 |
אכן. זו מהות הנקודה. הסיבה שמוסיקה מן הבארוק, התקופה הקלאסית והרומנטית מגלה יכולת שרידה טובה בהרבה מזו של התקופות שקדמו לה ומשל אלה שלאחריה, היא אכן ערכים אסתטיים וצורניים מחמירים יותר, שממילא מציבים ליוצר סף גבוה של איכות והשקעה על מנת לעמוד בהם ולהגשימם. זו הסיבה שאני חוזר וטוען שהקרתנות, הרידוד המכוון של היצירה המוסיקלית, הוא האויב הגרוע ביותר של המוסיקה ככלל, של זו שנוצרה בעבר ושל זו שעוד תיווצר. יוצר אשר כלל לא יוולד ויגדל אל אקלים תרבותי ועולם ערכים אסתטי שיציבו לו סף יצירה אתגרי, כלל לא יעלה בדעתו שניתן להפיק מהכלים שהמוסיקה נותנת בידיו יותר מאשר רגעים בודדים, מונוטוניים ממילא, של ג'סטות טריוויאליות.
היה זה המנצח לורין מאזל, כמדומני, אשר דיבר על ''הרס הסביבה הקולית'', אשר ממנה בהכרח נובע, או לכל הפחות מושפע בצורה קריטית, מעין ההשראה האנווירומנטלית והערכים האסתטיים, על ידי החיים בכרך העשן וההרס האקולוגי, זה אשר נגרם ממנו ישירות וזה שקיים ממילא, בעשורים האחרונים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש