|
||||
|
||||
אני לא יודע למה אתה משווה את "הארץ" לשטחיות הרדודה של מדורי הכלכלה בעיתונים האחרים. קנה המידה שלי להשוואה הוא "גלובס", שהוא עיתון מרהיב לכל הדעות. רולניק גאון. שורותיו של שטרסלר הן שיר. אני מסכים. אבל המדור הכלכלי של "הארץ" אינו מקיים דיון פתוח ומתמשך במדיניות כלכלית (למעט טור ה"יומן" הזניח). גם רולניק הוא אנליסט, לא פרשן מאקרו. מעט הדיון שכן מתקיים בעיתון אינו משקף ספקטרום של דעות. אריה כספי אינו פיצוי. גם לא הכתבים המוטים-חברתית שאינם כלכלנים (ואינם כותבים בעמודי הכלכלה). גם מעט הדעות שבמדור הכלכלה, וגם החדשות שבו, מוטות ימינה. לפעמים אפילו העיתון גולש לרכילות (מיזוגונים בין משרדים, "ציפורה" של בעלי ממון, ועוד). גלובס מצליח לענות לרבות מהבעיות האלה, לשמור על דיון שברובו הוא ברמה די גבוהה (אם כי לא תמיד), ואפילו לכתוב רכילות כלכלית בצורה קצת פחות בולטת. :-) ה"בועה" של מדורי הכלכלה, כהגדרתך, היא לגיטימית – ואף מתבקשת – כשמדובר בניתוחים שנראה שמעניינים אותך (שקר הסטארט-אפ, תכנוני מס בקבלת אופציות, ניתוח של מניית "טבע"). היא תקלה כשהיא משרתת אינטרסים של בעלי עניין באותו חוק (כמו למשל במתקפות העדינות, אך החוזרות ונשנות, על חוק החברות החדש, שבהן גם "גלובס" וגם "הארץ" כשלו במתן ניתוח מקצועי מהימן לטובת "רעש" שהיטיב עם אינטרסים של בעלי-שליטה). היא בלתי-נסלחת כאשר היא נוגעת בנושאים שעל סדר היום הלאומי. אם אתה קורא ידיעה או ניתוח שלא אכפת להם מה קורה למסעודה משדרות, פספסת את האפשרות לקבל דיווח מדויק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |