|
||||
|
||||
"רמת הרתיעה" היא טבעית בין אוכלוסיות החיות זו לצד ובתוך זו אך בוחרות בדרך חיים מנוגדת. הבורות קיימת בשני הצדדים, אך רבה יותר בצד החרדי. פשוט, אנחנו קוראים בעיתונים, צופים בסרטים, רואים בחדשות - חרדים. שם אין לכך הקבלה. למרות שהחברה החופשית פתוחה וחושפנית ומפציצה במידע, רוב החרדים אינם מסוגלים לקמפל1 גודש זה. איני מקבל אם כן את טענת הבורות. בכל מקרה, התמקדותי היא בנושא מנגנוני הכפיה, ההטמעה והשארת חוסר הברירה (למשל תעסוקתית) המכוונים של חברה זו, וזאת, במימון המדינה. טענותיך מזכירים לי כל מיני גישות המשוות למשל בין היחס למיעוטים/נשים במערב והיחס אליהן בעולם השלישי - או בין "עבדי ההייטק" לפועלים של המהפכה התעשייתית ועוד. כלומר, לדעתי אין מה להשוות. 1 כלומר לתפוס את המבנה שיוצרים פרטי המידע ואת חשיבותם ומקומם של פרטיו. |
|
||||
|
||||
כדי להבין מה זה חילוני אתה לא צריך להכיר את כל החילוניים. למען האמת, יש הרבה סוגים של חילוניים. בעצם הדבר המאחד את החילוניים הוא שהם אינם דתיים/חרדיים. כדי לדעת מה זה "לא חרדי", החרדי לא צריך קורסים מיוחדים... לכן הבחירה של החרדי (בודאי בשלב הראשון) מתמקדת בלהיות (חרדי) או לא להיות (חרדי) ולא באיזה סוג של חילוני להיות. ולבחירה הזאת יש לו את כל הנתונים. לעומת זאת ההגדרה של החרדי אינה "לא חילוני", אלא משהו בעל תוכן מסויים, שאינו נגיש לרוב רובם של החילוניים. כאשר מוסיפים לכך את הרתיעה והדעות הקדומות שהתקשורת מאביסה את העם הצורך אותה, לגבי החרדים, הרי היכולת של חיולני ממוצע להבין את הידיעות שהוא מקבל על העולם השונה והמנוכר הזה, נמוכה עד אפסית, וממילא היכולת שלו לבחור באופציה הזאת בחייו, מאוד מוגבלת. (אני כלל לא מתייחסת לשאלה אם מצב זה טוב או רע, או לגיטימי, אלא רק לעצם המציאות.) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |