 |
היה על זה כבר דיון באייל הוא החל בתגובה 161856 (למעשה, אפשר לקרוא גם קצת למעלה).
אם זה יעזור לך, אני יכול לנסות ליפות את החלק הראשון של המאמר (שקודם למבחן):
" מה זה "מוקצה"? מדוע הקב"ה ברא את העולם? מהי מצווה? מהו ההבדל בין אמונה להשגחה? האם יש הבדל בין עם ישראל לפני השואה ואחרי השואה? תאר את השתלשלות האירועים והסיפורים בין יעקב לבניו, פרטי והסבירי כמה מי"ג העיקרים לרמב"ם.
אלה הן חלק מהשאלות שנשאלים מועמדים לגיור העומדים בפני בתי הדין המיוחדים לגיור, הגוף העיקרי אשר מוסמך לבצע גיורים בארץ. מבחני הגיור אינם קבועים, השאלות משתנות ממגויר למגויר, מדיין לדיין. למרות זאת יש דבר אחד ברור: שום ישראלי חילוני או מועמד לגרות המצהיר כי הוא מעוניין לאמץ זהות יהודית חילונית לא יכול לעבור אותם.
בבתי הדין הרבניים לגיור, שם נבדקים המועמדים לגיור ונקבע מיהו יהודי, קורסת הזהות החילוניתציונית. כאן, ערכו של אדם נמדד לא על סמך השאלה האם הוא יודע לשיר את "התקווה", אלא האם הוא מסוגל לפזם את "לכה דודי". לא אם הוא גמר מסלול בצנחנים, אלא אם הוא גמר את ההלל בשמיני עצרת. לא אם הוא סיים י"ב בבליך, אלא אם הוא יודע לפרט ולהסביר כמה מי"ג מידותיו של הקב"ה. אפילו שאלת הנאמנות לדגל הכחוללבן עומדת בצלה של הסוגיה הסבוכה מה עושים עם אפר פרה אדומה ואיך זה קשור לחטא העגל. ועוד דבר: השאלה האם הוא מוכן ללכת למילואים ל30 יום לא ממש משמעותית, כאן יעדיפו את מי שמוכן ללכת לבית כנסת שלוש פעמים ביום.
גרים הפוטנציאלים מתייצבים מול דייני בית הדין לגיור לאחר מסלול שנמשך כשנה. ראשיתו ראיון שאורכו כ45 דקות עם שליח בתי הדין. השליח תוהה על מצבו האישי של המועמד לגיור ועל המוטיבציות שהניעו אותו לבקש להתגייר, הללו מוכרחות להיות טהורות. מהראיון הוא נשלח לאחד מאולפני הגיור, בהם ילמד בין 400 ל500 שעות, שיתפרשו על פני כל השנה. במסגרת זו תיערך היכרות עם מעגל השנה היהודי ועם החגים השונים. חומר הלימודים כולל לימודי היסטוריה יהודית, תנ"ך והלכה. הרבה הלכה. לקראת סוף שנת הלימודים נערך ראיון שני עם שליח בתי הדין אשר בודק את רמת המוכנות של המועמדים לגיור ואם מצא אותם ראויים הוא מפנה אותם לדיון בפני אחד מ11 הרכבי בתי הדין לגיור, שם תיפול ההחלטה האם הם ראויים לגיור האם יצורפו לעם ישראל.
הדיינים בדרך כלל נעימים ומאירי פנים במהלך הדיון ומזילים דמעות שמחה לצד המתגיירים בסיומו, עם הבשורה על קבלתם לעם היהודי. 95 אחוז מאלו שכבר מתייצבים בפני בית הדין עוברים את מבחן הגיור. דא עקא שמעטים מגיעים אליו. קרוב ל300 אלף עולים מחבר המדינות אינם יהודים. על פי ד"ר אשר כהן ממרכז רפפורט לחקר ההתבוללות באוניברסיטת בראילן, מדי שנה מגוירים פחות מאלף. זהו מספר חסר משמעות. בתוך האלף, אתיופים, רוסים וגם מתגיירים קלאסים שגילו את אור היהדות או התאהבו בבן או בת העם הנבחר.
ראש הממשלה אריאל שרון הגדיר לאחרונה את הליכי הגיור בארץ כ"שערורייה" וטען כי אם הוא עצמו היה צריך לעבור את הליך הגיור, הוא היה נכשל. הוא צודק. לא רק הוא היה נכשל, רוב אזרחי ישראל מעוצבי הזהות היהודיתישראלית החילונית החדשה והבטוחה היו ניגפים בבושת פנים בפני הדרישות המוצבות בפני המתגיירים בבתי הדין הרבניים לגיור והיו נפסלים מלהתקבל לעם היהודי.
בשבוע שעבר נכשלו בו יו"ר הכנסת רובי רבלין, ח"כ רוני בראון, ח"כ איתן כבל, ח"כ עבד אלמלכ דהאמשה, יו"ר ועדת הקליטה ח"כ קולט אביטל. השרה לאיכות הסביבה יהודית נאות פרשה לאחר ארבע שאלות. "סופשבוע" הציג בפניהם 50 שאלות. חלקם, בעלי עבר דתי (בראון, כבל), דווקא השיבו לא רע והפגינו ידע שחילוני ממוצע (קולט אביטל) לא מסוגל לו. אבל הדיינים מאשרים רק גיור של מי שמתכוון להיות דתי. במקרה כזה גם הפגנת ידע נמוכה תיסלח. להלן: הצגה ראשונה של מבחן גיור הכולל 50 שאלות שנשאלו גרים בבתי הדין האורתודוקסיים בארץ. 50 השאלות לוקטו מדיונים של מתגיירים שונים ומייצגות חלקית את הידע הנדרש לשם קבלת כרטיס כניסה לעם היהודי."
מתוך http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/515/062.html
אין ספק שזה מזעזע, זה גם מה שהכתב רצה (והצליח) להוכיח. רק שמשום מה, בדרך לא דרך, אורי פז זכר מהמאמר הזה גילויי בורות של שלומית אלוני.
|
 |