|
||||
|
||||
תודה על המאמר שמכניס אותי קצת לעולמות בלתי מוכרים לי. אגב, הסתירה בין תורתה ובין התנהגותה של ראנד מזכירה לי סיפור על איזה פילוסוף יהודי מומר (אולי מישהו מהקוראים יודע על מי מדובר ?) שחיבר סיפרי מוסר שהוו דגל לנוער הנוצרי, ושהתברר שהוא עצמו הולל, שמתנהג לגמרי שונה מהדברים שלהם הטיף בספריו. כאשר העירו לו על כך, ובקשו הסבר להתנהגותו אמר: אני לא הצפון. אני המצפן . . . |
|
||||
|
||||
טיעון קבוע כנגד אנשי רוח הוא טיעון "הדוגמא האישית". ואני שואל, מדוע אני מצפים מאדם שינהג בחייו הפרטיים לפי עיסוקו המקצועי? האם תדרוש ממזרחן לדבר ערבית בביתו? מביולוג לבדור את מזונו להמצאות חיידקים באופן מיוחד? מחוקר מקרא להיות אדם דתי? כנ"ל לגבי פילוסופים. מישהו טען פעם (נדמה לי שהיה זה אותו האדם שהתכנה "עזר" בדיון "התנ"ך מציאות או דמיון") שסארטר לא התנהג לפי התורה הפילוסופית שלימד (אקזיסטנציאליזם, נכון?) ואני שואל "למה זה רלוונטי?" |
|
||||
|
||||
אם מישהי יוצרת תורת חיים שלמה שהיא מטיפה לה בלהט כהאמת שאין בלתה ושרק לפיה יש להתנהג ומכנסת סביבה קבוצה שלמה של חסידי התורה הזאת אז אני הייתי מצפה ממנה שתתנהג לפי הטפתה. אין להשוות חוקר תנ''ך שמבחינתו הוא רק חוקר טקסט ישן שלא היה לו חלק ביצירתו ואינו מאמין בו ולכן אינו מחוייב לו עם מי שמצהיר בראש גלי שהוא מצא את האמת. במקרה כזה אם האיש אינו מתנהג כפי ההטפה שלו עצמו אז עלינו להניח שמשהו היה פגום או באיש או בתורתו או בשניהם גם יחד. |
|
||||
|
||||
זו בדיוק התהיה שלי. מדוע אנו מייחסים חשיבות כזו לפילוסופיה וטוענים שמי שמטיף בלהט למען עמדה כלשהי חייב בעצמו להתנהג בהתאם לציווים הנובעים ממנה, בעוד בתחומים אחרים איננו מצפים לכך. רופאים למשל מעשנים למרות שהם יטיפו לחוליהם על הסכנות שבעישון. נראה לנו טבעי (כמו שטענת), שחוקר מקרא לא יקבל עול תורה ומצוות למרות שהפרשנות והניתוח היא בעצמה יצירה. סטטיסטיקאים ממשיכים לעבור את הכביש, מדוע? |
|
||||
|
||||
קצת קשה לי לנסח את הדברים אבל אני אנסה. פילוסופיה, כמו דת או חוק, מנסים לתת מסגרת של צורת חיים (ותפיסת עולם לפעמים) נכונה. הדרישה לקיים את צורת החיים הזו נובעת מכך ש''כך צריך להיות'' וההסכמה שכך צריך להיות נובעת מקבלה של עקרונות יסוד שאותם צריך האדם לקבל כדי לקבל את הזכות המוסרית להטיף לדרך הזו (עקרונות דתיים או פילוסופיים, חוקי ההסק שבעזרתם בונים את תפיסת העולם השלמה מתוך העקרונות הפילוסופיים או קיומו של אל וליונותם של כתבי הדת או חשיבותו של שלטון החוק והצורך לעבוד במסגרת החוק כדי לשמור על חברה תקינה). חוקר המקרא לא מטיף לקיום מצוות ורופא ממליץ לשמור על אורך חיים בריא בדומה למוכר שמנסה למכור סחורה. הוא מציין את הסחורה (בריאות, אריכות ימים) ואת המחיר (הפסקת עישון, ספורט וכו) הקונה, כמו המוכר לא חייב להסכים לשלם את המחיר תמורת הסחורה כמו שלא כל איש מכירות של מכוניות חייב לנהוג בסוג המכונית שהוא מוכר. |
|
||||
|
||||
אני הבאתי את הסיפור בלי להביע דעה. הסיפור הזה נחרט בזכרוני בגלל הצפון והמצפן. כמובן לא אכפת לי איך נהג אותו איש. |
|
||||
|
||||
נו, אז אולי אהיה רב. אני אמנם לא מאמין באלוהים, בתנ"ך או ביהדות, אבל אני יכול לעבור הכשרה רבנית של שלוש שנים, לקבל הסמכה ולפסוק הלכות. מה דעתך? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. |
|
||||
|
||||
אם אנחנו כבר מדברים על אנשים שאינם מיישמים את מה שהם מטיפים לו, מדוע שלא יהיה רב חילוני? חי כחילוני, אבל עוסק ברבנות. זה בסך הכל המקצוע שלו. לא החיים שלו. |
|
||||
|
||||
מצדי? שיהיה. נראה לי שהסביבה הדתית לא תקבל אותו. כמובן שזו תשובה פשטנית, מה שמסתתר מאחוריה הוא בדיקת המשפט "נאה דורש, נאה מקיים". אתה בעצם רק חזרת על השאלה שלי בניסוח אחר, לא ענית עליה. אני תוהה *מדוע* הסביבה הדתית לא תקבל אותו, ולזה אין לי עדיין תשובה ברורה, רק כמה רעיונות. |
|
||||
|
||||
האין זו שאילה משפטית גרידא? מי רשאי לחלק תואר רב, או פרופסור, ולא מי מקבל אל עצמו רבנות או פרופסורה של מישהו מסוים. מזכיר לי משפט שהתנהל במדינת ניו יורק לפני זמן מה - מי רשאי להגדיר מהו בשר כשר. כמובן ששם אין למדינה שום אוטוריטה בעניין אבל ישנם לחצים פוליטיים/כספיים מצד חודים רבניים לקבל גושפנקא רשמית לתו התקן הכשרותי שהם מספקים, וכך למנוע מחנויות עצמאיות למכור אוכל שעבר הכשר בדרכים אחרות. ראה העימות בין אורתודוכסים ורפורמים וקונסרבטיבים, העימות בנושא תקפות תואר רב/כומר לנשים, תעודות שונות אקדמאיות שונות ומשונות ממוסדות עלומי שם. |
|
||||
|
||||
בדיוק היום קראתי סיפור של חנוך לוין (מתוך ''האונתולוגיה החדשה'') בו הוא אומר שמכיוון שפרופסורים חושבים על שדיים, אפשר לוותר על העיקוף, ולתת פרופסורה לשדיים עצמם. עוד הוא אומר שיש לתת את התואר לפי הגודל - שדיים קטנים יהיו אסיסטנטים, בינוניים דוקטורים, ושדיים גדולים יהיו פרופסורים ויוזמנו לכנסים ברחבי העולם. סתם, נזכרתי. |
|
||||
|
||||
אונטולוגיה היא דבר אחר. |
|
||||
|
||||
לא, זו הסתעפות מהשאלה שלי. אך גם היא מעניינת. אחרי שהוסמך רב לרבנות מישהו מהרבנות הראשית בודק שהוא שומר מצוות? האם תישלל הסמכתו לרבנות עקב כך? אם כן, זה קצת מוזר בהנחה שהתואר מתקבל לאחר לימוד ובחינה, כיוון שהידע הדרוש נלמד ובעל התואר הוכיח את בקיאותו בו, ומישהו הוסיף morality clause כדי "להיפטר" מבנים סוררים אחר כך. |
|
||||
|
||||
ע.ש. בסופו של דבר, זהו מאבק שכל אחד יכול לזהות כמאבק על שם מסחרי וזכויות יוצרים, ותו לא. למי מסכימה החברה באמצעות המערכת המשפטית שלה להעניק בלעדיות על התואר רב, על שם העצם חלונות וכו'. |
|
||||
|
||||
לא בכל חברה יש/הייתה מערכת משפטית. אבל אני חושב שאני יורד לסוף דעתך. אבל מה זה ע.ש. ? |
|
||||
|
||||
עיקר שכחתי. שמופיע אחרי נ.ב. - נזכרתי בדבר |
|
||||
|
||||
בעצם מהות הגדרת חברה, קיימת מערכת משפטית, גם אם היא לא מנוסחת פורמלית. כששני פרטים נפגשים הרי אמרת - ישנם כללים למפגש, גם אם הם בסיסיים ופשוטים ביותר. |
|
||||
|
||||
קראתי פעם, ואינני זוכר היכן, שהתואר ''רב'' אינו מוגן בחוק, היות ויש קהילות רבות שמכנות ''רב'' כל מי שמעמדו מאפשר לו לפסוק הלכות או להיות בורר בסכסוכים. אם תידרש הסמכה לרבנות, יישלל תואר הרב מאנשים רבים המתפקדים כרבנים בקהילותיהם. התארים דוקטור ופרופסור ניתנים על ידי מוסדות להשכלה גבוהה, שהוסמכו לכך בידי המדינה. הדבר שונה מהרשאה לעסוק ברפואה או בעריכת דין, שלצורך כך יש לעמוד בקריטריונים של אגודה מקצועית כלשהי (ההסתדרות הרפואית בישראל, לשכת עורכי הדין וכדומה). שלך, הרב ד''ר יובל רבינוביץ. |
|
||||
|
||||
האם אתה משוכנע שאכן אתה מוכן להצטרף למועדון שמקבל כחבר, אנשים כמוך? |
|
||||
|
||||
אל יקל הדבר בעיניך. החופש ללכת על כל הקופה, בעיקר קופת שרצים, ולקבל מחילה של 50%? Y-E-S |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |