בתשובה להאייל האלמוני, 30/12/04 13:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בבקשה. תעשה כלבוטק. תתקשר לישיבה ותגיד להם שאתה מאמין בצורך ללמוד תורה ולכן גנבת כסף מאבא שלך היהודי שלא התייאש מלקבל את הכסף חזרה ואתה רוצה לתרום אותו לישיבה. לחילופין, תעשה סקר אצל חרדים האם הם מוכנים לקבל קצבה מכסף גזול. הבעייה היא שהם לא מודעים (וכמובן לא מעוניינים להיות מודעים) לזה שהכסף גזול. ואם אני או אתה נבוא מבחוץ כדי להאיר את עיניהם הם יתייחסו אלינו כאל צבועים. מהנסיון שלי עם אנשים מהמחנה שלי הם פשוט מתעלמים מהפרשנות היצירתית שלי למקורות ומשתדלים לעולם לא לפתוח את אותם עמודים שמא יתברר שאני צודק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כתבת "איני חושב שניתן למצוא אברך אחד שיהיה מוכן לקבל קצבת לימודים מכסף גזול". אני משוכנע מעבר לכל ספק סביר שניתן למצוא הרבה יותר מאחד כזה. למעשה, אחרי שקראתי את תגובה 271913, אני משוכנע שגם אתה משוכנע בזה. אולי רצית לכתוב "איני חושב שניתן למצוא אברך אחד שיהיה מוכן לקבל קצבת לימודים מכסף *שהוא חושב שהוא* גזול", אבל ברור שהמשמעות של המשפט השני שונה לחלוטין מהמשמעות של המשפט הראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקבל בהכנעה את התיקון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהודי חרדי נכנס למעדניה, מצביע על השינקן ואומר למוכר: "פרוס לי בבקשה 200 גר' מהגבינה הזאת". "זאת לא ג..." מתחיל המוכר לענות. "אני שאלתי אותך מה זה?" קוטע אותו החרד, "אני ביקשתי שתפרוס לי!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממש מכיר את כל הבדיחות האלו, או שאתה ממציא אותם במקום? בעצם, אני לא בטוח איזה מהשניים ירשים אותי יותר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדחן: בעל זיכרון ארוך, הסומך על קוצר זכרונם של האחרים. חלק ככה וחלק ככה. כשאתה מכיר מספיק בדיחות, זה לא כל כך מסובך להקיש מהן בדיחות חדשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה גרם הגביע? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |