בתשובה ליובל רבינוביץ, 11/04/01 3:14
הבהרות והרחבות 265533
"[יונה מלינה, אחד הפצועים הקשים ביותר בפיגועים, איבד לאחרונה את הכרתו ואושפז.] הוריו אווה ויאן הוזעקו לארץ, ונאמר להם כי ימיו של בנם ספורים. המטפלת הפיליפינית שסעדה אותו סיפרה להם כי יונה כבר איבד תקווה כמה ימים קודם לכן ואמר לה: "אני לא יכול יותר, אני רוצה למות". אווה ויאן האמינו כי זאת היתה משאלתו האחרונה של בנם - וביקשו להגשימה. בהסכמתם פנה עורך דין יצחק חושן לבית המשפט, וביקש בשמו של יונה לא להאריך את חייו באמצעים מלאכותיים. בזמן שהוגשה הבקשה לנתקו ממכונות ההחייאה היה יונה מחוסר הכרה. הוא לא אישר אותה באופן רשמי וישיר. כל פנייה לבית המשפט לסיום חייו של חולה סופני מחייבת תצהיר חתום של החולה או של משפחתו המאשר כי זה רצונו, וכן חוות דעת רפואית ופסיכיאטרית. אבל הבקשה שהוגשה בשמו של יונה התבססה רק על דברי המטפלת. למרות שנתנו את הסכמתם לבקשה, אווה ויאן עצמם סירבו להצהיר או להעיד בבית המשפט כי בנם מאס בחיים, מאחר שלא שמעו זאת מפיו. אתמול, אחרי שבנם התעורר והדגיש כי אין לו כל כוונה לוותר על החיים, הקפיאו ההורים את הבקשה לבית המשפט."


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים