|
||||
|
||||
סליחה שאני מתערב, אבל מה זה המבחן הזה? זו דוגמא למבחן של גיור? זה די מזעזע, אם כרטיס כניסה לעם היהודי מותנה בחובה לומר שמעמד הר סיני היה באמת. |
|
||||
|
||||
אין לך מושג כמה אני מאושר לפגוש סופסוף באייל אינטלקטואל אמיתי. חותכים לך למטה ואתה מוטרד מה שתחויב להגיד. |
|
||||
|
||||
זהו על משקל "החתכת וגם חייבת ?". |
|
||||
|
||||
לפרוייקט החתיכה החסרה יש דיון משלו באייל, וחוץ מזה, לא שמעת שזה מונע איידס? לדעתי צריך לעשות זאת לכל יושבי אפריקה ויפה שעה אחת קודם. |
|
||||
|
||||
סליחה גדי, האם לדעתך אדם הבא להתנצר יוכל לעשות זאת מבלי שיצהיר כי הוא מאמין במלוא הרצינות בשילוש הקדוש? או מתאסלם יודיע שאינו מתכוון באמת לצום ברמדאן? או אדם הבא להתאזרח בארה"ב יצהיר בבית המשפט שאינו מחויב באמת לחוקה האמריקאית? |
|
||||
|
||||
הייתי מסכים איתך שכל הדתות מפגרות, אבל אני לא כל כך בטוח שמערימים כאלו קשיים גם בנצרות או באיסלאם - בפרט, שלא דורשים ממך להצהיר שאירועים שקיומם מוטל בספק היו בודאות ממש כמו מלחמת העולם השנייה. המתאזרח שלך לא קשור לעניין, כי לא צריך לטעון שמעמד הר סיני היה באמת כדי לקיים את מצוות הדת היהודית. אני די בטוח שיש דתיים שמקיימים את מצוות הדת היהודית למרות שלא ידוע להם אם מעמד הר סיני היה באמת, וגם לא אכפת להם. ושים לב שאמרתי ''כרטיס כניסה לעם היהודי''. לא ממש אכפת לי כמה קשיים יש בכניסה לדת היהודית, אבל למרבה הצער, בינתיים טורחים לשלב בין השניים ללא אפשרות הפרדה. |
|
||||
|
||||
הטעות שלך נובעת מהעדר היכרות אישית מספקת עם ציבור שומרי המצוות ומחוסר ידיעה במקומו המרכזי של הציר "מעמד הר סיני" לשמירת כל מצוות התורה. תבין דבר אחד, אם אתה מאמין שמעמד הר סיני הוא סיפור סבתא או ספק אם היה – אין שום סיבה שבעולם שתשמור את מצוות התורה שנמסרה בו, כפי שהיא נמסרה בו. כך שלא יעלה על הדעת שיש דתיים שלא בטוחים באמיתותו של מעמד מרכזי זה, המסמל את כל מהותה של היהדות, והם שומרי מצוות. תסכים איתי שזה שהם אולי התחנכו לשמירת מצוות ולא נתנו את דעתם מספיק על מקורם, אינו עדות מהימנה או רלוואנטית לדיוננו. אני רוצה לראות כאן אייל שומר מצוות אורתודוקסי אחד שמקיים מצוות ואינו מאמין באמת בקיומו של מעמד הר סיני. בולשיט. אין דבר כזה. וזאת חוצפה של "הנאורים" וה"ליברלים" לדרוש מהיהדות לשגת מהעיקרון הבסיסי של מהות אמונתה בקבלת הזר לתוככיה. נכון לעכשיו, אין הפרדה של הדת היהודית מהמדינה היהודית. כך שהטענה: תפרידו את הדת מהמדינה, אינה רלוואנטית לנושא. היא רק טענה צדדית שלא אומרת כלום על המצב של הריתוך הקיים, שהוא, לדעת לא-מעט חילונים, מצב מחויב המציאות. |
|
||||
|
||||
אמרה שולה אלוני (-: |
|
||||
|
||||
היה על זה כבר דיון באייל הוא החל בתגובה 161856 (למעשה, אפשר לקרוא גם קצת למעלה). אם זה יעזור לך, אני יכול לנסות ליפות את החלק הראשון של המאמר (שקודם למבחן): " מה זה "מוקצה"? מדוע הקב"ה ברא את העולם? מהי מצווה? מהו ההבדל בין אמונה להשגחה? האם יש הבדל בין עם ישראל לפני השואה ואחרי השואה? תאר את השתלשלות האירועים והסיפורים בין יעקב לבניו, פרטי והסבירי כמה מי"ג העיקרים לרמב"ם. אלה הן חלק מהשאלות שנשאלים מועמדים לגיור העומדים בפני בתי הדין המיוחדים לגיור, הגוף העיקרי אשר מוסמך לבצע גיורים בארץ. מבחני הגיור אינם קבועים, השאלות משתנות ממגויר למגויר, מדיין לדיין. למרות זאת יש דבר אחד ברור: שום ישראלי חילוני או מועמד לגרות המצהיר כי הוא מעוניין לאמץ זהות יהודית חילונית לא יכול לעבור אותם. בבתי הדין הרבניים לגיור, שם נבדקים המועמדים לגיור ונקבע מיהו יהודי, קורסת הזהות החילוניתציונית. כאן, ערכו של אדם נמדד לא על סמך השאלה האם הוא יודע לשיר את "התקווה", אלא האם הוא מסוגל לפזם את "לכה דודי". לא אם הוא גמר מסלול בצנחנים, אלא אם הוא גמר את ההלל בשמיני עצרת. לא אם הוא סיים י"ב בבליך, אלא אם הוא יודע לפרט ולהסביר כמה מי"ג מידותיו של הקב"ה. אפילו שאלת הנאמנות לדגל הכחוללבן עומדת בצלה של הסוגיה הסבוכה מה עושים עם אפר פרה אדומה ואיך זה קשור לחטא העגל. ועוד דבר: השאלה האם הוא מוכן ללכת למילואים ל30 יום לא ממש משמעותית, כאן יעדיפו את מי שמוכן ללכת לבית כנסת שלוש פעמים ביום. גרים הפוטנציאלים מתייצבים מול דייני בית הדין לגיור לאחר מסלול שנמשך כשנה. ראשיתו ראיון שאורכו כ45 דקות עם שליח בתי הדין. השליח תוהה על מצבו האישי של המועמד לגיור ועל המוטיבציות שהניעו אותו לבקש להתגייר, הללו מוכרחות להיות טהורות. מהראיון הוא נשלח לאחד מאולפני הגיור, בהם ילמד בין 400 ל500 שעות, שיתפרשו על פני כל השנה. במסגרת זו תיערך היכרות עם מעגל השנה היהודי ועם החגים השונים. חומר הלימודים כולל לימודי היסטוריה יהודית, תנ"ך והלכה. הרבה הלכה. לקראת סוף שנת הלימודים נערך ראיון שני עם שליח בתי הדין אשר בודק את רמת המוכנות של המועמדים לגיור ואם מצא אותם ראויים הוא מפנה אותם לדיון בפני אחד מ11 הרכבי בתי הדין לגיור, שם תיפול ההחלטה האם הם ראויים לגיור האם יצורפו לעם ישראל. הדיינים בדרך כלל נעימים ומאירי פנים במהלך הדיון ומזילים דמעות שמחה לצד המתגיירים בסיומו, עם הבשורה על קבלתם לעם היהודי. 95 אחוז מאלו שכבר מתייצבים בפני בית הדין עוברים את מבחן הגיור. דא עקא שמעטים מגיעים אליו. קרוב ל300 אלף עולים מחבר המדינות אינם יהודים. על פי ד"ר אשר כהן ממרכז רפפורט לחקר ההתבוללות באוניברסיטת בראילן, מדי שנה מגוירים פחות מאלף. זהו מספר חסר משמעות. בתוך האלף, אתיופים, רוסים וגם מתגיירים קלאסים שגילו את אור היהדות או התאהבו בבן או בת העם הנבחר. ראש הממשלה אריאל שרון הגדיר לאחרונה את הליכי הגיור בארץ כ"שערורייה" וטען כי אם הוא עצמו היה צריך לעבור את הליך הגיור, הוא היה נכשל. הוא צודק. לא רק הוא היה נכשל, רוב אזרחי ישראל מעוצבי הזהות היהודיתישראלית החילונית החדשה והבטוחה היו ניגפים בבושת פנים בפני הדרישות המוצבות בפני המתגיירים בבתי הדין הרבניים לגיור והיו נפסלים מלהתקבל לעם היהודי. בשבוע שעבר נכשלו בו יו"ר הכנסת רובי רבלין, ח"כ רוני בראון, ח"כ איתן כבל, ח"כ עבד אלמלכ דהאמשה, יו"ר ועדת הקליטה ח"כ קולט אביטל. השרה לאיכות הסביבה יהודית נאות פרשה לאחר ארבע שאלות. "סופשבוע" הציג בפניהם 50 שאלות. חלקם, בעלי עבר דתי (בראון, כבל), דווקא השיבו לא רע והפגינו ידע שחילוני ממוצע (קולט אביטל) לא מסוגל לו. אבל הדיינים מאשרים רק גיור של מי שמתכוון להיות דתי. במקרה כזה גם הפגנת ידע נמוכה תיסלח. להלן: הצגה ראשונה של מבחן גיור הכולל 50 שאלות שנשאלו גרים בבתי הדין האורתודוקסיים בארץ. 50 השאלות לוקטו מדיונים של מתגיירים שונים ומייצגות חלקית את הידע הנדרש לשם קבלת כרטיס כניסה לעם היהודי." מתוך http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/515/062.html אין ספק שזה מזעזע, זה גם מה שהכתב רצה (והצליח) להוכיח. רק שמשום מה, בדרך לא דרך, אורי פז זכר מהמאמר הזה גילויי בורות של שלומית אלוני. |
|
||||
|
||||
דיון 1661 |
|
||||
|
||||
מה הקשר של הרשימות החילוניות האלה שהפנית אליהם לבין הנושא הנידון כאן? האלמוני טען טענות על מערך הגיור הקיים בישראל, השבתי לו בהפניה לרשימה משלי, שפורסמה בדיוק על כך ובעקבות הצהרתו של אריאל שרון על "השערוריה" שבדבר, כפי שהיא מובאת במלואה בתגובתו כטענה ומוגבת במאמרי תוך ציונה המפורש. |
|
||||
|
||||
האלמוני לא "טען טענות על מערך הגיור הקיים בישראל", האלמוני הסביר את הכתבה שפורסמה במעריב, וטען טענות לגבי הזיכרון הסלקטיבי שלך. בתגובה אתה קראת לאמוני בור, והבאת קישור למאמר שכתבת. היית יכול לכתוב, כמו שמצופה מאדם הגון, "סליחה, זכרתי שאלוני הפגיה בורות בכתבה, ועכשיו שקראתי אותה שנית, ראיתי שהיא הפגינה גסות ולא בורות". אבל, כנראה שלצפות ממך להתנצל על טעויות בוטות שכתבת, גם לאחר שמוכיחים לך שחור על גבי לבן שטעית, גם שהטעות עצמה ממש לא רלונטית לטענה שלך, גם שהטעות אנושית ומובנית, זה כמו לצפות ששולמית אלוני תדע לענות לשאלה "מה ברכות יש בתפילת עמידה?". תמיד יותר קל לקרוא לשני בור, נכון? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |