|
וזה מזכיר לי ראיון שהתפרסם בכתב העת "מחשבות " של צבי ינאי בשנות ה-שבעים כאשר תורתו של קרוי הייתה בשיא ההשפעתה בארץ וכל כמה שבועות הופיע עליו כתבה במקום כלשהוא. ינאי ריאין אז אדריכל בשם צפרוני שהפך לתלמידו של קרוי וזה נתן לו תורת חיים ארוכה ומסובכת המבוססת על האוביקטיביזם של קרוי וראנד וחוסר הצורך לדאוג לאף אחד אחר רק לעצמך. ינאי שאל אותו אז שאלה פשוטה : אם הוא יעבור בכביש ויראה זקנה שעומדת להידרס האם הוא יעשה את הצעד הקל שבקלים כדי לעזור לה ? אינני זוכר בדיוק את התשובה (יש חומר ממחשבות ברשת באתר של ינאי אולם כרגע האתר אינו זמין אצלי ) אולם זכורני שהייתה זאת תשובה ארוכה ומתפתלת מעין כמוה שמימנה אפשר היה להבין (כנראה ) שהאיש אכן יעשה צעד כלשהו כדי להציל את הזקנה אבל...( וכאן הופיעו כל מיני טיעונים פילוסופיים מורכבים שכאשר קראתי את המאמר קצרה בינתי המוגבלת מלרדת לסוף דעתם ). התגובה היחידה של ינאי על כל זה בסיום המאמר הייתה הערה הקצרה שכל אלה הם דעותיו של איש צעיר מאוד. אינני חושב שיש הרבה להוסיף מעבר לזה.
|
|