בתשובה לidan, 27/12/04 10:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואילו מרב מיכאלי, אשת תקשורת ואושייה תרבותית מקומית, מביעה שלל דעות מוצקות לגבי אופי החינוך הממלכתי של החברה הישראלית שבה אנו חיים והשינויים שצריכים להיעשות בה: "יש חלוקה דיכוטומית כאן בארץ בין דתיים לחילונים, וזו חלוקה מעוותת, שלילית ומגונה, שבמסגרתה החילונים ויתרו על התרבות היהודית שלהם. חילקו בינינו: אתם תלמדו את זה ואתם את זה, ועכשיו לכו תבנו שפה משותפת, שלא לדבר על זהות משותפת. אני למשל גדלתי ב'בית חילוני טוב', ערכי ומלא תרבות, אבל בלי ערכים יהודיים. *גם בבית הספר לא לימדו אותי. מערכת החינוך החילונית ויתרה על היהדות, ובעיניי זה שערורייתי.* גיליתי יום אחד, למזלי, מה זו ספרות תלמודית, והיום אני ממש מאושרת מהגילוי הזה. ...לפני כן לא ראיתי דף גמרא בחיים שלי, לא ידעתי מה ההבדל בין גמרא למשנה, איפה ממוקם הרמב"ם, מה זה 'שולחן ערוך'. ממש כעסתי כשישבתי והסבירו לי את הדברים הכי בסיסיים. הרגשתי שגזלו ממני את התרבות שלי, לקחו לי את הכלי הכי לגיטימי לנהל משא ומתן עם אנשים דתיים, כמו למשל בנושא פתוח בשבת-סגור בשבת. "לא ייתכן שלא תהיה לי גישה לתרבות שלי בגלל מערכת החינוך, שלא מספקת לי את האופציה. מאז, אני לומדת כל השנים ומרחיבה את השכלתי בכל מיני מסגרות, בין היתר בחברותות פרטיות עם תלמידי פוניבז"'. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"חברותות פרטיות עם תלמידי פוניבז"'? מירב מיכאלי? נראה לך סביר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כמו שנראה לי סביר ששלמה ארצי מניח תפילין מידי בוקר בבוקרו מזה מספר שנים. בדיוק כמו שנראה לי שאורי זוהר מרביץ תורה ברבים... וכי למה לא? בתור תלמידי "עטרת ישראל" כבר למדנו עם לא רוצה לספר מי, בפומבי. טוב, היא לא צריכה ללמוד בבאחד מהיכלי בית המדרש של ישיבת פוניביץ' בבני ברק. די לה שהיא לומדת עם כמה מתלמידי פוניביץ' חברותא. אכן, סנסציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? זה לא בדיוק מה שהבנתי משתי המילים שאחרי סימן השאלה הראשון שלך בתגובה 271545 אבל שיהיה. כך או כך, אין הדבר תמוה בעיני אף בן ישיבה חרדי. מסיפורי הנייס של יום-יום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד היא לא מתיישבת להם על הסטנדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל דאגה. לימוד התורה מחשל (ומעדן) כל אחד ואחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה נרשמים לישיבה הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע כמה דברים לא לימדו אותי בבית-הספר? אז את מיכאלי מטריד שלא לימדו אותה גמרא. אותי מטריד שלא לימדו אותי אבולוציה ופיזיקה, שהידע התיכוני שלי בספרות העולם מסתכם במחזה אחד של סופוקלס וספר אחד של דוסטוייבסקי (מה עם סופרים אנגליים? אמריקאיים? מה עם איזה מישהו מהמאה ה-20?), ושאין לי מושג מה ההבדל בין סין לקוריאה, או בין הינדואיזם לבודהיזם. אז מה שעניין אותי, למדתי לבד. גם מיכאלי יכולה הייתה לעשות את אותו הדבר בדיוק. היא הייתה יכולה ללכת לחוגים או מפגשים של ארגונים שעוסקים במה שמכונה "קירוב לבבות". היא הייתה יכולה לקרוא אחד ממגוון הספרים בתחומים הללו שנגישים לציבור החילוני. היא הייתה יכולה לעשות מה שבא לה. אבל להתלונן שזה בדיוק מה שחסר במערכת החינוך הישראלית? שטויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורי מדבר לא פעם על "ריקודי מה-יפית לפני הגויים", אבל האמת היא שמה ש*מיכאלי* עושה - אלה ריקודי מה-יפית לפני הדתיים/חרדים. אולי כשנראה את תכניות הטלויזיה הבאות שלה נדע למה המה-יפית הזה היה לה חשוב, או כדאי, ואולי לא נדע לעולם - אבל אלה ללא ספק ריקודי מה-יפית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה רוצה ממיכאלי? היא מכתיבה לך במה להתעניין ואיך להעביר את שעות הפנאי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה רוצה ממני? אני מכתיב לך במה להתעניין ואיך להעביר את שעות הפנאי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על איזה "ריקודי מה יפית" אתה בכלל מדבר, בשעה שמיכאלי מתראיינת לעיתון הימני "מקור ראשון" בדברי ראיון שבהם היא פורסת את משנתה השמאלנית-הסרבנית והפמיניסטית והאנטי-גלובליסטית שקוראי העיתון לא מזדהים עמה אף לא בחצי פה?! אולי כדאי שתקרא את מלוא הראיון עמה, הנידון כאן, שמא אז תחדל מ"לרקוד מה יפית" בעיני עורכי האייל (דובי, הצ'יף לשעבר): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי עניין לרקוד בפני דובי, שהיו לי אתו עימותים לא מעטים וחמורים ביותר. מירב מיכאלי מעניינת את התXת שלי, ממש כמו שלמה ארצי או עוד אושיות טלויזיוניות-בדרניות של מדורי רכילות מן הסוג העומד בראש מעייניך. מילא, זה שסבלתי את השעמום השבלוני והלעוס להפליא הנוגע לדעותיה הפלצניות בענייני מה-שלא-לימדו-אותה-במערכת-החינוך, וריפרפתי איכשהו על השאר, מספיק כדי לקבל מושג על דברים שהיא כבר בירברה ובירברו לפניה, דברים שבספקטרום שלה הם כנראה שיא האינטלקטואליות - אז עכשיו אתה עוד רוצה שאקרא מילה במילה, את ה*כל*? שמע חביבי, חטאתי בחיי, אבל לא חטאתי עד כדי כך שיוטל עלי עונש כזה. תתעצבן כמה שאתה רוצה, אבל אצל מיכאלי שום דבר לא קורה סתם, הכל קורה לצרכי רייטינג, גם הפמיניזם, גם התלמודיזם וגם כל אופנה אחרת שתיראה לה כדאית לאותו רגע ובעיניך תיראה לגמרי כנה, כי המיכאלי, וזאת אומר לזכותה - היא פרפורמרית לא רעה. ולגבי האושיה משה קצב, בחור טוב ונשיא שנבחר למרות דמותו האפרורית משום שכשרונו העיקרי היה בכך שהרחיק ממשרת הנשיא את שמעון פרס (ואני די מצדיק את אלה שבחרו אותו מסיבה זו) - גם הברק האינטלקטואלי שלו מנצח די בקושי את הברק האינטלקטואלי של הכלב של השכנים שלי, ולא ייפלא, אם כך, שאיש אשכולות מבריק כמוך מתפעל מאיזה וידויים נוגעים-אל-הלב שלו - שגם הם נועדו במידה רבה לטפל במטרות מסויימות הנוגעות לקריירה הפוליטית שלו, אחרי שיסיים את תקופת הנשיאות (וזאת זכותך, שוב, להתעצבן גם על דבריי אלה, אבל האמת היא אמת, ורצוי שמישהו יאמר אות, גם אם זה במחיר האלמוניות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א'. האמת שאתה מתיימר לדבר בשמה – רחוקה ממך והלאה כרחוק מזרח ממערב. והראיה שאינך מדבר לגופו של טיעון ענייני, אלא גולש לפסים אישיים של כל אחד ואחת ממביעי העמדות המוזכרות. ב'. מעולם לא התעצבנתי עליך בדיון זה ואינני ידוע כעצבני במיוחד מדיונים אחרים. בסה"כ שאלתי שאלה מתבקשת, ממי שכלל לא טרח לקרוא את הטקסט עליו הוא מגיב, כפי שהודית, אבל דואג להשמיץ אנשים בשל דעתם השונה מגחמותיו הבלתי-מוסברות על ידו. ג'. תגיד, מאיפה כל העדויות האישיות האלה על אופייה של מירב מיכאלי? מה, כל התגובה שלך כאן על דבריה נובעת מכך שהיא נטשה אותך מהר מדי בגלל טראומה במיטה?! (-: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ממ שנטשה זה לל אשתו שתחיה שנטשה בעקבות טראומה במיטה, הטראומה הייתה שהיא תפסה אותו במיטה עם ממ. זה בסדר, היא חזרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. איזה טיעון "ענייני"? - שלא מלמדים במערכת החינוך הרבה יהדות, ושככל הנראה יש מקומות בהם לא מלמדים אותה כמעט בכלל? - זה נכון, אבל כשיבואו לתקן את תכנית הלימודים יהיו נושאים חשובים ודחופים פי כמה, שדובי הזכיר חלק מהם. ב. "מעולם לא התעצבנת עלי"? - טוב, אז לא. פשוט התרשמתי שכשבנאדם מזדרז ומגיב לדבר נכון שציינתי בקשר למיכאלי, ואומר שאני רוקד "מה יפית" לפני האקס-צ'יף, זה או מפני שהוא מתעצבן או מפני שהוא סתם זבל, אבל אולי אני טועה. אתה "לא ידוע כעצבני במיוחד"? - תשמע, חוש ההומור שלך הוא חד פעמי! מזמן לא צחקתי ככה. שאתן קישורים? ג. לא ביקרתי במיטתה של מיכאלי, אבל כן - העדות שלי וההתמצאות שלי אכן נובעות ממעורבות במה שנעשה מאחורי הקלעים של הפסטיבלים, מיכאליים ואחרים, המוצגים כלפי חוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א'. כבר הבהרתי בתגובתי לדובי שהנושא "יהדות" חשוב לא פחות ואולי אף יותר משאר המקצועות החופשיים שהתלמיד הישראלי בור ועם הארץ בהם. ב'. לא התעצבנתי. בסה"כ החזרתי לך במטבע הלשון שלך, שאתה רוקד מה יפית בפני איילים, במידה ומיכאלי רוקדת מה יפית בפני קוראי הראיון עמה. ומאחר והיא לא, אז אולי גם אתה לא יודע לרקוד... ג'. לא, סליחה שחשדתי בכשרותך, רק שעדיין נדמה לי שבתור אמרגן לענייני בואמה ישראלית, קפצת בעליזות לא רק לתוך מיטתה של מיכאלי, ומכאן היכרותך המעמיקה עם אופייה של העלמה הנוטשת בשעת השיא... (אלמוני, פיך ענה בך -:) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אכן, הבהרת בתגובתך לדובי שיהדות זה חשוב, אבל מעולם עדיין לא הצלחת להבהיר, למרות שאתה משתדל כבר הרבה זמן - *למה* היהדות היא חשובה. אתה הרי יודע יפה כמוני שהמדינה הזאת תתקיים ללא שום בעיה בלי יהדות, ותתקיים *הרבה יותר טוב* בלי ישיבות, בלי תלמידי חכמים וגם, סליחה - גם בלי החרדים, נושאי הדגל של ה"יהדות", בכלל. אתה הרי לא אידיוט מושלם, ולמרות המאמר הסהרורי והמורכב בעיקר מניים-דרופינג, שפירסמת כאן, אתה יודע יפה כמוני שה"התבוללות" לא תזיק לאיש, ושהעליה הרוסית הלא-יהודית תורמת לכלכלת ישראל ולתרבותה תרומה חשובה מאין כמוה, בעוד שדוברי ה"יהדות" הם כאבן ריחיים על צוארה. אתה יכול להמשיך לצעוק אלף פעמים ש"היהדות היא חשובה", אבל דבר שאין לו ולו נימוק אחד המתקבל על הדעת - לא יעזור אם תצעק אותו. ב. טוב, אם זה כל כך חשוב - לא התעצבנת. ג. אין טעם שאחזור ואספר כאן שלא הייתי עם מיכאלי במיטה. את הזיות התשוקה שלך בקשר אלי אשאיר לך, ואת מה שאני יודע עליך אשאיר לעצמי. הרי אחרי הכל, ואולי בניגוד למה שאתה חושב - אני אדם הגון, דיסקרטי ומנומס, והעובדה שאני מצוי בנעשה מאחורי הקלעים לא תשנה את תכונותי אלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמין שמדינת ישראל לא תתקיים ולו לרגע קט אחד ללא יהדות. אני מאמין שבאותו רגע שבו הישיבות הקדושות יאלצו להגר מישראל לחוץ-לארץ וללמוד משם את תורתם אומנותם, בשל הצרת רגלי לומדיהן מבחינה חוקית (גיוס בכפיית עריצות הבג"ץ וכיו"ב) – מדינת ישראל תחדל מלהתקיים כמדינה ריבונית בתוך גוב האריות המוסלמי או בכלל וחלומם הרטוב של נמוכי המצח החפצים בהשמדתה בוא יבוא על כל תושביה. (על החלום ופשרו, ראו: אינני יודע מהו אותו ניים-דרופינג שאתה מדבר עליו, אבל אני מאמין ברמ"ח איבריו ובשס"ה גידי בכל מילה שהעליתי על הכתב במאמרי "גורל יהודי אחד" (דיון 2173). ואין לדברי בדבר היזקה הרב של ההתבוללות כל קשר לתרומתה התרבותית והכלכלית של העליה מבריה"מ לשעבר משנות ה-90, שיש לי הזכות להיות חלק אינטגרלי ממנה בארץ. זה שסקטור אחד בציבוריות הישראלית תורם מבחינה מדעית אינו גורע מתרומתו הממשית של סקטור אחר מלתרום את חלקו הלגיטימי והתועלתי על-פי אמונתו לא פחות אלא אף יותר מכל החייל הלוחם. בני הישיבות הקדושות אינם בשום פנים ואופן כאבן ריחיים על צווארה של מדינת ישראל, באותה המידה שהסטודנטים לסינית עתיקה או למשפט האנגלי והעותומני אינם כאבן ריחיים על צווארה. מימי לא צעקתי באף במה ש"יהדות זה דבר חשוב". תמיד השתדלתי ואני משתדל יותר יפה ממך לדבר יפה ולהשמיע את טענותיי ונימוקיי בנחת ותהיה בטוח שרק כך הם נשמעים ונופלים על אוזניים קשובות של אלה שבאמת איכפת להם מעתיד העם היושב בציון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הטענות והנימוקים שאתה משתדל תמיד להעלות הם מן הסוג שהעלית בתגובה זו - אלה טענות חסרות נימוקים לחלוטין. אתה *מאמין* שללא הישיבות מדינת ישראל תחדל להתקיים. אכן, זו זכותך *להאמין* בכל מה שתרצה - אבל לטעון כי האמונה האישית שלך היא בפני עצמה מספקת כ*נימוק*, העשוי להתקבל על דעתם של בני אדם הגיוניים - הרי זה חסר כל טעם. הסטודנטים לסינית הם מעטים מאוד, הרבה פחות מתלמידי הישיבות הלומדים לימודים שהם אולי יקרים מפז בעיניך ובעיניהם, אך אין בהם כל תועלת מעשית. הסטודנטים הלומדים את המשפט האנגלי יש להם מה לתרום, בשלב מאוחר יותר - למשפט הישראלי. ומאמרו, החשוב כשלעצמו, של אלוף בן - אינו שייך לנושא. אני דיברתי במפורש על העליה הרוסית ה*לא יהודית*, ואתה, כתגובה, שייכת עצמך לקבוצת אוכלוסיה זו. האם, בניגוד לרושם שהשתדלת לעשות כאן במשך זמן רב - אינך יהודי? (לא שיהדותו או אי יהדותו של משהו מעניינת אותי, אבל אם אינך יהודי בסופו של דבר - כל ההתנהגות שלך כאן היא אפילו יותר מוזרה מכפי שנראתה עד עכשיו) לצערי זמני אץ לי וזוהי תגובתי האחרונה לעת עתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמונה הזאת שלי בדבר כוחו של לימוד התורה כשמירה על ביטחון העם מתבססת על העובדות ההיסטוריות שמאפיינות את העם היהודי מיום היוולדו. זה שההיסטוריה מתחילה ממך והלאה מעיד בדיוק על מי ומה אתה. אין זה עניין של כמות הסטודנטים לעומת כמות בני הישיבות. מדובר בעניין עקרוני: תומכים בלימודי ההשכלה או שלא. ישראל צריכה ללמוד בעניין זה מהמדינות הנאורות כמו ארה"ב וצרפת. אני סבור שכל מי שלומד באשר מה שהוא לומד, תורם בלימודו, במישרין או בעקיפין, לפיתוח מדינתו. וכל אימת שבמדינת ישראל עוד מותר ללמוד ולהשכיל מבלי שהבג"ץ יפריע בכך, לגיטימי בעיני להיות בן ישיבה לתפארת מדינת ישראל בדיוק כמו שלגיטימי בעיניך להיות סטודנט לתפארת מדינת ישראל שעתיד להיות חתן פרס נובל. סליחה, משום מה לא שמתי לב ל"לא-יהודית" שלך. ובכל זאת, אף אחד לא טען שאדם מתבולל לא יכול להיות לא-פרודוקטיבי לחברה. מה גם שמתוך היכרותי המעמיקה עם אוכלוסייה זו, רובם לא בחרו במודע להתבולל, אלא שהם דור רביעי וחמישי לאנוסי הקומוניזם רודף היהדות עד חורמה. ורק לפני שבועיים אירחנו בביתנו בשבת שתי בחורות שכאלה (גרושה עם ילד ורווקה) שנמצאות בעיצומו של תהליך גיור כהלכה מרצונן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צרפת הנאורה לא אוסרת על חבישת כיפות בבית הספר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא על כך דיברתי, אלא על תמיכתה בהשכלת צעיריה. מה גם שבצרפת מותר לחבוש כיפה, זה רק הרב הראשי של צרפת, הרב יוסף סיטרוק, המליץ שלא לחבוש בפומבי על מנת שלא להיות קורבן למעשי קונדס אנטישמיים. ככל שידוע לי, צרפת הנאורה לא רק שכמעט ולא גובה שכר לימוד מהסטודנטים שלה, אלא שאף נותנת להם דמי קיום למחיה בתקופת לימודיהם. כל זאת העיקר שילמדו וישכילו. אגב, בצרפת גם יש מקצוע חובה בבגרות, תחזיקו חזק: פילוסופיה. הלוואי בישראל. אולי במאה הבאה, מי יודע... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"היום שרים בצרפת מדברים על צורך באפליה מתקנת לטובת המוסלמים, וצריך להבין שבטרמינולוגיה הצרפתית אין בכלל מונח של 'אפליה מתקנת', שלקוח מעולם המושגים של מדינות כמו ארה"ב. בצרפת המטרה היא הצנעתם של ההבדלים וטשטוש כל הסממנים המגזריים. זוהי בדיוק מהותו של חוק הרעלה, שאוסר גם חבישת כיפה בבתי הספר של המדינה" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שאותו כתב כתב באותו עיתון את הדברים הבאים, כפי שאמרתי: "רוב הציבור היהודי בצרפת שותף לעמדת הממשל, הקובעת כי החצנה של סממנים דתיים רק תגביר מתיחות בין דתות ותגרור ביטויים אנטישמיים. ביטוי ברור לכך נתנה המלצתו של הרב סיטרוק ליהודי צרפת שלא לחבוש כיפה בפומבי בכדי שלא ליצור מתחים מיותרים או סיכונים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. איכשהו, כיפה וסמלי דת נוצריים חמקו מן האיסור על הצגת סמלי דת בבית הספר. הרעלה לבדה נשארה ברשימת האיסורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ואינני ידוע כעצבני במיוחד מדיונים אחרים'' - סוף סוף בדיחה טובה אחת בין כל הדיונים המשמימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך תוכיח שאין לך אחות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון, את מירב מיכאלי לא מטריד רק העדר לימודי התלמוד בחינוך הממלכתי בישראל. ואני מכיר איזה שתי דמויות ישראליות שסיפרו לי על החוויה התרבותית והאינטלקטואלית שנשארה להם עם טעם של עוד בפה עם לימודי התלמוד בביה"ס שבהם למדו בנערותם. כך שאולי אין זה מדויק לומר שזה מה שמטריד את מיכאלי, כי לא בכל בית ספר ממלכתי בישראל לא למדו תלמוד עד לפני כמה עשורים. והתלמוד רק בא לאפיין את אחד מספריה האינטלקטואליים המרשימים ביותר של היהדות, שלימודם הוזנח בידי מנהיגי מערכות החינוך בישראל של היום. אם הבנתי נכון, את מירב מיכאלי מטרידה התופעה המפלגת שנהגתה כאן בידי בן גוריון וחבריו לדעה הציונית, של כביכול כור-היתוך. כלשונה: "חילקו בינינו: אתם תלמדו את זה ואתם את זה, ועכשיו לכו תבנו שפה משותפת, שלא לדבר על זהות משותפת"; "ממש כעסתי כשישבתי והסבירו לי את הדברים הכי בסיסיים [ביהדות]. הרגשתי שגזלו ממני את התרבות שלי, לקחו לי את הכלי הכי לגיטימי לנהל משא ומתן עם אנשים דתיים". אם הבנתי נכון, את מיכאלי מטריד לא רק העדר לימודי התלמוד, אלא בעיקר האידיאולוגיה שלפיה מערכת החינוך החילונית מוותרת על היהדות, ובעיניה זה דבר שערורייתי: "לא ייתכן שלא תהיה לי גישה לתרבות שלי בגלל מערכת החינוך, שלא מספקת לי את האופציה". ואכן, היא השכילה לא פחות טוב ממך להשלים את השכלתה החסרה ביהדות: "מאז, אני לומדת כל השנים ומרחיבה את השכלתי בכל מיני מסגרות". השכלה בסיסית זו, שיש לדעתה ללמד במסגרות החינוך הממלכתיות, ולו בכדי שלא יווצר הפער העמוק והתהום הפעורה שבקרב הציבור הישראלי העכשווי, בין החילונים לבין שומרי המצוות, של העדר שפה משותפת, המולידה קיטוב חברתי הולך ומעמיק, הולך ומרחיק לכת. וגם אתה מתקומם במובלע על המערכת הממלכתית שלא דאגה להעניק לך השכלה בסיסית יותר בתחומי המדע והדעת. השכלה שגם אני השלמתי בכוחות עצמי מאוחר יותר או במקביל להשכלתי התורנית הפורמלית. שנינו מסכימים שמדובר בחסרים השכלתיים בסיסיים שעל מערכת החינוך לספק, באשר היא ממלכתית. אני סבור שקל וחומר כאשר מדובר בחסר של השכלה הנוגעת לזהותנו העצמית, היהודית. ואני לא לבד שמחזיק בדעה הזאת. נשיא המדינה, משה קצב, התראיין לאחרונה לעיתון "מעריב" ובין השאר אמר את הדברים ברחל בתך הקטנה: "בהיותי שר בממשלה נפגשתי עם הנסיך חסן ברבת עמון וראיתי שהוא מגלה בקיאות בתלמוד. אמרתי אז לעצמי: ריבונו של עולם, אני שר בממשלה, במדינה יהודית, והנה הנסיך הירדני, יורש העצר המוסלמי, בקיא בתלמוד יותר ממני. פתאום הבנתי שלא למדתי תלמוד מימי, בכל המסלול שלי מכיתה א', ואני חושב שזה חסר רציני מאוד". דברים כדורבנות. מערכת החינוך הממלכתית עיצבה לבושתנו דורות של משכילים חילונים שאינם מסתגלים או רוצים לפתוח מסכת בתלמוד ולהבין מה כתוב בה. מכאן גם נובעת ההתנגדות לבני הישיבות שתורתם אומנותם, ש"משים את עמלם בדף של גמרא בלה" (ביאליק). עוד אמר הנשיא בראיון זה לבן כספית (סופשבוע, 26.11.04): "אני חושב שכל מערכת החינוך שלנו פולטת מדי שנה רבבות של בוגרים שאין להם מושגי יסוד ביהדות". ועל דבריו אלה אפשר להוסיף ולשאול: כמה מאותם בוגרי מערכת החינוך הממלכתית מבינים לעומק את משמעות יום השבת? כמה מהם יודעים מהן עשרת הדיברות? וכמה מהם בכלל מזוהים עם יהדותם? זה לא "חסר רציני", כדברי הנשיא, זה "כשל לאומי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה חושב שכל המילים הללו שכתבת כאן הן תשובה למה שאני כתבתי, אתה טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי בכל זאת יועיל כבודו להסביר לי איפה אני טועה, אם בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה משום שאתה אומר שוב ושוב שהנוער החילוני לא נחשף מספיק (או בכלל) למושגי יסוד ביהדות. אינך מסביר מדוע זה רע. לדעתי, אגב, זה רע משום ש: 1. זו המורשת הרוחנית שלנו. לאו דווקא במובנה הדתי, אלא במובנה הלאומי-זהותי-תרבותי. 2. חשוב פחות, אך עדיין קיים, הוא הצורך לקדם את הסיכוי לדיאלוג. בשביל לדבר צריך להכיר את השפה. תשובת אוטומט תהיה: שילמדו הם את השפה שלנו. אלא שלדעתי, ומתוך מגע עם שתי האוכלוסיות, נראה כי חרדי יוכל להבין טוב יותר טקסט חילוני מאשר להפך. (בתור התחלה, אני מדברת על שפת דיבור, לא על טקסט כתוב מורכב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא האמנתי לי שהדור שלא ידע את יוסף, מצבו בכי רע שאינו יודע מדוע זה רע שאינו יודע את מורשת עמו. האם בדברי נשיא המדינה לא מסופר על הבושה שחש אל מול הנסיך הירדני על חסר בקיאותו בתלמוד? האם על חסר דומה אך בסיסי יותר לא דיברה מירב מיכאלי בדבריה המצוטטים? – שאת טוענת כנגדי שאינני מסביר מדוע זה רע ולכן טועה. בעוד שבעיני הנשיא קצב זה רע בגלל הסיבה הראשונה שנקטת, בעיני מיכאלי זה רע בגלל הסיבה השנייה שנקטת בדבריך. ואפרופו עם הגדרת הסיבה השנייה אני בהחלט מסכים. לא פעם הניכור הבלתי נסבל הקיים בין החילונים לחרדים נובע מהעדר שפה משותפת או בשל עיוות השפה המסורתית בידי החילוני המצוי. למשל, תינוק שנשבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנוער החילוני לא נחשף למושגי יסוד ביהדות? את יודעת כמה שעות תורה ותנ"ך צובר התלמיד החילוני בשתים עשרה שנות לימוד? (אני לא יודע את התשובה, אבל בימי זה היה הרבה. הרבה מדי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו הוקדשו ללימוד התנ''ך בבתי הספר קרוב לשש שעות שבועיות, ואילו לפי ''תוכנית הליבה'' של שרת החינוך לימור לבנת, כפי שפורסם בכלי התקשורת, יוקדשו ללימודי ''תנ''ך ומורשת'' שעתיים בשבוע בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אבל הקצף יוצא על התוכנית כפי שהיא כיום, לא? הטענה, עד כמה שהבנתי אותה, היא שכבר עכשיו התלמיד החילוני לא מקבל מספיק פרקי יהדות כדי שתהיה לו שפה משותפת עם חסידי פוניבז'. בלי שפה משותפת כזאת, קשה לאברכים להסביר לו כיאות כמה שפר עליו גורלו שעגלתו ריקה (עבור חמורו של משיח עגלה ריקה היא באמת ברכה). 6 שעות שבועיות מצטברות למשהו כמו אלפיים שעות בשתים עשרה שנות לימוד. אני חושב שהעברת אלף שעות מתוכן ללימוד יידיש תקל עוד יותר על התיקשורת בין חלקי העם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם התלמידים החילונים יילכו לעבוד במשרה חלקית במקום לבזבז את כל זמנם בביה''ס, ויתרמו את משכורתם הצנועה תלמיד-תלמיד לאברך ישיבה נבחר ההוגה יומם וליל - הדבר יתרום תרומה משמעותית פי כמה לתקשורת בין חלקי העם, ואין זה משנה באיזו שפה ידברו. כך, תלמידי ישראל החילונים לא רק ישפרו את התקשורת אלא גם גם יקבלו הכנה טובה לחיים - הכנה טובה לתפקיד התמיכה הכלכלית באחיהם, שיעשו אח''כ כל חייהם כמבוגרים, בארץ הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט תומך ביוזמה זאת, אבל כמובן שתלמידי התיכון תריכים להשתתף אך ורק מרצונם החופשי. איני חושב שניתן למצוא אברך אחד שיהיה מוכן לקבל קצבת לימודים מכסף גזול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה. תעשה כלבוטק. תתקשר לישיבה ותגיד להם שאתה מאמין בצורך ללמוד תורה ולכן גנבת כסף מאבא שלך היהודי שלא התייאש מלקבל את הכסף חזרה ואתה רוצה לתרום אותו לישיבה. לחילופין, תעשה סקר אצל חרדים האם הם מוכנים לקבל קצבה מכסף גזול. הבעייה היא שהם לא מודעים (וכמובן לא מעוניינים להיות מודעים) לזה שהכסף גזול. ואם אני או אתה נבוא מבחוץ כדי להאיר את עיניהם הם יתייחסו אלינו כאל צבועים. מהנסיון שלי עם אנשים מהמחנה שלי הם פשוט מתעלמים מהפרשנות היצירתית שלי למקורות ומשתדלים לעולם לא לפתוח את אותם עמודים שמא יתברר שאני צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כתבת "איני חושב שניתן למצוא אברך אחד שיהיה מוכן לקבל קצבת לימודים מכסף גזול". אני משוכנע מעבר לכל ספק סביר שניתן למצוא הרבה יותר מאחד כזה. למעשה, אחרי שקראתי את תגובה 271913, אני משוכנע שגם אתה משוכנע בזה. אולי רצית לכתוב "איני חושב שניתן למצוא אברך אחד שיהיה מוכן לקבל קצבת לימודים מכסף *שהוא חושב שהוא* גזול", אבל ברור שהמשמעות של המשפט השני שונה לחלוטין מהמשמעות של המשפט הראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקבל בהכנעה את התיקון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהודי חרדי נכנס למעדניה, מצביע על השינקן ואומר למוכר: "פרוס לי בבקשה 200 גר' מהגבינה הזאת". "זאת לא ג..." מתחיל המוכר לענות. "אני שאלתי אותך מה זה?" קוטע אותו החרד, "אני ביקשתי שתפרוס לי!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממש מכיר את כל הבדיחות האלו, או שאתה ממציא אותם במקום? בעצם, אני לא בטוח איזה מהשניים ירשים אותי יותר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדחן: בעל זיכרון ארוך, הסומך על קוצר זכרונם של האחרים. חלק ככה וחלק ככה. כשאתה מכיר מספיק בדיחות, זה לא כל כך מסובך להקיש מהן בדיחות חדשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה גרם הגביע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הם מקבלים כל הזמן, כבר מזמן. הרי לדעתך המיסוי הגבוה הוא גזל, לא? (גם לדעתי, אבל דעתך יותר נחרצת :-]). אתה חושב שבכל פעם שהקצבאות מגיעות, הם עוצמים את עיניהם ואומרים לעצמם: "הכסף הזה בטח צמח על איזה עץ יפה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אושפיזין ראית? חבר שלו אומר לו שהוא מצא סוכה והוא יכול לקחת אותה. הוא שואל אותו אתה בטוח? ומשנענה - "זה בסדר", הוא לוקח את הסוכה בלי לשאול יותר מדי שאלות. אם היה מודע למה שהוא עושה הוא לא היה נוגע בסוכה. אותו דבר כאן. הם לוקחים את הכסף כי המדינה מחלקת. לימודי כלכלה בסיסיים אינם בתכנית הלימודים והם מרשים לעצמם להאמין שהכסף צומח על העצים או סתם מגיע מאיזשהו מקור מסתורי ממנו מדינות לוקחות כסף, עובדה, הם אומרים לעצמם, כולם לוקחים. נותנים לקולנוע, נותנים למוזיאונים, נותנים לספורט, גם לנו מותר לקחת 1. אם היה מס מיוחד הנגבה מהציבור בשביל לממן ישיבות הם היו צריכים להתאמץ יותר על מנת להסתתר מאחורי חוסר ההבנה שהכסף גזול. אם החילוניים היו מותרים על תקציבי התרבות שלהם כי הכסף גזול, לחרדים היה עוד יותר קשה, שכן הם היו מבינים שהטענה שלא ראוי לתת כסף לישיבות אינה סתם שנאת חרדים וצביעות, אלא עניין צודק ועקרוני. אם היה מס מיוחד על תלמידי תיכון למימון ישיבות, ותלמידי התיכון היו צועקים להם "גזלנים", "אנחנו לא מוחלים", ספק אם היו לוקחים את הכסף. ואם היו לוקחים, הם לא היו קונים בכסף את ארבעת המינים והסוכה שלהם. 1 הנציגים שלהם גם תומכים בהעברת הכספים לכל המטרות הללו כדי שהם יוכלו לקבל, אבל זה סיפור אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... נוסף על כך, לפי נתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים האחרונה נבחנו 694 תלמידים מהמגזר הממלכתי-חילוני בחמש יחידות תנ"ך, לעומת 1,015 בשנת 2002 ו-1,235 בשנת 2001.http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... אבל לא רק בבתי ספר מתעניינים מעטים בספר הספרים, כי אם גם באקדמיה. באוניברסיטת תל אביב, למשל, נרשמו בשנת הלימודים האחרונה רק 48 סטודנטים בחוג למקרא, לעומת 73 שלמדו שם ב-1995. באוניברסיטה העברית בירושלים רק 33 סטודנטים בחרו במקרא, ובבאר-שבע 68 תלמידים. רק בחיפה מספרים שחלה עלייה במספר הנרשמים, וכיום לומדים בחוג 113 סטודנטים. לדברי ד"ר אהרון מונדשיין מהחוג למקרא באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת תלפיות, "היום הכיתות יותר ריקות, וקיצצו קורסים כי הסטודנטים לא מגיעים לתחום. התלמידים כיום מתאכזבים מהתנ"ך כבר בבית הספר היסודי, אז למה שיבואו ללמוד את זה באוניברסיטה? עצוב שדווקא אצלנו היהודים, עם הספר יורד למקום אחרון. אי-הכרת התנ"ך היא השלב הראשון בדרך החוצה מכאן" (מעריב, 25,5,04). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורי (אני מניח שמדובר באורי), הנה טיפ בחינם לך ולכל שאר הקוראים: אם תשאיר בטופס התגובה את השדה "שם" ו*גם* את השדה "דואר אלקטרוני" ריקים, אז המערכת תצמיד לתגובה את שם המגיב "האייל האלמוני" ללא כתובת דואר אלקטרוני. אין צורך לכתוב ידנית בשדה "שם" את המילים "האייל האלמוני". נסה ותהנה. --------- יש לי תאוריה לפיה מי שמשתמש בהרבה שמות בדוים בדיונים באינטרנט מתחיל לחשוד שהוא רואה מסביבו המון דמויות בדויות ולהאשים אחרים בכך שהם מתחבאים מאחורי כינוים שונים ואלמוניות. משהו כמו ליידי מקבת והדם. נדמה לי שכבר כתבתי על זה משהו באייל בעבר. נשמע לי כמו אחלה רעיון לתזה בחקר חברת המידע. אני אקרא לזה "תוצא ליידי מקבת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הייתי אייל אלמוני בדיון שבו אילולא כן, לדעתי, ספק אם היו מגיבים שם אל עמדתי, ושכחתי כאן לעדכן בחזרה. שומו שמים, מה קרה?! כבר אסור להיות אלמוני פעם ב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה ולמה אתה כועס? ערן רק הסביר לך איך תוכל להיות אלמוני מבלי שידעו שזה אתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להכיר מעט את ההיסטוריה הנוקבת ביני לבין ערן בנושא, בשביל להבין מדוע התקוממתי. לא משנה, ש'כחו מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נשכח ולא נסלח. בדיליטנטיות שלך אתה מוציא שם רע לכל האלמונים שמגיבים כאן בפלמוניות עם אינטגריטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אתן לך כמה דוגמאות ממקום העבודה שלי, כולן של רופאים ילידי ישראל: - חולה שברך אחרי הליכה לשירותים ("נקבים נקבים, חלולים חלולים") הוגדר תחילה כפרסבטיבי. - חולה התבקש למנות את החודשים מהסוף להתחלה. אף אחד לא ידע לשפוט אם עשה את המשימה נכון. לפני שנים שמרתי בבחינת בגרות בתנ"ך (תיכון עיוני, הכיתה הריאלית). תלמיד שישב מולי לא הצליח למצוא בשום אופן את פרשת "נוח" בתנ"ך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זאת שאלה אחרת: באיזו מידה "לימודי היהדות" אפקטיביים. הגדלת כמות השעות שמוקצבת להם לא תעזור, שהרי את פרשת נוח התלמיד ההוא למד לפחות שלוש פעמים בימי חייו, וכפי שאת רואה זה לא ממש הניב את התוצאות המקוות. יש המון נושאים שכדאי ללמד. למרבה הצער בחלק גדול מהם התלמיד הממוצע יישאר די נבער גם אחרי הלימוד (מהסיבות עליהן נסוב הדיון הזה), ועם המציאות הזאת צריך לחיות בינתיים. מתוך הים הגדול של עניינים ראויים, לדעתי היהדות מקבלת נתח גדול מדי, והאנושיות נתח זעום. "אנושיות" כאן הם הלימודים הכלליים על העולם והאנושות, בניגוד ללימודים הספציפיים של התרבות הלוקאלית שלנו. לא סביר בעיני שבוגר תיכון לא שמע כלום על דארוין, על קאנט, על גלילאו ועל ליאונרדו דה וינצ'י - עניינים שבעיני חשיבותם עולה במקצת על ידיעת שמות שניים עשר החודשים העבריים (סליחה. הבבליים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, תודה. שבעתי כבר דיונים איתך, ובד''כ אין להם יותר מידי תוחלת. אני מסתפק בהצהרת עמדותי, והקורא הנבון ישפוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה. הצהרת עמדה משלי: אתה טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, אתה יודע מה: שנינו טועים ומטעים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שתוכנית הלימודים בספרות נותנת דגש מופרז על מספר יצירות גדולות (מחזה של סופוקלס, ספר של דוסטויבסקי, וכו'). אבל יש גם פרק של ספרי בחירה, ושם יש הזדמנות להיחשף לסופרים מודרניים יותר, וגם ללא מעט סופרים אמריקאים (ונדמה לי שגם אנגלים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, "הזדמנות". לרוב התלמיד לא מנצל את ההזדמנות הזו. כמובן שהוא גם לא קורא שום ספר של דוסטוייבסקי: הוא קורא תקציר של ספר של דוסטוייבסקי, אם נחה עליו הרוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני קראתי. למעשה, בזכות שיעורי הספרות נגלה לי העולם המופלא של הספרות הרוסית. אבל זה באמת מקרה יחודי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(גם אני קראתי) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |