|
||||
|
||||
מדור הכלכלה של "הארץ" הוא העיתון הכלכלי הטוב ביותר בישראל כיום. בתור עיתון כלכלי, הפרשנות שלו היא ימנית קפיטליסטית במובהק. כמו התפיסה של רוב האנשים המתעסקים בענף הפיננסי (מה לעשות?). הטור של גיא רולניק הוא אחד הטורים הכלכליים הטובים בישראל, רולניק בוחן בדרך מבריקה וייחודית את המתרחש בשוק ההון הישראלי והאמריקאי. (הוא אחד היחידים שחזה את משבר ההיי טק במדויק, אגב). נחמיה שטרסלר בולט בפרשנות שלו לענייני המקרו-כלכלה, נכון, הוא ימני קפיטליסטי, אך אינו מסתיר זאת. ב"הארץ" יש מספיק כותבים ופרשנים בעלי תפיסת עולם סוציאליסטית עד לזרא, תודה לאל שהם אינם נפוצים במוסף הכלכלה של "הארץ". תנו לנו לשכשך בבועה שלנו ללא הפרעה. לעיתים פשוט בא לך לקרוא פרשנות על מניית 'טבע' בלי לדעת עד כמה זה ישפיע על מסעודה משדרות. לפחות במוסף הכלכלה אני מוצא מפלט מה מהאג'נדה הסוציאליסטית (המעצבנת לעיתים) של "הארץ". לסיכום, מוסף הכלכלה של "הארץ" הוא קרן אור יחידה בין מוספי הכלכלה של העיתונים האחרים. אשר מתמקדים לרוב בצרכנות, כתבות שער על 'מפורסמים כלכליים' וביקורת על מכוניות. והפרשנות שלהם על שוק ההון, אם היא מופיעה, היא בדרך כלל ברמה של סטודנטים שנה א' לכלכלה. |
|
||||
|
||||
הוא המדור המעניין יותר (אולי פחות "טוב" בהקשר של מקסימום ידיעות כלכליות חשובות למנהל/ת הבכיר/ה). כלא-כלכלן, למדתי הרבה מן ההסברים שלו. סבר פלוצקר היה תמיד מצויין (קצת פחות בשנים האחרונות, כאשר הוא נהיה היחצ"ן של כמה סלבריטאים כגון פרנקל,טום פרידמן וסטנלי פישר...). בעיקר אהוב עלי גדעון עשת, והניתוחים החתרניים שלו לגבי הכלכלה והפוליטיקה הם קריאת-חובה לדעתי. אין כמו בחשיפת בולשיט ע"י רדוקציה אד-אבסורדום. אני אוהב את הניסיון לבסס קו מערכתי (בעיקר בכתבות הלא-חדשותיות) שהוא יותר "חברתי" (לפני שהמילה הזאת היתה באופנה) , וסוציאליסטי ופחות כלכלי-ימני. למשל השבוע הם עימתו פועלת שמרוויחה שכר מינימום עם מנהל מפעל שהוא בין הנלחמים להפחתתו. זו דוגמה קצת חריגה ו"פופוליסטית" אבל יש לא מעט דוגמאות אחרות כאלה. הם גם מבצעים מחקרי שוק ומחזיקים מדור צרכנות, דבר שכמדומני "הארץ" אינו עושה. הדבר היפה ביותר הוא שנראה שיש כאן טיפוח של "רוח מערכתית". נראה כאילו יש עורכים מבוגרים ומוכשרים שמטפחים אחריהם דור כתבים צעיר יותר אך לא פחות מוכשר - וזה דבר נדיר לראות, בכל מקצוע. - אסף |
|
||||
|
||||
מדור-הצרכנות של הארץ מסונף, משום מה, ל''גלריה''. |
|
||||
|
||||
במשך זמן רב הייתי מדפדף בכל יום במדור הכלכלה, רק כדי לראות אם יש מדור צרכנות היום. שניות יקרות אבדו לי כך. לכן רווח לי כשהמדור עבר ל"גלריה", ואני יכול להשליך את גליון הכלכלה בשלמותו היישר לסל המיחזור (הפיזי). ואולי כנגדי היה יושב לו איש העסקים עם הקפה והצנים של הבוקר, ובדרך לטורי הבורסה נתקל לחרדתו במדור שבו מספרים על אנשי עסקים העושקים את האזרח הקטן, and the food turns to ahses in his mouth. טוב, יש בדימוי הזה אי-אלו חורים, אבל כנראה שהיו מספיק אנשים כמוני, שבשבילם העבירו את הצרכנות לגלריה. במדור הכלכלה יסבירו זאת במונחים של מיצוב ופילוח שוק. |
|
||||
|
||||
ליד ביתי גיליתי לפני זמן מה פח עיתונים של "אמניר" ("כמו לפני שנות אלף בקיבוץ", נעמי שמר. יש, בעצם, שורה שלה שיפה כאן עוד יותר: "אבל על חוף ירדן, כמו מאומה לא קרה, אותה הדומיה וגם אותה התפאורה"). הוא היה גדוש להתפקע, וחשבתי שאולי הוא פשוט נשאר שם מהתקופה שעוד מיחזרו נייר בארץ. אבל אחרי כמה ימים הוא כבר היה פנוי ומזמין. ואני שואל ת'אייל: האם יש עוד מקומות בארץ (חוץ מכמה שכונות על הכרמל) שממחזרים זאת? |
|
||||
|
||||
צה''ל, למשל, קשור בהסכם מיחזור-נייר עם אמניר. |
|
||||
|
||||
נכון, אין שום קשר בין צרכנות לכלכלה. כלכלה לא מעניינת כל אחד ולעיתים היא מסובכת מדי (ראו את מדור הניתוח הטכני ב''הארץ'' שמסוגל להבהיל גם כלכלנים מנוסים). צרכנות מיועדת לכולם. למרות שאני עדיין מתפלץ כשאני קורא את ממון ומגלה שם כתבה המשווה בין סוגי חיתולים שונים.... |
|
||||
|
||||
לשם הדיוק - את ממון עורך מושיק לביא, שגילו זז סביב העשרים וארבע. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני לא יודע למה אתה משווה את "הארץ" לשטחיות הרדודה של מדורי הכלכלה בעיתונים האחרים. קנה המידה שלי להשוואה הוא "גלובס", שהוא עיתון מרהיב לכל הדעות. רולניק גאון. שורותיו של שטרסלר הן שיר. אני מסכים. אבל המדור הכלכלי של "הארץ" אינו מקיים דיון פתוח ומתמשך במדיניות כלכלית (למעט טור ה"יומן" הזניח). גם רולניק הוא אנליסט, לא פרשן מאקרו. מעט הדיון שכן מתקיים בעיתון אינו משקף ספקטרום של דעות. אריה כספי אינו פיצוי. גם לא הכתבים המוטים-חברתית שאינם כלכלנים (ואינם כותבים בעמודי הכלכלה). גם מעט הדעות שבמדור הכלכלה, וגם החדשות שבו, מוטות ימינה. לפעמים אפילו העיתון גולש לרכילות (מיזוגונים בין משרדים, "ציפורה" של בעלי ממון, ועוד). גלובס מצליח לענות לרבות מהבעיות האלה, לשמור על דיון שברובו הוא ברמה די גבוהה (אם כי לא תמיד), ואפילו לכתוב רכילות כלכלית בצורה קצת פחות בולטת. :-) ה"בועה" של מדורי הכלכלה, כהגדרתך, היא לגיטימית – ואף מתבקשת – כשמדובר בניתוחים שנראה שמעניינים אותך (שקר הסטארט-אפ, תכנוני מס בקבלת אופציות, ניתוח של מניית "טבע"). היא תקלה כשהיא משרתת אינטרסים של בעלי עניין באותו חוק (כמו למשל במתקפות העדינות, אך החוזרות ונשנות, על חוק החברות החדש, שבהן גם "גלובס" וגם "הארץ" כשלו במתן ניתוח מקצועי מהימן לטובת "רעש" שהיטיב עם אינטרסים של בעלי-שליטה). היא בלתי-נסלחת כאשר היא נוגעת בנושאים שעל סדר היום הלאומי. אם אתה קורא ידיעה או ניתוח שלא אכפת להם מה קורה למסעודה משדרות, פספסת את האפשרות לקבל דיווח מדויק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |