 |
|
 |
||
|
||||
 |
חדשות מעניינות עם גוון אופטימי (למרות שלא מקדמות אותי בעניין ההתערבות ההיא): http://www.science.unsw.edu.au/news/news_detail2.asp... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שקראתי בלינק, המשפט הזה: Because furanones don’t kill the bacteria, there is no selection pressure for them to develop resistance. הוא חסר בסיס. בנשימה אחת הם מסבירים שחסימת התיקשורת מזיקה לחיידקים וגם שהיא לא פוגעת בשרידות שלהם.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מיד בהמשך הם אומרים גם "Indeed, in a million years of evolution, no natural resistance has been developed by bacteria to these furanones in the natural environment.” וההבהרה, קצת אחר כך: "The furanone compounds are especially exciting as they do not kill the bacteria, but just stop them from expressing disease-causing traits. This means that there is no pressure on the bacteria to develop resistance.” |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שתרשה לי לפקפק בכך שהחיידקים הפציפיסטים יוצרים טוקסינים *סתם*, ללא כל צורך הישרדותי, ורק היה חסר שעשב ים אוסטרלי יבוא ויבלול את שפתם כדי שיהפכו לאוהבי ישראל. בקיצור- לתקשורת הבין חיידקית יש מן הסתם איזשהי תועלת השרדותית, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים שיש ''איזשהי תועלת'' אבל הלחצים האבולוציוניים כנראה קטנים במידה ניכרת מאלה שנוצרים כאשר אתה פשוט משמיד את כל מי שאינו עמיד לאנטיביוטיקה מסויימת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שותף להסתייגות שלך, החיידקים הם לא פריירים ובטח לא יאהבו משהו שיתעסק אם מנגנון התקשורת שלהם. אין ספק שהכתבה נגועה במידת מה של אופטימיות מופרזת המוּנַעת ע"י שיקולים עיסקיים (הרי הסטארטאפ biosignal קשור למדענים המתוארים בכתבה), ולכן אפשר ורצוי להתייחס במידת פקפוק להצהרות גורפות כמו ש*לא תתכן* התפתחות עמידות. עצם זה שהדבר פוגע בשרידות החיידקים, כמו שטענת בצדק, די בו כדי לדחוף לעבר פיתוח מנגנון עוקף, למשל: "חיידק צועק" אשר משחרר סיגנלים באופן מופרז ולא רצוי במצב רגיל אך שיש בו יתרון בעת "שיבוש אלחוט כימי". הטיעון שמליוני שנים לא הניבו מנגנון עמידות הוא טיעון רעוע ומאף מטעה. הסיגנלים האלה הם ככול הנראה לא איזו רעה קלה אשר טריליוני דורות חיידקים העלימו ממנה עין, אלא מנגנון אשר מניב תועלת אשר מליוני שנות אבולוציה בחרו בו, והתועלת הזו גם ידועה. לדוגמא, חיידק יחיד אשר יעבור לפאזה אלימה מיד יפיל על ראשו מערכת חיסון אחת מאד עצבנית שתכסח אותו לפני שהוא יספיק לומר "כולר...", אבל אם כמה מליארדי חיידקים שומרים על שקט ושלווה למראית עין עם המאכסן ובבת אחת כולם שופכים את כל התחמושת שלהם, המאכסן עשוי שלא לעמוד בכך, ואז הם ביחד (וכל אחד לחוד) המנצחים. אקיצר, אתה צודק, אבל אפילו אחרי מסך ההבלים, זה עדיין אפיק מבטיח בעיניי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אבל אם כמה מליארדי חיידקים שומרים על שקט ושלווה למראית עין עם המאכסן ובבת אחת כולם שופכים את כל התחמושת שלהם" - איך יתפתח התאוּם הזה ביניהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ע"י תקשורת כימית, היינו quorum sensing. הנושא בקושי הוסבר בכתבה, אך ככול הנראה ישנם שני ערוצי הדברות ראשיים, אחד המשותף לקבוצה נכבדה ביותר של משפחות חיידקים *שונות*, ומתפקידה לברר עד כמה "השכונה" צפופה (הם בחברים והם המתחרים), והשני סופר רק את מניין החברים במשפחה. אם התכוונת בשאלתך ל"*איך* מתפתח?", אזיי כבר אתה מבקש ממני לתפור לך סיפור מעשה אבולוציוני פרי דמיוני, מעין "מעשה אמיתי שלא היה" (תגובה 259853) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך *ה*תפתח quorum sensing אני מסוגל לדמיין, כי אני יכול לחשוב על צעדים קטנים בדרך ברמת החיידק הבודד. מה שלא הבנתי זה איך אתה צופה שהחיידקים יפתחו עמידות ע"י שת"פ של שתיקה ממושכת שאחריה כולם (או הרבה מהם) ישפכו את הארס שלהם ביחד כאילו היו מגיבים בווינט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שבאופן שאינו שונה מהדרך בה דברים אחרים מתפתחים, שני חיידקים מפרישים אחד על השני סיגנל כימי חלש אשר מדכא את הפרשת הטוקסין שלהם. כשמגיע חיידק שלישי ומוסיף את הסיגנל שלו, האות מתהפך והם כולם מרעילים ביחד ורואים כי טוב. מבחן התוצאה כבר מכוונן לכמה סיגנלים משתלם לחכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, עכשיו הבנתי. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הקישור (והאיחולים), ה-Buzzword שכדאי לקחת מהכתבה הזו היא "quorum sensing" (=חישת כמות). הנושא הזה הוא יפיפה ממש ומשנה לחלוטין את הצורה בה אפשר לתפוס מושבת חיידקים: לא עוד כאוסף של אינדיבידואלים אדישים הצפים בתמיסה אלא כחברה מסודרת ואולי אף כ"תודעה קיבוצית" של אורגניזם אחד המקיף את כולם (חובבי אורסון סקוט קארד מוזמנים להזכר בדֶסקוֹלָדה..). מפתיע עד כמה השדה המדעי הזה כמעט ואינו חרוש, חרף היותו ותיק למדי (על תקשורת חיידקים באמצעות הומו-סרין-לקטון כבר זמן רב). לדעתי יש בו פוטנציאל מעשי (וגם מחקרי) גדול, ואני שותף לאופטימיות שלך. לפני שנה חיברתי "חיבור" קצר בנושא לצורך קורס, נראה אם אמצא אותו, ואם כן, אולי עוד אשוב לפתיל הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא שמעתי על זה די הרבה בעיקר בהקשר לSLIME MOLD ול cAMP. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לחזור לפתיל הזה? זה לא שווה מאמר שלם באייל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרמפפ.. אהממ.. אהההה.. מאמר אתה אומר? כשאני מוציא מאמר, זה מלווה בתחקיר או הגות לא מבוטלים מבחינתי. אני גם מאד משתדל להיות זמין ומשיב עבור אחיי האיילים - זו חתיכת אחריות (; תגובה זה תגובה, אפ'חד לא יבוא אליי בטענות אם אעלם פתאום לשבועיים לצורך השתלת תוספתן או שמהו כזה (תגובה 5567). מצד שני אני כבר לא עסוק כשהייתי. בסדר, זרעת זרעים של ספק במוחי, נראה איך הם ינבטו.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, אם הברירה היא בין לכתוב את המאמר ואז להיעלם, לבין לכתוב תגובה ואז להיעלם, הראשון עדיף. ואם ההיעלמות היא רק לשבועיים, אדרבא... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |