בתשובה לניצה, 10/12/04 1:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז מה רע בצורת חיים זו? הרבה דברים. למשל אני מניח שלבנות ישנה נטייה (סטטיסטית) מולדת לטפל באחים הקטנים וחלקן אף נהנות מזה. ככה זה גם אצל הקנגרו, שם מולידות נקבות צעירות בנות ובהמשך חייהן בנים - בדיוק מסיבה זו, ואכן הבנות נשארות לעזור וללמוד את גידול האחים. ומה מותר האדם מן הקנגרו? הבחירה. מה עם הבנות שזה לא בראש שלהן והן רוצות לעבור ילדות נורמלית ומשוחררת - למשל לבלות את שעות הפנאי שלהן (כמובן, אחרי הכנת השיעורים) במשחקים, במקום כאומנות? וכמובן עולה השאלה - מדוע אין הבנים נדרשים לקחת חלק במפעל ריבוי זה? אצל הקנגרו, אני מניח, אם לבת לא בא, היא פשוט הולכת לדרכה, ולאם נותר רק לספוק כפיים ביאוש1. האם פריבילגית הבחירה מוענקת גם לילדה החרדית? ============================================================== 1 אצלנו בבית היתה אימי אומרת תוך אנחה: "חטאתי לקדוש ישראל", כדי לבטא את תחושתה (לעיתים) לגבי הליכותיו של פרי בטנה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבחירה של הבנות החרדיות לגדול כמו הילדות שלך (נניח שיש לך) היא בערך כמו הבחירה של הילדות שלך לגדול כחרדיות. כך שהטענה שלך לגבי שלילת הבחירה שלהן אין לה רגלים. כל צורת חינוך ''שוללת'' מהילד את הבחירה להיות אחר. גם תנאי חיים מסויימים ''שוללים'' את הבחירה לחיות חייים אחרים. כמו שתנאים אובייקטיבים (קצר רואי וחסר קואורדינציה) שוללים את הבחירה (להיות טיס). זה לא שולל את הבחירה המהותית המוסרית של בני האדם. אדם חרדי יוכל בבגרותו להפוך לחילוני אם יבחר בכך- והיו דברים מעולם, ואפשר גם להפך, וגם פה היו דברים מעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם חרדי אכן יוכל בבגרותו להפוך לחילוני, אבל באופן מעשי, נראה שה"חזרה בשאלה" היא אופציה שבעיקר *גברים* חרדים הולכים בה. נשים חרדיות, כך נראה, אולי יכולות לחלום על כך בסתר ליבן, אבל מעטות מאוד - הרבה פחות מן הגברים - גם עושות את זה. זאת משום שחינוכן אינו מעודד יוזמה ובחירה עצמאית, ובחירה בדרך החילונית תתקבל ע"י משפחתן באופן חמור ביותר (גם עם גברים, אבל עם נשים כנראה יותר), ותעורר בהן רגשי אשמה כבדים הרבה יותר. (אין לי לינקים, זוהי התרשמותי מן התקשורת [כולל וידויים אישיים של כמה בנות חרדיות או דתיות, ברשת, שכנראה שלא אוכל למצוא אותם כרגע], מן הספרות ומהכרויות אישיות, תקנוני אם אני טועה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום העבודה הקודם שלי עבדה בחורה אחת חרדיה בת עשרים וקצת. בכל הזדמנות שישבתי לדבר איתה, היא הייתה שופכת את הלב על כמה שנמאס לה לחיות בבית וההורים שלה חונקים אותה. היא תמיד רצתה לצאת ולגור קצת לבד, אבל היא ידעה שאבא שלה ישב עליה שבעה. אחותה עשתה את זה, ולא היה שום קשר בינה לבין שאר המשפחה למשך כמה שנים, עד שהגיע הידיעה מהאחות שהיא עומדת להתחתן, והכל נעלם בן לילה. היא גם חששה לממש את דרך הפעולה הזאת, כיון שלטענתה רוב הבחורים שהיא יצאה, או לצורך העניין, תצא, איתם היו מייד נעשים חשדנים אם הם היו מגלים שיש ''בעיות בבית'', ו''פוסלים'' אותה. מיותר לציין שדמות האב בסיפור לא הצטיירה כמו מה שאדם חילוני מצפה מאב להיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שחלק לא מבוטל במצב הזה יש דווקא ביחס של החברה החילונית לנשים. ''חזרה בשאלה'' היא מאורע טראומטי עבור משפחת המקור החרדית בכל מקרה. אבל בעולם שיוצאים אליו, החברה הרבה יותר נדיבה וסלחנית לגברים עצמאיים מאשר לנשים עצמאיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל היוצאת בשאלה הפוטנציאלית לא ממש מכירה את יחס החברה החילונית לנשים (פרט למבעד לפילטר החרדי, שיש פה מישהו, לא אזכיר שמות, שהראה לנו עד כמה הפילטר הזה מעוות את המציאות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה צודק. אבל אל תזכיר פילטר מעוות (כי אני כבר מספר ימים עוצר את עצמי מלשאול מה קורה כשבלבניסט כותב ערכים בויקיפדיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא Idan שהולך ראש בראש מול כולם. הכי קרוב שהגעתי לדבר על זה, זה בערך "מצעד האיוולת", וגם שם זה במידה, בסוף, ולאחר שנתבקשתי מפורשות על ידי כותב הערך (ראה גם בדף השיחה): ומה איתך, כמה ערכים הוספת בינתיים לוויקיפדיה? :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. אני אכתוב לוויקיפדיה מייד אחרי שאכתוב מאמר לאייל... אני כנראה מחמיץ כאן משהו, אבל קשה לי לראות את העניין בסוג כתיבה כזה. הוא נראה לי בעיקר סיכום קצר ולא מעמיק של מושגים, ולא ברור לי מה הכיף כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין הבדל בין נשים לגברים מבחינת יכולת הבחירה. יש אולי הבדל מבחינת המניעים, ו''תג המחיר'' המוצמד לכל בחירה. מכל מקום היכולת של אדם, איש או אישה, חילוניים לבחור באורח חיים חרדי, לדעתי קטן יותר מלהפך. זה משום שהחשיפה והידע של האדם החילוני הממוצע, באורח החיים החרדי, נמוכה מאוד וגדושה בדעות קדומות. אמנם גם אצל החרדים נעשה מאמץ להסתיר את אורח החיים החילוני מעיניהם של בני הנוער והאנשים, אבל זו משימה שהופכת קשה מאוד עם הזמן. אורח החיים החילוני מצוי בכל מקום, וזועק מכל כרזת פרסומת בחוצות. האוייב הגדול ביותר של יכולת הבחירה היא הבורות. לכן אני חוששת שדווקא בנושא של הזמינות של האופציות לבחירה, דרך החינוך החילונית מאפשרת הרבה פחות בחירה מזו החרדית. נכון אמנם ש''תג המחיר'' המוצמד על הבחירה ''הלא נכונה'' אולי אינו כל כך גבוה בעולם החילוני, יחסית לעולם החרדי, אבל לדעתי זה רק מפני שהאפשרות האמיתית לבחירה נמנעת ממילא על ידי הבורות והדעות הקדומות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אך האוייב הכי גדול הוא הפחד. החרדים הינם רק מחונכים לבחור בדרכם של הוריהם כי זה טוב. הם גם עוברים חסימות ריגשיות עם סיפורי זוועה מגיל קטן. כישוריהם האינטלקטואליים והמקצועיים מוגבלים והם מנועים ככל האפשר מלהגיע למידע על האלטרנטיבות. לתופעות אלו אין מקבילה בחברה החופשית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון במידה חלקית. רמת הרתיעה והדעות הקדומות מ''אלו שלבושים שחור'' גדולה מאוד אצל חלקים לא קטנים של הציבור החילוני. אבל המחסום הגדול ביותר שם הוא הבורות. מבחינת החופש לבחור, הבורות נראית לי אקויולנטית לחינוך שנותנים החרדים לילדיהם. ואולי אפילו עולה עליה מבחינת העוצמה. משום שאצל החרדים הם אמנם מעלים את תג המחיר, אבל האדם יכול בכל זאת לבחור לקנות. אצל החילוניים, הוא לא מודע למה הוא יכול לקנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט נכון. למרות מסך הבורות (שקיים) אין מניעה שאני אלך להתארח אצל חרדי, ולו משום ''סקרנות אנתרופולוגית'', וע''י כך להסיט, ולו במעט, את מסך הבורות. כל זאת מבלי לפגום במאום בחילוניותי. חרד מנוע מלעשות כך אצלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"רמת הרתיעה" היא טבעית בין אוכלוסיות החיות זו לצד ובתוך זו אך בוחרות בדרך חיים מנוגדת. הבורות קיימת בשני הצדדים, אך רבה יותר בצד החרדי. פשוט, אנחנו קוראים בעיתונים, צופים בסרטים, רואים בחדשות - חרדים. שם אין לכך הקבלה. למרות שהחברה החופשית פתוחה וחושפנית ומפציצה במידע, רוב החרדים אינם מסוגלים לקמפל1 גודש זה. איני מקבל אם כן את טענת הבורות. בכל מקרה, התמקדותי היא בנושא מנגנוני הכפיה, ההטמעה והשארת חוסר הברירה (למשל תעסוקתית) המכוונים של חברה זו, וזאת, במימון המדינה. טענותיך מזכירים לי כל מיני גישות המשוות למשל בין היחס למיעוטים/נשים במערב והיחס אליהן בעולם השלישי - או בין "עבדי ההייטק" לפועלים של המהפכה התעשייתית ועוד. כלומר, לדעתי אין מה להשוות. 1 כלומר לתפוס את המבנה שיוצרים פרטי המידע ואת חשיבותם ומקומם של פרטיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להבין מה זה חילוני אתה לא צריך להכיר את כל החילוניים. למען האמת, יש הרבה סוגים של חילוניים. בעצם הדבר המאחד את החילוניים הוא שהם אינם דתיים/חרדיים. כדי לדעת מה זה "לא חרדי", החרדי לא צריך קורסים מיוחדים... לכן הבחירה של החרדי (בודאי בשלב הראשון) מתמקדת בלהיות (חרדי) או לא להיות (חרדי) ולא באיזה סוג של חילוני להיות. ולבחירה הזאת יש לו את כל הנתונים. לעומת זאת ההגדרה של החרדי אינה "לא חילוני", אלא משהו בעל תוכן מסויים, שאינו נגיש לרוב רובם של החילוניים. כאשר מוסיפים לכך את הרתיעה והדעות הקדומות שהתקשורת מאביסה את העם הצורך אותה, לגבי החרדים, הרי היכולת של חיולני ממוצע להבין את הידיעות שהוא מקבל על העולם השונה והמנוכר הזה, נמוכה עד אפסית, וממילא היכולת שלו לבחור באופציה הזאת בחייו, מאוד מוגבלת. (אני כלל לא מתייחסת לשאלה אם מצב זה טוב או רע, או לגיטימי, אלא רק לעצם המציאות.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, גם את התחלת? חשבתי שזה קטע אורי פזי כזה. מי שחושב שאפשר ללמוד על אורח החיים החילוני מכרזות פרסומות, הוא בור מוחלט ומלא בדעות קדומות עד מעל לאוזניים. אבל בואי נציג את השאלה בצורה אחרת. מרבית ההורים החילונים עושים חגיגת בר-מצווה לבנם בהגיעו לגיל 13. לשם כך, הילד נשלח אל חיקו של רב שמלמד אותו את מה שזה לא היה שלימדו אותי לקראת הבר-מצווה שלי. זהו מפגש אינטימי מאוד, אחד-על-אחד, עם ההוויה הדתית. כמה הורים חרדים את מכירה ששולחים את ילדיהם למפגש שכזה עם אדם חילוני, שילמד אותם, ולו במקצת, על אורח החיים החילוני? אני אנחש שאפס. אז אל תספרי לי שהילדים החרדיים1 נחשפים לצד החילוני יותר מאשר להפך. 1 אינני מכליל כאן את הדתיים הלאומיים, שחיים חלק נכבד מחייהם בעולם ה"חילוני", ונחשפים אליו, כמובן, הרבה יותר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |