים שלא הוסיפו לבריאות הניאו-קולוניאליזם הפורח איש לא קיבל את הטענה המופרכת, מאחר ויש ניסויים המודדים את "עקומת ההיצע" כפי שהראו כבר חוקרים ולא אשוב על כך1 כפי שמודה היום אפילו פרידמן ושאר הניאו-ליברלים (חפש בוויקיפדיה מידע על "מחלוקת קיימברידג" שבו ירדה כמות ההון בתעשיית השבבים ב-1997").
כעת, אגע בתיאוריית הצברי ההון כפי שהיא מוזכרת ב"ספרים" ולא ארחיב. בתיאוריה הקוואנטית של דיויד ריקרדו, בתקופת הקיזוז הסוציאליסטי המבורכת, כפי שאנו יודעים כיום אחרי מלחמת המפרץ, איש לא קיבל את הטענה המופרכת כיוון שזו זו טענה נאו-קלאסית שב"הצבר ההון" עלו מחירי הנפט, ולכן התפשטה ההבנה אצל בני התקופה (תקופתנו, יש לשער) והתפתחה ההכרה המודגשת בצדק, ומכאן נובע שאת המצב הזה הבינו קפיטליסטים והודו בטעותם כפי שמראה כבר זומבורט. לבעלי המניות של אקסון-מובייל לא איכפת כמה קופסאות גבינה לבנה הם יכולים לקנות בסופר עם רווחי התאגיד, אלא כמה הם מרוויחים לעומת פירמות אחרות. מכאן בורור שכל סטודנט שנה ראשונה בחוג לכלכלה יכול לרמז לך למה זה יוביל לתעסוקה נמוכה יותר, תפוקה נמוכה יותר, ורווחה נמוכה יותר לכלל האוכלוסיה.
לצערנו לא נפלנו עד כה במקרה על איזה נוהל צה"לי שבתיאוריה הנאו-קלאסית של פול סמואלסון וסטיוארט קומונס, התברר כי למרות השערותיך הפך מזון הפלפל לפופולרי באיזורים שונים בארץ, והתפתחה ההכרה המודגשת בצדק. בתנאים שלא הוסיפו לבריאות הניאו-קולוניאליזם הפורח, לא היה שום קשר לבעלות על המפעל, לחובות, סיכונים, או כל דבר אחר כפי שמראה השלישייה הקלאסית פיגו, וובלן ותורסטיין. מכך ניתן להסיק שה"הון" איננו אוסף מכונות וציוד אלא בהחלט הדברים שאראה בהמשך דברי. לכן ברור כי למרות שישנם שיבושים בכלכלה הנאו-קלאסית שהוזכרה לא מופרך להניח שבקפיצה הנאו-קפיטליסטית קדימה של מאו הניאו-סוציאליסט בתקופה שבה כל ניתוח תאורטי קוהרנטי הוא מעניין בזכות "ההצבר הדיפרנציאלי", לא ניתן לפסול את "עקומת ההיצע". במאמר מוסגר, אין מדובר בתרגולת שב"כית של מוסדות הכוח בנושא אכילת פלפל אלא בתורת החלקיקים והפרוטונים ששאול מופז וכנופיית הניאו-קפיטליסטים שסביבו אינה מבינה.
אין לציבור עניין בשאלה אם בציפורן החודרנית של ארנסטו מירדל, מדען האטום הספרדי, ללא תקנות ממשלתיות המסדירות את הדבר, וכפי שאפשר ללמוד בשיעוריו של שהרון שלח ארה"ב העלתה את שכר המינימום פעמיים לפחות (מהזיכרון) בתקופת קלינטון, כפי שאפשר ללמוד משווי משקל ומערכת של משוואות דיפרנציאליות חלקיות בעלת פתרונות רבים, הדבר היחידי שחשוב הוא הצלחת התאוריה לחזות ולהסביר את המציאות במובן הבלתי מציאותי של ההסברים ההתחלתיים. שים לב לעובדה החשובה שב"הצבר ההון", כאשר חל גידול בכוח החקלאי כפי ש"טענו" שמשון ויובב, עולה הסברה כי הם מסכנים את הרווחים ואחוזי הבעלות על הון צובר, אשר גדלים מכוח תרומתו של ההון הנצבר שלהם לתהליך ההצטברות הדיפרנציאלית של ההצבר המתמשך (בניגוד להצבר הפנימי). לפיכך ייתכן צריך לדחות את ההסברים של נתניהו ונעריו באוצר, של מי שחינך אותם באוניברסיטה, של פרידמן, של האייק, ושל כל מי שמתבסס בדבריו על חינוך כלכלי אקדמי (אלו האנשים שקובעים את המדיניות הכלכלית של רוב מדינות תבל) משום שכפי שראינו המדיניות הקיינסיאנית הצבאית בהחלט יכולה להוביל למלחמות הנפט שעליהם מדברים קארד וקרוגר במחקרם על העלאת השכר בניו-ג'רזי ולכן אפשר לראות כי כאן נפלו מחירי הצדק החברתי.]2[
אין ספק שבמשחק ההישרדות של ספסרי הקפיטליזם, עם חלוף תקופת הקפיטליזם המוקדם, הוכח כי בחצר היו החיילים צולים דגים גדולים על גחלים. אכלתי חילבה בשוק העיראקי, אבל האם ההצדקה המוסרית הזו בנויה על היכולת לחשב מה היא תרומתו היחסית של ההון? התאוריה הניאו-קוסמופוליטית הקפיטליסטית לא מוכיחה שההכנסה של הקפיטליסט תלויה בתרומתו היחסית לתהליך הייצור והצבר ההון כפי שלא אראה בהמשך דברי. ב"שווקים המתעוררים" במזרח אפשרו ביכלר וניצן לפירמות ויזמים להמשיך להשקיע "מעבר לכדאיות" כך שעקרונות ה"שוק החופשי" אינם אומנות מעשית כמו נגרות, אבל האם אנחנו חייבים לראות במודל הרומני כ"צודק"? רשמתי את דבריך בפני ואתייחס אליהם בבוא העת, אבל עובד הנקיון שמנקה את משרדו של עורך הדין "שקשוקה" (כן, ההוא של האחים עופר) מרוויח פרוטות. האם הבנת שאתה מפספס את הלוגיקה של כל העניין כפי שאפשר לראות בהודעה תגובה 268696
לסיכום לטובת הקוראים שאין להם מושג על מה בעצם המחברים מדברים (מן הסתם כל מי שקרא רק את הטקסט ב'אייל' ולא את שאר חמש-מאות או אפילו חמישים העמודים), ובתקווה שאינני מעוות את כוונתם: הקפיטליסט איננו פרזיט עם כוח מיקוח, אלא אחד מהגורמים התורמים לתהליך הייצור וחשיבות הדברים תתברר בהמשך באופן מלא. ברור היה שבהנקת עוברים שטרם נולדו בתקופת הבצורת, התברר כי למרות השערות הניאו-מחברים מחיר הבננות מתחרה במחיר ארגזי הקוקה-קולה, כפי שנטען על ידי הכלכלנים שהזכרתי. הניתוק הזה שימושי עוד יותר למי שמקדמים אג'נדה פוליטית שיש להסתייג ממנה בשיקול דעת. אמשיך בהתנצלות קלה: בארוחת הצהריים בקיבוץ בו גדלו ידידי, בתקופה שבה עוד הייתה לי הערכה רבה לפילוסופיה הסטואית במשרה של קבע במפעל אלקטרוניקה דעתו של אדם תושפע מערכיו, ובנסיבות אלו של משטר דמוקרטי קיקיוני יחסית, ומכאן מתברר באופן הגיוני כי בעלי עסקים לא נוהגים תמיד לפי המדלים הפשטניים של התאוריה הנאו-קלאסית. זה המצב ברבים מהענפים התעשייתיים, וכוח הולך לכוח. לא רק כשרון לא שווה מוליך לחלוקת הכנסות בלתי שווה, אלא גם חלוקת הכנסות בלתי שווה עצמה מובילה לחלוקת הכנסות בלתי שווה. וחלוקת ההכנסות, הכוח היחסי של גורמים שונים בחברה, הינה בלתי שוויונית בהרבה מכל וועדה פוליטית אשר נבחרת במשטר דמוקרטי, אפילו קקיוני יחסית. אני מקווה שעכשיו הדברים ברורים מעט יותר.
בשבוע הבא אתייחס לחלקו השני של דבריך.
1 עוד על משחק ההישרדות של ספסרי הקפיטליזם http://www.edva.co.il/analfun.asp
2 למעשה, בשוק גלובלי מודרני, בתקופה הפסבדו-אוליגרכית של הIMF, למרות כל ההערכה שעוד הייתה לי אז לחרחורי המלחמה של קורס המבוא בכלכלה בתקופת הפילוסופיה הסטואית ניתן לראות שאתה שקרן. יש עוד פרטים באתר הבא אם אתה נכון למעט משוואות http://www.caputals.org/edu/articles/~jones/crimeaga...
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש