בתשובה לאורי רדלר, 27/11/04 15:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רגע, נפיחות עצמית ו_גם_ יכולת לצחוק על עצמי? הייתכן שאתה סותר את עצמך בנסיונך הנואש להעליב? לא, לא יכול להיות, לא הבוט המצטיין, הצודק תמיד! הבה נסכם, שכל אדם ששוטח את דעתו בצורה נלהבת קמעא הוא חומר טוב לפרודיה. אצלך אפילו לא צריך להתאמץ עם החומרים, הטכניקה הוויכוחית עצמה היא כה צפויה ולכן משעשעת מעצם היותה, לכן מצאה חן בעיני תגובתך הקודמת, בה התעלית על עצמך ויצרת משהו חדש. אין לי בעיה שתצטט ותגחיך את מה שכתבתי, היות שאני לא חושבת שהמקור מגוחך, והיות שהוא כאן לשיפוטם של מי שלא יקראו. פשוט מאוד. אז לדעתך התגובות שלי כאלה וכאלה, זכותך המלאה. להאשים אותי בעילגות, זו האשמה נלעגת, צר לי, אני לא מצליחה להיעלב ממנה, למרות שניסיתי, בחיי שניסיתי. לדעתי, כדאי שתעבוד על מקצה שני של עלבונות, והפעם בהשתדלות יותר רצינית להצמיד אותם למציאות. אני מוכנה לתת לך קצה חוט: אחותי, היא צולעת! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רמזתי בעדינות לכך שהנפיחות העצמית (היינו, חוסר הבטחון הנואש) הוא במקור, ואילו היכולת לצחוק על עצמך היא העמדת הפנים. נו, לא נורא. מכל מקום, מאחר ואיני נלהב ללעוג לאנשים על פגמים גופניים, לא אתמקד הפעם באחותך אלא דווקא ב"האשמה הנלעגת" ששפתך עילגת: בדקתי שלוש הודעות והתוצאות, לבקשתך, לשיפוטו של "מי שלא יקראו": תגובה 262844 111 מלים, 10 שגיאות: 1 ככל ז'אנר חתרני = כבכל ז'אנר חתרני 2 יש מקרי קצה = ישנם מקרי קצה 3 אמצעי הפצה לחלוטין של = לא בעברית 4 גובה המון כסף תמורת הקרנת סרטיו = צפיה בסרטיו 5 היות שבתוך הקולנוע עצמו נעשים = לא בעברית 6 או סרטים שבירת המבנה = ששבירת המבנה 7 מומנטו = ממנטו 8 אלא סרטי מיינסטרים = אלה סרטי מיינסטרים 9 באופן לא לגמרי קולנועי = באופן לגמרי לא קולנועי 10 כך שיש בכל אופן מרחב לשאול = מקום לשאול תגובה 262838 318 מלים (רק חלק מההודעה) 25 שגיאות 1 ממה שקראתי אצלך = עברית עילגת 2 אתה תופש אותה באורח שמרני מאוד = עברית עילגת 3 שאפה לגעת בגבולות = בעברית לא נוגעים בגבולות 4 השדה הזה, שהוא חוקר ושואף = אנשים חוקרים ושואפים, לא שדות. 5 אחד הגבולות הוא זה השואף לצמצם את = אז עכשיו גם הגבולות שואפים? 6 כביקורת חריפה מאוד על ההתנהלות של = עברית עילגת 7 ונכנסה למיינסטרים של עולם האמנות = עברית בסגנון עדות אודטה ואקזיט 8 יתעקשו לחבק אותך דווקא על שום היריקה = בעברית הגיונית, בגלל היריקה 9 היות שהוא מסוגל לספוג לתוכו = עברית עילגת 10 מסוגל... השתלט = החלפת זמנים שגויה בתוך משפט 11 סוטה מדרכי = סוטה מן הדרך 12 העניין הוא כזה, שבעצם העובדה ש = עברית עילגת 13 מעוררת את האפולוגטיקה שבכאן = שכאן? משפט עילג וחסר פשר 14 והצליח לו = עברית עילגת 15 האמנות שלו מזיזה אותך = משפט מעוברז 16 היא גורמת לך לבחון את שאלת מהי האמנות = עילג 17 אמנות כיום אינה מיידית = אמנות יכולה להיות מיידית כמו שברז יכול להיות מיידי 18 כפי שאנחנו צרכנים מתוחכמים יותר של תקשורת = איננו צורכים תקשורת 19 מאשר האיכרים הנבערים שעבורם = מהאיכרים הנבערים (אגב, היצירות לא צוירו עבור איכרים. למדי מעט היסטוריה) 20 הפרסקאות המדהימים = וביחיד "פרסקה מדהים"? 21 מתבדלת ממדיה ויזואליים = צ"ל אמצעי מדיה ויזואליים. אם מדיה בלבד, צ"ל ר' נקבה. 22 בהיותה דווקא מצריכה שתשב = עילג 23 ושם תהיה ההנאה האמיתית שלך = עילג 24 בלהבין את הבחירות שלו = עילג 25 בלהבין מה רצה לאמר = עילג ולקינוח, ההודעה שאני משיב עליה: תגובה 264656 142 מלים 7 שגיאות (רואים שהשקעת מאמץ!) 1 קמעא = קמעה 2 הטכניקה הוויכוחית עצמה = טכניקת הויכוח שלך 3 ולכן משעשעת מעצם היותה = עברית עילגת 4 היות שאני לא חושבת = עברית עילגת 5 והיות שהוא כאן לשיפוטם של מי שלא יקראו = עברית עילגת 6 פשוט מאוד = חסר חלק משפט 7 כדאי שתעבוד על מקצה שני של עלבונות, והפעם בהשתדלות יותר רצינית להצמיד אותם למציאות = עברית עילגת אחותי, היא צולעת! = זאת לא אחותך, זאת העברית שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעיון נוסף בדברים שכתבת אני מתרשם שעברית אינה שפת האם שלך, ולכן ייתכן מאוד שהליקויים שמצאתי נובעים מהיעדר שליטה בשפה נלמדת. אם אכן כך, קבלי את התנצלותי ובהצלחה בהמשך לימודי העברית. ועצה קטנה לדרך: מספר הפעמים בהן נעשה שימוש במילה "היות" נמצא ביחס ישר והפוך לשליטה בעברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניצחת, אני עם אובססיביים קומפולסיביים לא מתווכחת. :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ניצחת, אני עם אובססיביים קומפולסיביים לא מתווכחת." עזבי אובססיבי-קומפולסיבי – הלוואי וזה היה הסיפור – למעשה מדובר בהתקף של עגבת בשלב השלישי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עגבת? הצחקת אותי. אתה מזכיר לי את הבדיחה העתיקה1 על ההוא שסבל משילשול חריף, והרופא הודיע לו בצער שיזדרז ויכתוב צוואה בטרם יהיה מאוחר. "ממך, דוקטור" אמר החולה "יש לי רק בקשה אחת: בתעודת הפטירה, אנא ציין 'עגבת' כסיבת המוות." "וכי למה?" תהה הרופא. "כדי שיחשבו שהלכתי לקראת מותי כמו גבר, לא כמו קאקער." __ 1 כמה עתיקה? שמעתי אותה מאמא שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אובססיביים קומפולסיביים, אמרה האינדית, ואילו אני אגיד לך בתלמודית צחה: ואללה איזה נודניק! עשר קלפטעס וחמישים יכנעס בנות מאה, ביחד - לא היו מצליחות להגיע לרמת הנודניקיות שלך. ועצות קטנות לדרך: אולי תתחיל לסרוג קצת, או לרקום, או לתקן גרביים? אומרים שזה מרגיע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לך על שורותיך, אלמנה יקרה. התגעגענו לשמות הבדויים שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו אירוני בכך שמי שכבר נתפס ממציא דמויות על ימין ועל שמאל, רואה בכל מקום סביבו דמויות שכאלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. רדלר נתפס ממציא דמויות? איפה הלינק שהחמצתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מוצאת את הלינק, אבל אא''ט, הוא הודה שהוא היה ה''עוזרת למנכ''ל'', איפשהו בדיון ''הממלכה הפנימית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אז מי זה קארי אופנהיימר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, נכון, זה הוא: תגובה 253260, וגם עוזרת המנכ"ל: תגובה 245634. אז ערן צודק ואולי היו עוד דמויות שאורי המציא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ''הודיתי'' -- אמרתי במפורש ובמקרה קארי אופנהיימר, גם מראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בזה שום דבר אירוני זה מאוד הגיוני | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אלמנה אנוכי, ואף לא "אלמנה..." אנוכי. הבלבול הזה מחמיא לי, ונראה שאינו מפריע לבעלת הדבר עצמה. אשר לשנינות הלשון הפוגעניות שהנ"ל משירה על סביבותיה מדי פעם - אני, אפילו רציתי, לא הייתי מסוגלת לשכמותן - אין בידי כלים אינטלקטואליים מתאימים להנפקתן. אבל העניין איננו באלמנה וביתום או בי ובנישואיי הממושכים. העניין הוא שאתה גם נודניק, גם (אולי) אובססיבי לגבי אלמנות (או לגבי היתומים שלהן?), גם קאקער (ככתיב היידי הנכון של דורון), גם, בתור כלכלן חובב, אתה לא יודע מיהו ג'וזף שטיגליץ (ואפילו אהבלית שכמוני יודעת מיהו ואת עיקרי משנתו) - ואתה גם, ככל הנראה - מסרב להירפא מכל חלייך השונים והמשונים, פיסיים ובעיקר אישיותיים. מה יהיה, אה, מה יהיה? איך המדינה תמשיך ככה? כשאישים שחשיבותם להתנהלות המשק היא עילאית ועליונה ואין בלתה, לוקים לפתע (או לא לפתע) במחלה כלשהי - מן הדין שישתדלו להעלות לעצמם ארוכה (גם ארוחה לא תזיק, פה ושם), אם לא לרווחת גופם - למען הציבור! - למען העם! :-] (אגב, למה הכוונה ב"התגעגענו", בלשון רבים? "התגעגענו" - זה אתה ו... מי עוד?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחס ישר והפוך? זה כמו השוק החופשי שבו מכרו את קונטה קינטה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, למקרה שלא רק העברית של אינדי אלא גם היידיש שלי תדריך את מנוחתך: זה בסדר - במכוון, לא השתמשתי בכתיב יידי תקני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתפסות לזוטות היא מנגנון הגנה של חסרי בטחון. הכל חוזר עליך, ועבודה של מנציני בידך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני אומרת: לו רק היית מתעמק בכתבי ג'וזף שטיגליץ באותה מידה של התלהבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ואני אומרת: לו רק היית מתעמק בכתבי ג'וזף שטיגליץ באותה מידה של התלהבות." לו הייתי יודע מי זה ג'וזף שטיגליץ אז ללא ספק כנראה שקרוב לוודאי שסביר להניח שגם כן ברור שלא. מכל מקום, אין ספק שזו הייתה התפרצות מופרזת מצידי והיא עוררה אותי לחשוב על הסיבות שהביאו לה: 1 חידוד טיעוני: סיבה חלשה מאוד. סכין מתחדדת בירך חברתה, לא במי אפסיים. 2 שעמום: סיבה טובה, אבל לא טובה מספיק. לא היה במושא דבר שיצדיק את היקף העיסוק. 3 מחקר בטיפשות אנושית: אני מודה שיש לי סקרנות מעט חולנית לבחון כיצד פועל מוח של אנשים טיפשים, במיוחד כשהם מתיימרים שלא להיות כאלו. יעני, עשיתי "תחקיר." זה לא נשמע לי כמו סיבה משכנעת למדי, כיוון שכאן המושא סתמי מדי. 4 אכזריות סתמית: תמיד הייתי הילד הכי גדול וחזק בגן ובבית-הספר ואני לא זוכר את עצמי נוהג באכזריות לשם אכזריות. היא הייתה בדרך כלל פונקציונלית, לא דבר לשם עצמו. אבל, בכל זאת, ייתכן שבשילוב עם השעמום התפרץ ההוני הגועלי שבתוכי. 5 טעות סתם: מנסיוני בעבר (כאן ובמקומות אחרים) כאשר אדם – טיפש או חכם – מגיע לנקודה בה אין לו טיעון תקף להעלות, הוא אף פעם לא עומד ואומר: וואלה, אני אדיוט ועל כן אפרוש מן הדיון וזנבי בין רגלי. אנשים נמלטים בדרך כלל למסלול שבו הם אומרים "לא אענה לטענה x כי הכותב הוא y" או פשוט נעלמים או אומרים "אם כן, הובהר שעמדותינו שונות" או משהו כגון זה. 6 אובססיבי-קומפולסיבי + מזג חם: מן הסתם חולשתי הגדולה ביותר. אני צריך מן הסתם לכונן "סכסוך גלוי" כדי שאוכל לדלג בנפש קלה על פני ההודעות של אנשים שטיפשותם פשוט מעבירה אותי על דעתי. במקרה זה, הצלחתי וגם אם לא, אעמיד פנים שכן. סליחה על ההתפרצות הארס-פואטית. הרגשתי צורך להסביר את עצמי כי לא הרגשתי טוב עם מה שכתבתי. אין צורך להגיב (ואין גם צורך להגיב בהודעות באמת-אין-צורך-להגיב-כי-אתה-וכו'-וגו'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצליח למצוא את התגובה בה חווית התפרצלות ארס פואטית, התוכל, בטובך, בעד תגמול נאה כמובן, להפנות אותי? לעתים הדיון כאן נעשה מסועף כל כך שנעשה בלתי אפשרי ממש לראות מי הגיב למי ובאיזה עניין. זה מצער אותי מאוד משום שאני נהנה לקרוא תגובות בהן יש יחס אישי, צהוב, אימפולסיבי. תודה מראש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאינדי זקוקה להגנתי יותר משעמלץ זקוק להגנתו של סרדין, אבל באמת ובתמים להכריז עליה כעל עילגת לא עושה שרות טוב למכריז. גילוי נאות: יש לי עניין מסויים באחותה הצולעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצילו, יהודים! גם כשהוא מודה בטעות, הוא חכם וצודק בכל הסעיפים! מי יודיעני היכן הקישור למדריך מיצפטל למתנצלים? טוב, נחפש אותו בהזדמנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 36693 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, כן? איזו מין עצה זאת "העלב רק אנשים הראויים להעלבותיך, שווים לך מבחינת מעמד ואינטליגנציה"? סבתא שלי היתה אומרת: "לא כדאי לריב עם אנשים טיפשים, אבל זה יותר טוב מאשר לריב עם חכמים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם נחזור למקרה הפרטי של מר רדלר, סבורני כי לא יהיה זה מן ההגינות למנוע ממנו את התענוג שבהעלבה רק משום שאין בנמצא איילים המשתווים אליו מבחינת האינטליגנציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה יותר שהוא לא הודה בשום טעות אלא מצא עוד שיטה לרדת עליה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למען הצדק, גם אני לא ידעתי מי זה, והייתי צריך לנחש לא מעט כדי למצוא את האיות הנכון. ברקת-להבא, אם את לא רוצה שיחשבו שאת ניימדרופרית, תני גם את התעתיק האנגלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, חלק מ"תיקוניו" של רדלר מעידים על בורות, ומי שנמצא מספיק משועמם כדי לעבור עליהם, ימצא אותם בקלות וייבוך למקרא היהירות בה הוא פולט שטויות כאילו היו אמת לאמיתה. רדלר אכן הוכיח שהעברית שלי אינה תקנית, (כמו העברית של רובנו, לדעתי). אין לזה ולא כלום עם עילגות, כמובן (מפליא שמלומד לשוני מדהים כמוהו אינו יודע אפילו מה פשר המילה "עילג", לא?). עילג הוא מי שאינו מצליח להתבטא בשטף ובבהירות, ומה לעשות, האיש מאשים אותי בעילגות ובטפשות, מכל המגרעות (הרבות!) שלי בחר להיטפל דווקא לשתיים שאין לי :) מובן שיכולתי להשיב לו שם, סעיף סעיף, אבל אני פשוט לא מושקעת בזה רגשית כמוהו, וכפי שהאינטראקציה המתועדת מוכיחה, זה בזבוז זמן משווע להתווכח עם מישהו כמוהו, שצודק גם כשהוא טועה, מה גם שהתגובה האחרונה שלו היא כבר קצת מפחידה, במובן שאמנם אין לי ארנבת, אבל התחלתי לחשוש לגורלה של הארנבת שאין לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תיקוניו של רדלר מעידים על בורות, אז אולי כדאי שכן תתקני, לא בשבילו, אבל בשבילנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. לא כדאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לנו הזדמנות ללמוד משהו חדש, מה יש לך להפסיד. אם אתה לא רוצה, על תקרא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאנאליות המרהיבה הזו? אין סיכוי. אני יכולה לפרט פה את הבולטות ביותר מן הזכרון, ייתכן שלא אדייק, אבל אין לי כוונה לחזור ולקרוא אותה שוב, יש גבול. הממ, מה אני זוכרת בוודאות? כתבתי "פרסקאות מדהימים" רדלר טען שזו טעות ושצורת היחיד היא נקבה, פרסקה. לא נכון. היחיד הוא פרסקו, וצורת הריבוי המקובלת בעברית היא פרסקאות. לעומת זאת, "מדיה" היא צורת הריבוי הלטינית של מדיום, מדיה אינה נקבה וגם אין צורך להוסיף לפניה "אמצעי". וכפי שהוזכר למעלה, "קמעא" היא צורה תקנית לחלוטין. (אולי קצת ארכאית). ה"תיקון" הכי מביך הוא זה שבו רדלר קבע בנחרצות שפרסקאות לא צוירו עבור האיכרים הנבערים, ושולח אותי ללמוד היסטוריה, נו באמת. לגמרי במקרה יצא שלמדתי איזה קורס או שניים בתולדות האמנות1 ושומו שמיים, העניין הוא _בדיוק_ זה, ציורי קיר כנסייתיים נועדו לעיני ההמון הנבער (קרי, אנאלפביתי). המטרה העיקרית לשמה נוצרה האמנות הדתית היתה (על מנת לפאר את שם האל ולהפיץ את הרעיונות הנוצריים) לספר את סיפורי הברית החדשה והישנה לאלה שאינם יודעים לקרוא (הרוב המכריע). זו באמת עובדה כה בסיסית בתולדות האמנות, שברור היה לי שכל מי שקרא את ההערה הזו של רדלר גיחך בינו לבין עצמו בשקט. וכו' וכו', כאמור, זה מייגע מדי2 לעבור סעיף סעיף, גם ככה כבר הארכתי בדברים מעל ומעבר. אני מתנצלת, הפנאי שלי מוגבל, לא בא לי לבזבז אותו על דברים שלא גורמים לי הנאה, עמך הסליחה. 1 הס מלהזכיר: בשום פנים ואופן אין לשאול איך מתקדם הסמינריון שאני אמורה לכתוב על איקונוגרפיה של הבתולה הקדושה בעבודות קיר מן התקופה הביזנטית המאוחרת, ראו הוזהרתם. 2 רדלר - דיר באלאק להגיב פה עוד אחת מתגובותיך הנפתחות בציטוט וממשיכות בקביעה נחרצת ובלתי מבוססת זו או אחרת, הבנו, בסדר, אתה גאון פנומנלי וענק רוח, מין סופרמן (וסופרמרקט?) אינטלקטואלי, ואני טיפשה עילגת בורה ואפסית, הראה לי בבקשה איפה אני חותמת לך על זה (בטביעת אצבע, מן הסתם), ונמשיך בחיינו, אוקיי? רק לא עוד תגובות שלך, אני מתחננת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדיה ופרסקו שניכם טועים. מדיה לפי האקדמיה מייצג גם media וגם medium ותמיד בנקבה ואשר לפרסקו הריבוי הוא פרסקים ולא משתמשים בו אלא אומרים פרסקו מדהימים. לגבי הפרסקו לאיכרים הנבערים קשה לדעת מי צודק כי המונחים שלך כלליים מדי. לא רק האיכרים לא ידעו קרוא וכתוב אלא 99 אחוזים מהאוכלוסיה. אם הכוונה לצמיתים ולאריסים שהיו הרוב הגדול של האוכלוסיה את טועה כי רובם לא דרכו בחיים בכנסיה. אם את מתכוונת לאיכרים חופשיים אז יש יותר צדק במה שאמרת אבל זאת תקופה קצת יותר מאוחרת. החשד שלי זה ששניכם מדברים על דברים שאתם לא יודעים עליהם הרבה. יש לי הרבה כבוד ללימודי תולדות האמנות אבל זה לא לימודי היסטוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרף לבקשות תני עם כל הלב בשביל הקהל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קמעא, הנוסח הארמי של המילה, היה מקובל לפני שנים רבות אבל כבר ב"מילון החדש" של אבן שושן (משנת 1962) הוא אינו הכתיב המקובל (מקרה דומה לטבלא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לו הכתיב "קמעא" היה פחות מקובל - עדיין רב המרחק בין "פחות מקובל", ואפילו בין "לא מקובל", לבין הצגת הכתיב הזה כאחת ה"שגיאות" של אינדי, כביכול, או כחלק מן ה"עילגות" שאתה מייחס לה. ומה גם שבמהדורת "המילון החדש" של אבן שושן משנת 1985 מופיע הערך "קמעא, קמעה", בלי כל ציון הבא לומר שהצורה "קמעא", אינה מקובלת או פחות מקובלת. במהדורה זו - המאוחרת יותר, כאמור - אין כל ציון המבדיל בין השתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ככל הנראה צודקת והקביעה שלי הייתה מחמירה שלא לצורך. התייחסתי כאן להחלטה ישנה למדי של האקדמיה המובאת בנוסח הבא באתר האקדמיה: "שמות שהתגלגלו לעברית מן הארמית והמשמשים בצורת נקבה, כגון דוגמה, נכתבים בה"א בסופם. דוגמות נוספות: סדנה, טבלה, פסקה, עסקה, קופסה, גרסה. הוא הדין בשמות כגון שאלתה, משכנתה, אסמכתה, אתנחתה, בדותה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי 3: אם כך, אז בוודאי שתהנה מאינטרוספקציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו אינטרוספקציה והיכן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשרות נוספת: חוסר בטחון: בגלל חוסר הבטחון של א"ר צורת הויכוח שלו היא תוקפנית , כזו שאינה מאפשרת פתחון פה לדעה שונה משלו. כל דעה מסוג זה מושתקת בצורה מעליבה, צינית ,מלווה בהכפשות אישיות וכזו שלוקחת את הטענות המועלות מולו לאבסורד. א"ר אינו מוכן להודות שיש אפשרות שאינו יודע משהו או שאינו צודק ב100% בנקודה מסוימת, וכשטענות נגדיות מועלות, א"ר נתקף באובססיה להוכיח את צדקתו ובמקרה כזה כל האמצעים כשרים להשתקת העבריין שהעז לבטא דעה שונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4 השדה הזה, שהוא חוקר ושואף = אנשים חוקרים ושואפים, לא שדות. אנשים לא שואפים- לאנשים אין רצון חופשי (גם לא לשדות). חוץ מזה, ממש נחמד לראות את הדמיון בין האטימות שלך בענייני שפה לזו בענייני אמנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך, מאחר ואני נמנה עם ציבור הבורים שעדיין לא הגיע למדרגת הוודאות המוחלטת שעליה אתה ניצב, הייתי משאיר את שאלת קיום הרצון החופשי פתוחה לדיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת אנשים לא שואפים, ואיך זה מתקשר לכך שלאנשים אין (או יש) רצון חופשי? אני, מרצוני החופשי או בפעולה אוטומטית, שואף בין כל שתי נשיפות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |