בתשובה לא.פ, 07/11/04 17:47
מעשה אמיתי שלא היה 259853
ארז ליבנה • בתשובה לא.פ יום ב', 8/11/2004, 0:10
מתחילים מיצורים חד תאיים? בסדר.
(על הישות חסרת הגוף ניתן לותר - איני זקוק להנחה זו כאן‏1)

מעשה אמיתי שלא היה:
פעם היו שני סוגים של יצורים חד תאיים ששחו באוקיינוס גדול שכיסה את כל כדור הארץ.
הסוג הראשון, "הירוקונים", היו צפים להם על פני המים, ומייצרים את מזונם באמצעות אור השמש בתהליך הפוטוסינתיזה.
הסוג השני, "הטרפנים", נהגו להתקיים ע"י כך שהיו בולעים ומעכלים "ירוקונים".
יום אחד, במקרה, גילו ה"ירוקונים" שאם הם מצטופפים יחד בקבוצה גדולה עם הרבה חברים כמותם, הם מגינים זה על זה, כך שהטורפים לא יכולים להגיע אל אלו שבאמצע, וגם קשה להם לבלוע את אלו שנמצאים כלפי חוץ כי הם נצמדים חזק למרכז.
ה"ירוקונים" מאד שמחו אבל מיד התחילו בעיות.
מסתבר שאלו שהיו בתחתית ה"גוש-ירוקונים" לא קיבלו מספיק אור שמש והתחילו להיות רעבים מאד.
הם איימו שאם לא יעזרו להם הם יעזבו (כי כבר עדיף להסתכן ב"טרפן" מאשר למות מרעב).
חשבו וחשבו מה לעשות ובסוף החליט שאלו שחיים במעלה הגוש יעשו הרבה הרבה אוכל ויעבירו חלק לאלה שלמטה.
כך גדל וגדל "גוש-הירוקנים" עד ששוב היתה בעיה, הוא נהיה כל כך כבד שכבר היה קשה לו לצוף.
היו אפילו סיפורים על "גושי ירוקונים" שטבעו במצולות, וכל הירוקונים שהרכיבו אותם מתו ושימשו מאכל ל"טרפני המעמקים".
מה עושים? חשבו וחשבו והגיעו למסקנה שחלק מ"הירוקונים" במרכז חייבים להתאבד לטובת הכלל, כדי שהגוש יהיה חלול ויוכל לצוף יפה. הירוקונים בתחתית גם פיתחו חוטים ארוכים שהשתלשלו מהם וניסו להאחז במוצקים שונים כמו סלעים כדי לתת יציבות לגוש.
חלפו להם השנים והגושים שיגשגו.
גם הטרפנים שיגשגו ובינתיים הפכו ל"מקדחוני-טרפן" שהצליחו לקדוח לתוך "גושי-ירוקינים" ולפעמים הצליחו להטביע אותם.
המים ירדו הרבה והיו יתר ויותר סלעים חשופים.
הגושים נהיו מאד מסודרים, עם מערכת העברת אוכל מאד מסודרת לתחתית, עם פקודות ברורות מי צריך להתאבד במרכז, וגם החוטים הפכו לירוקונים מיוחדים וארוכים בשם "שורשיים" שהיו מומחים בלהידבק לסלעים ואפילו למדו למצוץ מהסלעים מלחים טעימים.
זו היתה שעתם היפה של הירוקונים, ונראה שהם נמצאים בכל מקום.
אבל, השלווה לא נשארה זמן רב, כי הם התחילו להתקוטט זה עם זה. מסתבר שהם היו כל כך רבים שהם התחילו להסתיר אחד לשני את השמש והיו מפריעים לייצור האוכל.
"גושי-הירוקונים" התאמצו להיות יותר ויותר גבוהים מעל השכנים החוצפנים שלהם, עד שהם המציאו מן עמוד שיוצא מהמרכז ועולה הכי גבוה שהם הצליחו להרים.
הם קראו לו "גבעולון" ויצאו ממנו מיני "מדפוני-עלים" דקים שמטרתם לקבל כמה שיותר אור מהשמש הטובה.
התחרות היתה מאד קשה וכל גוש ירוקונים ניסה להרים גבעולון גבוה יותר, אבל זה היה קשה כי בשביל ליצור גבעולון גבוה צריך הרבה אוכל, וגם צריך הרבה יציבות מלמטה שחס וחלילה לא יפול הכל.
הירוקונים הכי מוצלחים הגיעו להכי הרבה שמש והצליחו אפילו עוד יותר.
הירוקונים שנשארו למטה נהיו עצובים ורעבים כל כך עד שמתו. גופם שימש אוכל לטרפנים ול"שורשיים" של גושי ירוקונים" חזקים יותר.
לכמה גושים כאלה העסק הזה נמאס והם רצו מקומות חדשים ופחות צפופים לגור בהם.
לכן הם הפכו חלק מהם למן "פקעת-זרע" כזו שיש לה את כל המידע שצריך כדי ליצור "גוש-ירוקנים".
הם זרקו "פקעות" כאלה למים ואמרו להם לישון עד שיגיעו למקומות שאין בהם כל כך הרבה תחרות.
השיטה עבדה מצויין והגושים הגיעו לעוד מקומות חדשים, ע"י הגלים והרוח, אבל גם שם מילאו את השטח והתחילו מיד להתחרות זה בזה.
בינתיים, ה"טרפנים" גילו שיותר נעים לישון על הקרקע שנחשפה לה, כי יותר חמים וגם לא שטים כל הזמן ממקום מקום ולכן יצאו החוצה מהמים מתי שרק היה אפשר.
הם היו זוחלים בין הסלעים ובאמצעות המצאה חדשה שלהם, "מקור" , היו נוגסים בגושי ירוקונים שהיו בדרכם.
כמה ירוקונים חשבו שזה בעצם לא נורא כמו בעבר, כי הם יכלו לשרוד את הנגיסות, כל אלו לא היו מוגזמות.
חלק מהגושים הגו רעיון גאוני: הם ינצלו את התיאבון של יריביהם משכבר הימים, ה"טרפנים" כדי למצוא מקומות חדשים לגור בהם. ויצרו מעין "בלוטי-פרי" מלאים בהמון סוכר טעים ש"טרפנים" ממש משתגעים עליו ובתוכו הטמינו "פקעות-זרע".
ה"טרפנים" היו מאד מרוצים מהשינוי בגישה של הירוקונים והתחילו בולעים בשמחה את "בלוטי הפרי" ואת ה"פקעות-זרע" שלא הצליחו לעכל ירקו בצידי הדרכים בהם זחלו.
וזה המשיך והמשיך, והטרפנים למדו שיותר כיף כשלא קר וצימחו מסביבם פרווה מחממת, ושיניים שיכולות ללעוס הרבה ירוקונים בבת אחת, והירוקנים שהתעצבנו קצת על הטרפנים הזללנים המציאו חומר כתום שעושה לטרפנים כאב בטן ומלמד אותם שזה לא יפה לטרוף ירוקונים.
והם כיסו את העולם כולו, וחיו להם מאתגר לאתגר, עד עצם היום הזה.

‏1 : )
‏2 נו מה אתם אומרים? יש מצב לסֶפֶר ילדים? או לספר לימוד המתחזה לספר ילדים?
מעשה אמיתי שלא היה 259856
ערן בילינסקי • בתשובה לארז ליבנה יום ב', 8/11/2004, 0:16
יש מצב, והסיפור ממש יפה.

אבל יש בעיה. אתה מייחס תכלית ותכנון לדברים שאתה בעצם אמור לטעון שאין להם תכלית ותכנון, וחסר לך כל אלמנט האקראיות.
מעשה אמיתי שלא היה 259863
ארז ליבנה • בתשובה לערן בילינסקי יום ב', 8/11/2004, 0:27
תודה.
איזו עירנות ותגובה זריזה בשעות שהמיטה יפה להם.

אתה צודק, אין התייחסות לאקראיות ויש רמיזה לתכליתיות.
ניתן לתקן זאת יחסית בקלות ע''י תיאור של כל מיני המצאות איומות ומטופשות שהומצאו ככה סתם והמיטו כישלון וכלייה על ממציאיהן.
סיפור אחר. 260102
האייל האלמוני • בתשובה לארז ליבנה יום ב', 8/11/2004, 16:30
סיפור אחר:
החד תאיים היו חשופים לקרינה ולטעויות בשכפול ה D.N.A.
ה D.N.A שלהם ניזוק . הם התנוונו ונכחדו.

סיפור נוסף:
הם לא נכחדו וגם לא השתנו.
סיפורי הייקו? 260110
ארז ליבנה • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 8/11/2004, 16:59
מה?
סיפור אחר. 260135
ro • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 8/11/2004, 19:04
אבל הסיפור שלך סתם משעמם.

אם כבר קרינה, יכלת להוסיף איזה ארכי רשע, שנפל לביצת רפש חומצתית (או מרק קדום, או איך שקראו לעיסה שממנה התחיל הכל להתפתח) ומה קרה לו, או איך חד תאי הופך לחיידק דבר, או לפחות בשאיפה להפוך לגונזילה. (או לטאת ענק טי רקס)...
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות